הטבח בבאר שבע: קחו מהם את הנשק!

הנשק של הרוצח המתועב איתמר אלון הוחרם בעבר - מדוע חזר לרשותו? וכמה עוד מקרי רצח שמבצעים קצינים, מאבטחים, חיילים ושוטרים צריכים לקרות, עד שבעיית זמינות הנשק תעלה בסדר העדיפויות הלאומי?

21/05/2013
ליאת עיני קבלו עדכונים מליאת
  • RSS

הסתיימו הימים בהם שמענו סיפורי זוועה על ירי רצחני בארה"ב ויכלנו לחשוב שזה רחוק מאיתנו. הטבח הנוראי בבנק בבאר-שבע אתמול, בו נרצחו ארבעה אנשים היה כבר הרבה מעבר לסיפורים שהתרגלנו (בצער רב) לשמוע על בעל שרוצח את אישתו.

איתמר אלון הגיע בבוקר לסניף בנק להסדיר חוב, וכשלא קיבל את מבוקשו חזר בצהריים והחל לירות באנשים חפים מפשע. מהדורות החדשות מיהרו לדווח שמדובר באדם ששירת בעבר במג"ב, קיבל צל"ש לאחר שהרג מחבל והחזיק את הנשק ברישיון. בשנת 2011 הוחרם האקדח שלו בעקבות סכסוך עם שכניו, אך לאחר שפנה לבית-משפט הוחזר נשקו. גם גולן כהן, שוטר מג"ב שרצח את אשתו לפני כשבוע וחצי, החזיק נשק מתוקף תפקידו. שיטוט מהיר באתרי החדשות יגלה עשרות סיפורים על אנשי ביטחון שהשתמשו בנשק שלהם כדי לחסל חשבונות, ברוב המקרים בעיקר עם בנות זוגם.

נכון, גם לאנשים שאין נשק זמין יש אפשרות לרצוח, עם אביזרים אחרים הנמצאים בבית. חשוב גם לציין שרוב אנשי הביטחון הם אנשים נורמטיבים ושקולים שלא יעלו על דעתם לרצוח חפים מפשע, אבל לאחרונה אנחנו שומעים יותר מדי מקרים כאלה. מקרים בהם אנשים החזיקו נשק מתוקף תפקידם והאצבע שלהם הייתה קלה מאד על ההדק.

מדו"ח של קבוצת חוקרות מאוניברסיטת חיפה שפורסם ב"הארץ" עולה כי 47% מרוצחי נשים במשפחה הם מאבטחים, חיילים או שוטרים שהחזיקו נשק בהיתר. אנחנו רחוקים מהמצב האמריקאי, שם כמעט כל אחד יכול לקנות לעצמו אקדח, אבל לעומת זאת אצלנו, כל מאבטח בקניון מקבל אקדח וגם הולך איתו הביתה, מבלי שעבר מבחנים מחמירים.

לאחר הטבח הנוראי בבית ספר היסודי בניוטאון, ארה"ב, במהלכו נכנס אדם חמוש וירה בעשרות ילדים, הנשיא אובמה ניסה להעביר הצעת חוק להרחיב את בדיקות הרקע לרוכשי נשק בארה"ב, אך ההצעה נדחתה ברוב של 54 מתנגדים מול 46 תומכים. אובמה יצא בתגובה - "זהו יום די מביש לוושינגטון", וההחלטה אכן תמוהה מאד לא להעביר את החוק החשוב הזה.

ברור לכולם שצריך לעשות משהו, כדי שאם אדם מעורער בנפשו יחליט שהוא רוצה לרצוח הוא יצטרך להתאמץ בשביל זה. מי יודע, אולי המאמץ ידרוש ממנו לחשוב פעמיים על הפעולה? הזמינות של הנשק, יוצרת מצב בו נדרשת ממנו רק לחיצה קטנה, ברגע של טירוף.

עמותת "האקדח על שולחן המטבח", פועלת לאיסוף נשק חברות אבטחה ממאבטחים בתום המשמרת ולצמצום תפוצת הנשק הקל במרחב האזרחי בישראל. למרות שעל פי החוק, המאבטחים חייבים להשאיר את הנשק במשרד בסוף משמרת אך בפועל זה לא המצב. גם משטרת ישראל הודיעה כי תשקיע מאמצים נוספים באיסוף נשקים מאזרחים המחזיקים בהם ללא רישיון, ויש לקוות כי זו כוונה אמיתית ולא רק תרגיל יחצנ"י. אבל האם כל זה מספיק? כמה מקרי רצח עוד יקרו כדי שמישהו פה יחליט להעלות את הנושא בסדר העדיפויות הלאומי? ואולי בעצם אף אחד לא יודע מה לעשות? האם אפשר לדאוג שכל אנשי קבע, סוהרים ומאבטחים יאפסנו בסוף יום את נשקם בחדר סגור? האם זה מה שיפחית את מקרי הרצח המזעזעים? בעיני, זה שווה ניסיון. כרגע המצב הוא בלתי נסבל ועדיף לנסות ולבדוק את האפשרות הזאת מאשר להמשיך ולומר שזה עצוב אבל "מי שרוצה לרצוח ירצח בכל מקרה".

מי שמחליט לרצוח עושה זאת כי יש לו חשיבה מוטעית, או במילים אחרות: הוא פשוט פסיכופט. אין לכך קשר למצב הכלכלי או כמה האישה עיצבנה אותו באותו רגע. מדובר באנשים חולים שצריכים להיות מאחורי סורג ובריח. הם נראים במרבית המקרים נורמטיבים לחלוטין אבל לשניה הזאת של הטירוף אי אפשר להתכונן מראש, ומה שאנחנו יכולים לעשות כחברה הוא למזער נזקים ובראש ובראשונה  - לקחת מהם את הנשק.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה