יורחקו גננות מתעללות

כשיעל דרליך גילתה שהילדים שלה עברו התעללות בגן היא החליטה לצאת למאבק. כעת היא קוראת להורים לחתום על עצומה כדי שתהיה הצעת חוק לפיקוח על גנים פרטיים

21/05/2013
יעל דרליך קבלו עדכונים מיעל דרליך
  • RSS
» דרוש פיקוח (צילום: Thinstock)

זה קרה גם לי ממש מתחת לאף בגן פרטי בו בטחתי ושמתי את הדבר היקר לי מכל - ילדיי. עולמי היטלטל והתנפץ בשניה אחת, כשהבנתי שהאוצרות שלי עברו התעללות רגשית ופיזית על ידי צוות הגן. בני שהיה בן 3.5 בזמנו, החל להראות התקפי זעם וניכר בו שינוי התנהגותי קיצוני (כעס רב ואלימות קשה כלפי חבריו), כיוון ולא היה מסוגל לשאת עוד את היחס שקיבל שם.

בדיעבד נודע לי כי בני סומן כבעייתי ובודדו אותו חברתית מחבריו לגן עד כדי שנכנס למצוקה רגשית קשה ביותר. בהמשך, לאחר בירור קצר עם מטפלות שעזבו את הגן, העלה שגם על בני הקטן לא חסו והוא עבר התעללות פיזית (טלטולים קשים) ויחס מחפיר מצד הצוות המטפל. כמובן שבאותו הרגע הוצאתי את שניהם מהגן ונשארתי איתם עד שמצאתי גן בטוח יותר עבורם.

כאשר חיפשתי למי אפשר להתלונן על מנת למנוע מילדים נוספים את הסבל הזה, נוכחתי לדעת כי האחראים הבלעדיים הם משטרת ישראל ועד שהם פותחים בהליך, יתר הילדים בגן מופקרים לגורלם. הבנתי כי אין פיקוח ממשי על הגנים הפרטיים וכי כל התחום הרגיש הזה פרוץ ואינו מבוקר כלל. לא רק זה, בכל הסיפור האישי שלי פתאום נחתה עלי ההבנה שלמעשה כל אחד יכול היום לפתוח משפחתון או גן פרטי ולמעשה כל אחד יכול לעשות בילדינו ככל העולה על רצונו, קשה עד בלתי אפשרי למנוע מאנשים לא ראויים מלפגוע בילדינו. כך, גם כשפניתי לרשות המקומית וביקשתי לברר על הרשיון שנתנו לגן, נאמר לי כי לא נדרש רשיון כאשר בגן יש רק שמונה ילדים ולכן הם לא מתערבים, זאת כאשר בפועל, בגן המדובר ישנם כ-70 ילדים.

מכיוון שהרגשתי שאיני יכולה לקפוא על השמרים בחרתי לפתוח את העניין בקבוצת הפייסבוק מאמאזון המונה כיום מעל 30,000 אמהות. לתדהמתי הסיפור שלי הוליד עוד ועוד תגובות של אמהות שגם ילדיהן נחשפו למקרים דומים, לא רק זה, הן במאמאזון והן בתקשורת התחילו לעלות מקרים דומים לכותרות.

בעקבות כל אלו בחרתי להקים קבוצה בפייסבוק "הגננת להורים - לבחור גן בלב שקט". רציתי לספק להורים מקום שבו יוכלו לדווח אחד לשני על גנים מזיקים שכאלו. בנוסף, יזמתי עצומה הקוראת לנבחרינו לעשות מעשה. פרסום העצומה בקבוצה הוליד דיון ומצאתי את עצמי מוקפת בהורים שרוצים לפעול ולא יודעים איך. הדיון העלה גם שלמעשה קיימת הצעת חוק משנת 2010 שלא מקודמת משיקולים כספיים.

החוק, שעיקרו פיקוח על מסגרות פרטיות מגיל 0 ועד גיל 3 והסדרת התחום הפרוץ, לטעמי הוא אחד מהחשובים שהועלו, והעובדה ששיקולים כספיים הם אלו שמעכבים הגנה על ילדנו מכאיבה לי. המציאות הישראלית מחייבת את מרבית ההורים להפקיד את ילדיהם כבר בגיל 3.5 חודשים לחסדיהם של זרים, אך למעשה לא מספקת כל הבטחה שהילדים ההלו, שנמצאים בשלבים התפתחותיים החשובים והרגישים בחייהם, יזכו ליחס ראוי. בריאותם הפיזית ורווחתם הנפשית של ילדנו למעשה מוטלת בספק ואין אף גורם כיום שייקח עליה אחריות ממשית.

העצומה והתאגדות ההורים באה להבהיר שלא נסכים יותר לחסוך על חשבון בריאותם הנפשית של ילדינו והגיע הזמן לקבוע אחת ולתמיד שילדינו הינם המשאב החשוב ביותר של המדינה הזאת ועל המדינה הזאת לדאוג לרווחתם.

חלק מדרישות העצומה הן:

1. יוקם גוף האחראי על הנפקת אישור מתאים, פיקוח הדוק על גנים פרטיים ומשפחתונים ואשר ביכולתו לסגור באופן מיידי מסגרת שלא עומדת בתקנים שנקבעו מראש.

2. על בעלי המסגרת תוטל חובת דיווח להורים, המסגרת תתנהל בשקיפות מלאה, יוצבו תנאי סף לפיקוח כמו מצלמות בגנים ותתאפשר כניסת הורים לאורך כל שעות היום.

3. הגוף המפקח ישמש כבורר לפניות הורים בכל מחלוקת עם בעלי המסגרת. הגוף יחקור תלונות הורים ויהיה אחראי לדווח בעת הצורך לכל גורם כגון משטרת ישראל ומחלקת הרווחה.

אנו מקווים לזכות בכמה שיותר תמיכה ציבורית על מנת שנוכל להשמיע את קולנו, המטרה שלנו היא להגיע למסדרונות הכנסת ולא נשקוט עד שיועבר החוק.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה