מה אתם רוצים מיאיר לפיד?

שרית ישי לוי לא הצביעה ליאיר לפיד, אבל מתנגדת לעליהום הציבורי והתקשורתי שעושים לו עכשיו - את המצב הכלכלי הקשה שלנו הוא ירש מביבי ושטייניץ, היא מזכירה, ולהגיד שהוא בן עשירים מנותק זה קשקוש

13/05/2013
שרית ישי לוי קבלו עדכונים משרית
  • RSS
» רק השליח. לפיד (צילום: יש עתיד)

גילוי נאות: לא הצבעתי בשביל יאיר לפיד ויש להניח שלא אצביע בעתיד. אני נמצאת במקום שונה משלו במפה הפוליטית, אבל ההתנפלות על שר האוצר החדש מצד התקשורת, האופוזיציה והציבור שהוא כדברי המשורר הדגול שלום חנוך "מטומטם" - מקוממת אותי.

הניסיון להפוך את לפיד שהיה עד לפני רגע נער זהב לשק חבטות, מריח כמו מזימה שנרקמה היטב הן מצד התקשורת שאוהבת לחבק ואחר כך להוקיע והן מצידה של ראש האופוזיציה שלי יחימוביץ' וחברי הכנסת של מפלגתה ובראשם מיקי רוזנטל שגם הם כידוע אנשי תקשורת לשעבר.

הניסיון לשייך את יאיר לפיד לעשירון או אפילו לאלפיון העליון הוא עבודה בעיניים. לכתוב כי הבית שהוא גדל בו הופך אותו למדושן עונג ומנותק מהעם זה קשקוש. יאיר לפיד גדל בבית של סופרת ועיתונאי. סופרת ועיתונאי מצליחים, זה נכון, אבל הוא לא גדל בבית של עופר, דנקנר או פדרמן. הוא לא גדל בכפר שמריהו, סביון, או הרצליה פיתוח. בילדותו גדל במה שכונה "שיכון העיתונאים" ביד אליהו, מאוחר יותר עברו הוריו לדירה באזור בן יהודה ואני לא בטוחה בכלל שהוא כבוגר חי בה. מי שביקר בדירת הוריו יודע שהיא רחוקה מאוד מלהיות דירה מנקרת עיניים. זוהי דירה של זוג אינטלקטואלים עטורת ספרים ומעוצבת בסגנון חמים וצנוע. נכון, לפיד גדל בבית מבוסס כלכלית, סימן להצלחתם של אמו (שספריה "גיא אוני","חוות העלמות" וסדרת ספרי המתח שבמרכזן העיתונאית הבאר שבעית ליזי בדיחי, היו רבי מכר),ובעיקר של אביו שהתקדם מתפקיד של עיתונאי בעל טור, עורך מגזין "את" ומחבר ספרי טיולים למנכ"ל רשות השידור ומשם לפוליטיקה. אבל זה עדיין לא אומר שיאיר לפיד גדל בבית "עשיר" כמו ששמעתי אנשים אומרים בבורותם.

הניסיון הדמוני להפוך אותו לדמות שהוא לא, מקומם. גם הכעס והביקורת האדירה הם לא במקום.

יאיר לפיד לא המציא את הגרעון המטורף של התקציב. הוא ירש אותו. לא על לפיד צריך לכעוס היום, אלא על ביבי והמריונטה שלו שטייניץ ששיקרו לנו במצח נחושה וסיפרו לנו שיש לנו "ארץ נהדרת" (כן נכון, הזכויות הן על שמו של ביבי) ושהכלכלה שלנו היא מהחזקות בעולם. הם אמרו משך שנים שאין מצב שנהיה כמו יוון, ספרד ואיטליה. שהמשק איתן, השקל חזק והכל בשליטה. אני לא אשכח לעולם את החיוך הזחוח יודע הדבר של ביבי ,שסיפר לנו כמה הכלכלה של מדינת ישראל איתנה ואת הדיבורים על זה שמדובר בגאון כלכלי לא פחות. זה שאנחנו לא הרגשנו את זה בכיס, זה שהאוברדראפט שלנו רק הלך וגדל, שראינו סביבנו עוני מחפיר, ילדים שאין להם מה לאכול, זקנים שוכבים במסדרון, ניצולי שואה שבושתם בושתנו, בתי תמחוי הולכים ומתמלאים, זה שבצמתים יותר ויותר אנשים קיבצו מאיתנו נדבות - על זה היו לביבי ושטייניץ תשובות. הם נתנו לנו להבין שזה עניין של זמן עד שכל אחד מאיתנו יוכל לקנות וילה בקיסריה ולהיות שכן של ביבי ושרה. הם עבדו עלינו בעיניים! אם היו אומרים את האמת, אם לא היו משקרים, אין סיכוי שביבי היה נבחר שוב להיות ראש ממשלה. הציבור מטומטם  אבל לא עד כדי כך!

אומרים על ביבי שטווה את הקורים שלפיד הסתבך בהם. שהשאיר את לפיד לדמם לבד מול הציבור, בזמן שהוא מבלה עם שרה והילדים בחומה הסינית. אומרים שהוא מרוצה מהבור שכרה לנער הזהב. אבל לפיד לא מטומטם, לא שיכור כח ולא תמים. הוא ידע שתיק האוצר יגרע מהפופולריות שלו - הרי עוד לא נולד שר אוצר שהציבור היה מאוהב בו.

יאיר לפיד יכול היה לקחת את תיק החינוך ואולי אפילו לחולל רפורמה. הוא יכול היה לקחת את תיק הפנים ואולי אפילו לתקן את העוולות שהותיר אחריו אלי ישי. הוא יכול היה, אם רצה באמת, לקחת גם את תיק החוץ. היו לו מספיק מנדטים ביד כדי להתעקש. ביבי היה נכנע. לפיד יכול היה לטייל ברחבי העולם, להסתובב במסיבות קוקטייל, לפגוש כוכבים בהוליווד כמו סילבן שלום בשעתו ולתקן את הנזק הבלתי הפיך שעשה לנו בשנות כהונתו אביגדור ליברמן. אין ספק שיאיר לפיד היה יכול להיות שר חוץ מנצח בגלל המראה, בגלל הרהיטות, בגלל האנגלית המצוינת ובזכות הכריזמה. כמה תכונות חשובות שאין לאביגדור ליברמן. אבל הוא  ויתר על התיק הזוהר ובחר לקחת על עצמו את התיק הקשה מכולם: תיק האוצר.

כשהיה כוכב טלוויזיה, בעל טור, סופר, כשהופיע עם תמיר והלהקה, היה לו זמן  לשיר בגנקי, לבלות עם ילדיו, לצאת עם אשתו למסעדה, לנסוע לחו"ל. למגיש חדשות בטלוויזיה, בעל טור וסופר יש את הזמן הזה. כעת אני מתארת לעצמי שהוא נאלץ לוותר אפילו על אימוני האיגרוף שלו. הוא יושב ימים ולילות עם יועצים ומנסה לחלץ את מדינת ישראל מהבוץ שביבי ושטייניץ הכניסו אותה אליו. אז תעזבו אותו בשקט, תנו לו לעשות את העבודה ואם אתם רוצים להאשים מישהו, תאשימו את מי שהביא אותנו למצב הזה. אל תהרגו  את השליח.

>> עוד בסלונה על הגזירות:

ליאת עיני מאוכזבת משר האוצר

ריקי כהן מחכה להתחדשות המחאה

רונית הבר לא מופתעת

ופיני שרגיל בן סירה היה בהפגנה




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה