פחות בשר לטובת איכות הסביבה

בין הגזירות הכלכליות, תמצאו גם קיצוץ מצער בתכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה. מיקי חיימוביץ' מזכירה שאפשר להלחם בהתחממות גלובאלית בחיים הפרטיים: על ידי אכילת פחות מזון מן החי

12/05/2013
מיקי חיימוביץ' קבלו עדכונים ממיקי
  • RSS
» אחרינו המבול? חיימוביץ' (צילום: רונן פדידה)

כששר האוצר יאיר לפיד עוד כתב טורים בעיתון זכור לי במיוחד טור אחד, שבו סיפר ששם לב לכך שיש שני נושאים שגורמים לישראלים למבע מזוגג בעיניים – פנסיה ונושאי סביבה. לפיד תלה את הדבר בחוסר היכולת של הישראלי הממוצע לעסוק בעתיד הרחוק. אנחנו כל כך עסוקים בצרות של היום שמעדיפים שלא לחשוב על מה יהיה בעוד 20 או 30 שנה, כתב, ומכאן המשיך וביקר גם את ההתנהלות הישראלית של המנהיגים, שמתנהלים כמכבי שריפות ולא כבעלי חזון. בסוף השבוע הזה קיבל העולם צלצול אזהרה בנוגע למה שצופן לו העתיד ואילו שר האוצר מנהיג בתוכניתו הכלכלית את אותה גישה ישראלית ידועה של "אחרינו המבול".

בסוף השבוע פורסם כי על פי תחנת מדידה בהוואי, ממוצע רמת דו תחמוצת הפחמן באטמוספירה הגיע בימים האחרונים לשיא של 400 חלקים למיליון. מדובר ברמה הגבוהה ביותר מאז שהחלו למדוד את דו תחמוצת הפחמן ב-1958. לדברי מדענים מדובר באבן דרך שמסמנת את הגדילה המתמשכת ברמה של הפחמן הדו חמצני באטמוספירה, וחציה של קו אדום שמשמעותו תרחיש פסימי ביחס להתחממות שתגרור המסת קרחונים, עליית מפלס הים ותופעות מזג אויר קיצוניות. למי שעוד לא יודע, המקורות העיקריים לפליטות גזי החממה הם שריפת דלק לצורך אנרגיה ותחבורה, כריתת יערות וגידול תעשייתי של חיות משק לבשר.

הקיצוץ בתקציב לשנת 2013 משפיע קשות על משקי הבית הישראליים וצפוי לעלות למשפחה ממוצעת מאות שקלים חדשים בחודש. הקיצוץ צפוי גם לפגוע באוכלוסיות חלשות, כגון קשישים ומשפחות מצוקה. לכן מן הסתם, רבים יראו בהחלטה למחוק מחוק ההסדרים את התקציב לתוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה - כעיסוק במותרות. אבל זוהי בדיוק הדוגמא היכן מנהיג מסתכל מעבר למספר (הנמוך יחסית) של הכסף שיחסך ומישיר מבט אל העתיד ואל העולם שבו צפויים לחיות אזרחיו, גם אחרי שהוא כבר לא יהיה שר אוצר .

צריך גם לזכור שהתוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה, נולדה כחלק מההתחייבות של מדינת ישראל בוועידת האקלים של האו"ם בקופנהגן בשנת 2009 להפחית 20% מהגידול הצפוי בפליטות גזי החממה מתחומה עד לשנת 2020. מעבר לחשיבות הבינלאומית של עמידה בהסכמים והתחייבויות, זוהי תוכנית עם משנה כלכלית סדורה שמוכיחה כי בראיה קדימה גם תחסוך למדינה כסף רב בשל ההתייעלות האנרגטית .

אז מה עושים? אנחנו יכולים להזכיר לשר האוצר שאנחנו מצפים ממנו לא להתנהל כמו המנהיגים שאותם ביקר ולהסתכל קצת קדימה מעבר לשנתיים של הגרעון התקציבי הנוכחי. אנחנו גם יכולים כל יום לעשות החלטה אחת קטנה שתשפיע על העולם שלנו. להפחית את המזון מן החי שבצלחת שלנו. ואם לא כל יום, אז לפחות יום אחד בשבוע.

אני יודעת שקצת קשה לאנשים להבין מה הקשר בין מה שהם אוכלים להתחממות הגלובאלית אבל הגיע הזמן לצאת קצת מהצלחת ולדיון המקובל על טעים/לא טעים ולהבין שבכל החלטה קטנה כזו שאנחנו עושים, אנחנו מטביעים טביעת רגל פחמנית שמשנה לאט לאט את פני העולם. תעשיית הבשר אחראית ל 18 אחוזים מפליטות גזי החממה בעולם – רובן כתוצאה מכריתת יערות ומדבור כדי לפנות שטח לגידול סויה ותירס להזנת חיות המשק. השאר טמון במה שהחיות פולטות. לא סתם מסתובבת האמירה בין הפעילים הירוקים שאם אתה צמחוני ונוסע בהאמר אתה גורם פחות נזק לסביבה מאוכל-כל שנוסע במכונית היברידית.

זה הזמן לאמץ תזונה בריאה שתישען בעיקר על ירקות, פירות, דגנים וקטניות. תזונה המתאימה לאיזור בו אנו חיים, שתתבסס על מזון מקומי, בעונתו, טרי ובריא. זה הזמן להביט קדימה ולפעול למען עולם טוב יותר לנו ולילדינו. אנחנו נהיה בריאים יותר וגם הכדור שלנו.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה