לאכול, להתפלל, לאהוב... רק לא לחכות

ניו יורק כבר קצרת סבלנות לקראת הסרט בחדש של ג'וליה רוברטס, וזה כולל גלידה בפארק ובשמים בריחות חדשים

10/08/2010
סיון אסקיו קבלו עדכונים מסיון
  • RSS
» אני רוצה גלידה עכשיו! (כרזת הסרט)

אני לא יודעת מה אתכם, אבל אני בספירה לאחור ליום שישי הקרוב, 13 באוגוסט, לקראת הקרנת הבכורה בניו יורק של הסרט "לאכול, להתפלל, לאהוב", בכיכובה של ג'וליה רוברטס (המזליסטית, שמתנשקת עם כל הקאסט הגברי בסרט על פני כמה יבשות) וחוויאר בנדם ההורס, שמהווה סיבה טובה כשלעצמו לרוץ לראות את הסרט.

ניו יורק עוצרת את נשמתה. אולי מאז "סקס והעיר הגדולה" פארט טו, לא היתה כזו התרגשות בעיר לקראת סרט קולנוע. ואני דווקא בעד, למה לא. האוטובוסים בעיר מכוסים בכרזות עם הטייטל "Let Yourself Go", תחנות האוטובוס עם פוסטרים שמראים את ג'וליה מלקקת להנאתה גלידה ברומא (מה היא חושבת לעצמה?) והרבה חנויות ורשתות שיווק תופסות טרמפ חזק על הסרט כדי לקדם מוצרים (ככה זה באמריקה, מרקטינג איז ביי דיפולט).

ריח של אהבה

ואם כבר מזכירים גלידה, ביום שישי האחרון הסתובבו עגלות של Ciao Bella Gelato בבריאנט פארק ודיילות חמודות עם סינרים לבנים חילקו מנות אישיות של גלידות לעוברים ושבים (ושבים שוב) כדי להפיג את החום.

אבל אחד מהפרומושיין היותר מוצלחים הוא השקת שלושה בשמים מבית היוצר של Fresh כשכל בושם הוא בהשראת אחד מהמקומות שבספר. להלן התיאורים של הבשמים, ונשבעת לכם שלא גרעתי מהתרגום:

Eat: ריח צעיר עם טאץ' של פירות הדר, מושפע מהקינוחים הממכרים של איטליה והיינות המתוקים.

Pray: ריח אקזוטי ומשיי (כן, ככה הם מגדירים את זה) שממחיש את השקיעות השקטות של הודו ורוחות התחרה החמות.

Love: ריח פרחוני עם טאץ' של פירות אקזוטיים שממחיש את הנוף האקזוטי של אינדונזיה ואת התחושה של 'הכל יכול לקרות' כשמתאהבים.

סדרת הבשמים מלווה גם בשלישיית נירות בעלי אותו ריח. אחרי ששמתי רייס לחנות, אחרי הכל, Fresh היא אחת החנויות האהובות עליי, ומאחר שהבשמים יצאו במהדורה מצומצמת וניו יורק, איך לומר, לא ממש דלילת אוכלוסין, קניתי את Pray. אם אתם בעיר, אני ממליצה להיכנס לחנות. להריח לא עולה כסף.

מצוידת בבושם, גלידת וניל וכמה נרות, יום שישי הקרוב הולך להיות ערב בנות!

תמונות נוספות מהסרט מחכות בבלוג "56 וברודווי".

מתוך הבלוג 56 וברודווי.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

  • Sigal Segev 12/08/2010

    ואווו איך קפצתי כשקראתי את הכותרת של מאמרך…הזכרת לי את הימים שלא יכולתי לזוז מהספר. לאחר שקראתי רצתי לאינט לחפש אודות הדמות הראשית וגיליתי שהדמות חיה וקיימת . אני מעריצה נשים שמעזות , זורמות ובעיקר מקשיבות לעצמן. איזה כיף שיש סרט- שמעתי משהו במעומעם שיעשו על זה סרט אבל לא ידעתי שהנה ,אפשר לברך על הגמור.מחכה שיגיע לארץ….

בחזרה למעלה