ימי שישי להורים או לילדים?

שר החינוך, שי פירון העלה הצעה להחזיר כמה ימי חופש אבודים בימי שישי וכל ההורים נלחצו שלוקחים מהם זמן איכות בבית קפה. ליאת עיני דווקא חושבת שההצעה מבורכת

29/04/2013
ליאת עיני קבלו עדכונים מליאת
  • RSS
» מתי הולכים לביה"ס? (צילום: Thinstock)

ההורים עייפים. עייפים לא רק מהכנת ארוחות ערב, הסעה לחוגים וטיולים בשבת בבוקר, אלא בעיקר ממציאת פתרונות בחופשות של הילדים. השיא היה חופש של יומיים בל"ג בעומר כדי להחזיר למורים חלק מחמישה ימים אבודים שנלקחו מהם בסוף אוגוסט. עם 10 ימי חופש בשנה להורים ו-92 ימי חופש לילדים ברור לכולם שיש בעיה ושאי אפשר להמשיך ככה, ולרגע אני לא מאשימה את המורים שעובדים כל כך קשה (נסו אתם להיות עם 38 ילדים מלאי מרץ ובו זמנית גם לנסות לחנך אותם, לא פשוט בכלל).

במסגרת ה"פוליטיקה החדשה", שר החינוך שי פירון הקשיב לקולות מהשטח (ביניהם בלט ארגון חשוב "הורים עובדים לשינוי"), הפנים שיש בעיה והציע להחזיר את הימים האלה בכמה ימי שישי במקום בסמוך לחגים. אפשר היה להבין בין השורות שבמשרד החינוך שוקלים את האפשרות בעתיד שבימי שישי, בהם במילא רוב ההורים לא עובדים, לא יתקיימו לימודים בבתי ספר וכתוצאה מכך יופחתו ימי החופש של התלמידים במהלך השנה, כמו שקורה בחלק ממדינות באירופה.

ההורים נבהלו - "אל תגעו לי ביום שישי", "ארבע שעות שיש לי לסידורים בשקט", "זה הזמן איכות היחידי עם בעלי ללכת לבית קפה" ועוד כל מיני הסברים מאד משכנעים. אנשים לא אוהבים שינויים ומעדיפים להישאר במוכר ובידוע, גם אם הוא לא האידיאלי, אבל נסו לחשוב רגע ולהיזכר כמה שברתם את הראש בחופשת פסח האחרונה כדי למצוא סידור, שלא לדבר על חופשות קצרות יותר כמו פורים ול"ג בעומר שבכלל לא מתייחסים לחגים האלה במקומות עבודה.

לא לכולם יש סבתא שיכולה לעבוד במשרה מלאה בשמירה על ילדנו בחופש. חלקן עובדות, חלקן כבר עייפות ולחלקן פשוט לא מסתדר וזה ממש בסדר. אז האמא לוקחת יום או יומיים ואבא גם מתגייס למשימה והשכנה מסכימה לשמור יום אחד ועוד יום בייביסיטר ועדיין נשארו ימים שצריך למצוא בהם סידור. גם אם הילדים גדולים יחסית, להשאיר אותם לבד בבית ימים שלמים זה בעייתי. נכון, כשאנחנו היינו ילדים הסתובבנו ברחובות ושיחקנו קלאס ושבע אבנים אבל הילדים של היום שונים וגם ההורים.

אמנם כל ההורים מחכים בקוצר רוח ליום שישי בשעה 8:00 ומתלבטים מה לעשות קודם, אם ללכת לבית קפה, לרוץ לקניון לקנות משהו, ללכת לשיעור פילאטיס כי כל השבוע העייפות גברה עלינו, לנקות את הבית או סתם לשבת ולנוח מהשבוע העמוס רגע לפני שהילדים חוזרים מבית-ספר, אבל תחשבו על זה שבזמן שברוב הבתים שני בני הזוג בבית ביום שישי, אחד מהם יכול לצאת לענייניו והשני עם הילדים, אפשר לקחת אותם איתנו ומדי פעם אפשר להזמין בייביסיטר ולצאת לשעה לבית קפה. אפשר למצוא פתרונות אבל אין את הלחץ של להחסיר ימי עבודה ולמצוא פתרונות יצירתיים. וגם אם אחד ההורים עובד בימי שישי, עדיין יש הורה נוסף שנמצא בבית ויכול להיות עם הילדים מבלי לבקש טובות מאף אחד.

ברור שהפתרון המושלם הוא חפיפה בין ימי החופש של ההורים והילדים, אבל בואו נהיה מציאותיים, מה הסיכוי שיוסיפו להורים עובדים ככה פתאום 20 ימי חופש בשנה (שגם לא יספיקו)? לפני שאתם רצים להגיב "שימצאו פתרונות" ו"זו לו בעיה שלנו", נסו רגע לחשוב איזה פתרון הוא הרע במיעוטו מבחינתנו, ממש כמו בבחירות - אפשר להגיד שאין במי לבחור ולא ללכת להצביע או להחליט שבוחרים את מי שהכי נראה לנו מהמתמודדים. לשבת על הגדר ולתת הערות זה הכי קל, אבל עצם זה שהשר שי פירון העלה את האפשרות לשנות את המצב שהורגלנו אליו כל כך הרבה שנים, ומציע אפשרות אחרת וחשיבה מחוץ לקופסא הכל-כך מרובעת שלנו, מחייב אותנו ההורים לשקול את ההצעה בצורה עניינית, גם אם נאלץ לוותר על הקפה שלנו.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה