שימו נשים על מסך הטלוויזיה שלי

מחאת העיתונאיות על העדר נשים מפאנל ערב שישי של ערוץ 10 צוברת תאוצה, אבל האם משהו באמת ישבור את ההגמוניה הגברית של מומחינו החכמים?

21/04/2013
ריקי כהן קבלו עדכונים מריקי
  • RSS
» חפש את האישה (איור: thinkstock)

מקרה מבחן חדש ומרתק בסוגיית ייצוג נשים בתקשורת התחולל בשבוע שעבר, ונמשך בווליום מתעצם. מחאה אזרחית מקוונת נגד הדרת נשים מפאנל פרשני האקטואליה של ערוץ 10, לאחר שפורסם הרכבו על טהרת הגברי.

הסערה שהתחוללה רקמה מספר התארגנויות במקביל: קבוצת העיתונאיות בפייסבוק, שנוסדה לפני כשנה והספיקה לקיים כנס מכונן ויוזמות נוספות, ניסחו מכתב מחאה תקיף לעורכי ערוץ 10, האזרח אביב גונן הקים עמוד מחאה פעיל, ואף פתח עצומה, גם ארגון ויצו פנה במכתב תלונה להנהלת הערוץ, והתסיסה הזו, יכולה להביא לשינוי, כפי שמרמזת תגובתו המתגוננת של גולן יוכפז, מנכ"ל חדשות 10: "חוששני שהביקורת מעט מוקדמת. צוות "שישי" לא הורכב סופית. ההרכב שפורסם בתקשורת חלקי". עורכת החדשות בערוץ, טלי בן עובדיה, לא התייחסה ישירות לביקורת, אולם אמרה בידיעה על ההרכב כי "השמות מדברים בעד עצמם", דהיינו, אנחנו עוסקים בלהביא תותחים, שהנקבות ישתקו.

אביב גונן, לא איש תקשורת אבל כן פמיניסט, כתב בפייסבוק שלו את מה שהוביל אותו לפתוח עצומת החרמה של הערוץ:

"אני צרכן חדשות ואני פמיניסט (לא בהכרח בסדר הזה) ונמאס לי לראות תוכניות חדשות בשעה חשובה עולות ללא נשים על המסך. לערוץ 10 היתה כאן הזדמנות להציב פאנל חדשותי רענן, שמתייחס לחצי מן האוכלוסיה בישראל (ולא רק כשהן נפגעות, קורבנות, נדחקות לשוליים). אני קורא לכל החברים שלי להחרים את יום שישי החדש של ערוץ 10 ולהמשיך לצפות רק בערוצי טלוויזיה שלא מדירים נשים מן המסך.

מצידי שהרייטינג האומלל שלהם ימשיך להיות נמוך אם הם לא מבינים את קהל הצופים החילוני של יום שישי בערב. ומה הכי מצער, שההדרה הזאת נעשית ע"י אישה (טלי בן-עובדיה, העורכת הראשית של התוכנית), אשר ברוב חוצפתה עוד מחזקת את הפעולה האווילית הזאת "השמות מדברים בעד עצמם...", השמות אולי ראויים אבל הדרת הנשים פשוט זועקת לשמים! דווקא אישה שעורכת את התכנית לא מסוגלת להבין את הדרישה של הצופים לראות נשים על המסך, לראות תמונה מאוזנת.

אז גברת בן עובדיה, אני רוצה לעזור לך ולהציע לך כמה אופציות נשיות ראויות, אני בטוח שאת מכירה חלק מהן...

מזל מועלם, לשעבר כתבת פוליטית של מעריב והארץ.

רותי סיני - כתבת מובילה בתחום הרווחה. היתה שנים ארוכות בהארץ.

סימה קדמון -כתבת פוליטית מובילה של ידיעות אחרונות.

סטלה קורין ליבר- פרשנית כלכלית מובילה של גלובס.

גלית חמי - עורכת ראשית של כלכליסט.

לילך ויסמן - כתבת פוליטית של גלובס.

אילאיל שחר - הכתבת המדינית של גלי צה"ל".

כדאי לעגן את ההחלטות האלו במצבו של ערוץ 10 ומהדורת החדשות שלו שנלחמים תדיר על חייהם, מצבם מצוקתי תדיר, והבאת "השמות" נועדה כדי לחזק אותם מול כוחו הבלתי מעורער של המתחרה, ערוץ 2, אולם דווקא דגש על נוכחות פרשניות מקצועיות גבוהה מערוצים אחרים הייתה יכולה ליצור עבור הצופים אלטרנטיבה, מה שהערוץ הזה ביקש מתחילתו.

בעמוד המחאה ערך גונן משאל בין המשתתפים ואלו נתנו את מספר הקולות הגבוה ביותר לקרן נויבך ואחריה לטל שניידר וחנה קים, שביקשה להסיר את שמה מהעניין שכן היא לא משתפת פעולה עם התקשורת הממוסדת.

*

יש אירוניה מעצבנת בעובדה שגופי תקשורת הנלחמים על דמוקרטיה, שוויון ונגד הדרת נשים, לא מקפידים על ייצוג כזה בתקופה הנוכחית. אבל כעיתונאית מאז 1992, קשה להיות המומה מכך, וגם בקרב חברותיי העיתונאיות יש שיח מאחורי הקלעים על הרקע הסבוך והבאוש של התנהלות מסוג זה. התנהלות לא זרה לנוף ההחלטות התקשורתי, ומבט כולל עליה אולי ישכנע את הטוענים נגד העדפה מתקנת, בטענה שזו העדפה המקטינה נשים. המבט הזה יגלה דלות בתפקידים בכירים ובהופעות על המסך של נשים גם בערוצים אחרים.

יש קו ברור בין תנאי העסקה גרועים לעיתונאיות, הטרדות מיניות בתקשורת, משימות משפילות והכוונה לנושאים "נשיים", לייצוג הזה. בנושאים האלו מתכוונות לטפל בנחישות קבוצת העיתונאיות, שכבר החלה כאמור בלימוד ודיון של נושאים מגדריים, חלקם נוגעים בפרשות אפלות של הטרדה מינית. אחת מהן שרוחשת שמועות מבעבעת לקראת חשיפתה הצפויה. איך זה קשור? זה קשור בגוורדיה גברית לבנה ושוביניסטית שמנהלת כבר שנים את לוח השידורים ואת התוכן הטלוויזיוני הישראלי. כשכבר מגיעות נשים שוות להן מקצועית, הן יורדות מהמסך בנימוק שאינן מצודדות מספיק, כמו שקרה לקרן נויבך או לשרי רז, או מוכוונות לנושאי לייף סטייל רכים כמו מקרה דליה מזור.

לערוץ 2 יש את רינה מצליח, לערוץ הראשון יש את איילה חסון, זה לא משנה את תמונת ההגמוניה הגברית של מומחינו החכמים, המרכיבים את סדר היום: אמנון אברמוביץ', רוני דניאל, בן כספית, רביב דרוקר, אהוד יערי, כולם מקצוענים ומשדרים סמכות. אבל איך תבוסס הסמכות הנשית בנושאים הקובעים בחיינו אם לא יתנו לה קול לצידם? קולות כמו של נויבך, יעל שטרנהל, טל שניידר, יעשו זאת באופן שימוסס את אחרון המאמינים כי נשים טובות למטבח, וגם אם יש להן ערוצי ביטוי, מהדורות מרכזיות חייבות להביא את אמירתן לשולחן הפרשנות.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה