מגדיר גרושים

חיי נישואים זה מסע ארוך ומייגע שלא כולנו מצליחים להתנהל בו נכון. על חמישה זנים נפוצים של גרושים וגרושות מצויים באזורנו

04/08/2010
גילי קצנלנבוגן קבלו עדכונים מגילי
  • RSS
» תאמין לי, היה לה הכל בחיים, הכל. אני פשוט לא מבין אותה

במהלך העשור שלי כגרוש, פיתחתי מיומנות ויכולת בלתי מובנת לאבחן סוגים שונים של גרושים וגרושות. כנראה שניחנתי בכישרון לקרוא אנשים עוד לפני שהם ממצמצים, אבל כאן, בגרשת הנפוצה, זה הפך למעין סודוקו אנושי.

האמת, אין הרבה מה לעשות עם הכישרון הזה, אבל נחמד להשתעשע אתו ולהגדיר את ‘הזנים’ השונים, כמו אצל החיות בטבע. ברשותכם, אני אתמקד כרגע רק בחמישה סוגים, ולמען ההגינות השיוויונית אבחנתי גם גברים, למרות שבינינו- אני אתכן לגמרי.

אם אתם כבר בתוך הסיבוב, נסו להבין לאיזה זן אתם משתייכים. ואם אתם זן נדיר, או כזה שנכחד- שתפו אותי, תמיד אשמח ללמוד ולדעת.

הגרושה המאושרת

את הזן הזה תוכלו למצוא הרבה, בייחוד בשנה הראשונה לגירושין. המקבילה שלה בטבע היא הדוכיפת- הלוא הציפור הלאומית שלנו. אלה הגרושות שנטשו ולא ננטשו. בדרך כלל היה שם טריגר בדמות ידיד או ידידה, או דוגמאות מהסביבה שפתחו להן את העיניים.

הגרושה המאושרת יוצאת הרבה, מבלה במסיבות ובאירועים (בשנה הראשונה מגיעה בדרך כלל עם זוג חברים, שנרשם למבצע ‘אמץ גרוש’, או עם עוד גרושה ‘מאושרת’), וחוזרת לרוב לבדה הביתה. מצדיקה את ההחלטה בכך ש"משהו מת מבפנים ואי אפשר היה לתקן".

תקופת הנטישה: מתאמנת לפחות שלוש פעמים בשבוע בחדר כושר או בהליכה בים, בדרך כלל עם חברה שכבר נשואה יותר מדי זמן.

משפטים שכיחים: "הוא אבא נהדר לילדים", "אני מאחלת לו את כל הטוב שבעולם", "עדיף כך משהילדים יחיו בבית בלי אהבה", "קשה לי לראות אותו ככה", "לא יכולתי יותר שייגע בי".

הגרוש המעונה

זהו זן מאוד שכיח באזורנו, כמוהו תוכלו למצוא כמעט בכל פינה. מקביל ליונה בטבע, אבל בינינו, הוא לגמרי בולבול. ניכר עליו פיזית שהוא מעונה- בדרך כלל מרזה בבת אחת, הלחיים שלו קורסות והופכות לשתי פיתות שמוטות, הנחיריים גדלים והוא מקבל פוזה של ון-גוך רק עם שתי אוזניים.

הגרוש המעונה משדר לסביבה שקשה לו, אבל יהיה בסדר. יש לו חיוך מתנצל ועיניים טרוטות. הוא חולק ומפטפט עם כל אחד, החל ממה קרה ביניהם וכלה בשן הבינה שלו שצומחת לו מלחץ נפשי, ישר לתוך הנחיר השמאלי.

תקופת הנטישה: ניתן לצפות בהם נודדים בין בתי הקפה השונים, עם חבר מעונה נוסף שנודד איתם ממקום למקום, מסיבות, אופניים, או הולכים לבדo בשעות המוקדמות של הבוקר אחרי שלא ישנו מחרדות לפחות 72 שעות.

משפטים שכיחים: "מה היא חושבת שמחכה לה שם?", "נראה אותה מסתדרת דקה לבד", "הסתובב לה הראש לגמרי", "היא מתנהגת כאילו שבלעה כדור", "זה לא ייאמן איך בנאדם הכי קרוב אלייך הפך לאוייב מספר אחת שלך", "חוץ מלהרוג אותי היא עשתה כבר הכל", "היה לה הכל בחיים".

הגרושה המפורקת

היא, כמובן, זו שננטשה. המקבילה שלה בטבע היא התרנגולת המצויה- בעלה כבר הסתדר עם איזו פרגית צעירה, ומשדר לסביבה שקיבל את חייו במתנה. היא נשארה לבד בלול, וזה גומר אותה.

החברים הטובים ביותר של הגרושה המפורקת הם בעיקר הילדים- האפרוחים שלה. היא כל כך מפורקת שאף אחד כבר לא רוצה לשהות במחיצתה ולשמוע אותה מקרקרת ומרחמת על עצמה כל הזמן. בחלוף השנה הראשונה היא מנסה לפרוש כנפיים ולעוף, אבל הכנפיים שלה עייפות מלשאת את משקלה הנפשי ואת היגון- והיא מוצאת את עצמה חוזרת שוב ושוב לאותו הלול.

תקופת הנטישה: הגרושה המפורקת לא נודדת, היא דוגרת בשנה הראשונה בתקווה שאולי משהו ישתנה. היא מתחילה לפרוש כנף בדרך כלל חמש שנים אחרי שהגרוש התחתן בשנית, כשהיא מבינה שכלו כל הקיצים והניסיונות,  ואפילו הבנזונה הביא ילד לפרגית הצעירה.

משפטים שכיחים: "הילדים לעולם לא יסלחו לו על זה", "אני מאחלת לו רק טוב למניאק הזה", "הוא לא מבין מה הוא הפסיד", "איך ויתר עלי כך בשביל איזו פרחה צעירה", "שתמות הלוואי אמן, הרסה משפחה שלמה".

הגרוש המובן מאליו

מדובר במקבילה של הטווס בטבע. אלה גרושים שכמעט תמיד ננטשו, שהיו ועדיין עסוקים נורא בעצמם, חושבים שכולם טועים כשהם חושבים שהשמש זורחת ממזרח, כי ברור שהיא זורחת מהתחת שלהם, נשואים מינימום שמונה שנים. הם תמיד לקחו את נשותיהם כמשהו מובן מאליו, יש להם ילדים, יש להם עסקים, יש להם עיסוקים. הבית עבורם היה סוג של מלתחה- באו, אכלו, הפליצו, ונכנסו למיטה לישון או שיצאו לבלות.

יש להם פעילויות של ‘גברים-בלבד’: טיולי ג’יפים, טרקטורונים, טיולי אופניים, אופנועים, ספורט, ובערב הם יוצאים עם חבר לבר, מפלרטטים ומזיינים מהצד כל מה שזז. הכל הם עושים לבד, למעט בגידות וארוחות ערב משפחתיות, או אירועים שממש מתבקש לבוא אליהם עם בנות זוגם. ואז…בום, פתאום האישה מחליטה שנמאס לה והיא עוזבת.

משפטים שכיחים: "אין כמו הלבד הזה", "מה רע לי בחיים", "לא יכולתי כבר לגעת בה", "איך אמא לשלושה מפרקת משפחה", "בטוח יש לה מישהו לכלבה- אישה לא עוזבת ככה סתם", "יצאתי מהבית בלי כלום, רק עם תחתונים, הכל השארתי לה", "אני אראה לה מה זה חופש-שתאכל עכשיו את מה שהיא בישלה", "קיבלה מעל ומעבר".

הגרושים בהסכמה

המקבילה של הנשרים בטבע, רק שבעוד הנשרים מבלים את כל חייהם עם בן או בת זוג אחד ורק המוות מפריד ביניהם, לגרושים בהסכמה אין כבר חיים של ממש, במובן החי של המילה. מדובר בזן מאוד נדיר. ניתן לראות אותם יחד על הצוקים הגבוהים, חגים גבוה בסיבובים, הם כבר השלימו עם המצב- לבעל כבר לא עומד והאישה כבר לא מעמידה. הם חיים בהשלמה ומתים כבר תקופה ארוכה. הילדים שלהם כבר נשואים- נשאו כנפיים, עפו וחתכו את השמיים. בשבתות הוא עובד בגינה, או מתקן את כל מה שנשבר בבית, מלבד היחסים. היא מכינה צהריים מהשאריות שנשארו מכל השבוע, או מארוחת שישי המשפחתית. אחר כך היא מתבודדת בכורסא וקוראת שוב ושוב את ‘הגשרים של מחוז מדיסון’.

האישה היא זו שבדרך כלל מפרקת את החבילה, המפורקת במילא, כי התעייפה. הבעל מסכים לצעד כי הוא כבר מבין שהוא נשר זקן ומרוט וגם אין לו כוח לשכנע. היא מאוד מכבדת אותו, הוא מאוד אותה, אבל די. לא מקנאים כי כבר אין במה לקנא. היא נראית כמו תפוח אדמה מקיבוץ חולתה, והוא נראה כמו גוייאבה שנפלה רחוק מהעץ. הם נפרדים בלי ריבים, בלי רעש, בלי ויכוחים. הכל שלי ושלך.

משפטים שכיחים: "אני תמיד אוהב אותו", "אני תמיד אוהב אותה", "הוא החבר הכי טוב שלי", "היא החברה הכי טובה שלי", "נפרדנו-לא התגרשנו, בשביל מה להתגרש? הרי מי רוצה להתחתן שוב?"

הכי חשוב- לשתות כל הזמן

יש עוד הרבה סוגים, וקצרה היריעה מלהכיל את כולם.

ההמלצה שלי, כבעל ניסיון: אם אתם כבר מתחתנים, במיוחד בסיבוב השני, נסו להבין שמדובר במסע ארוך ומייגע. אם לא תשקיעו בהכנה למסע ובמסע עצמו, כל הנופים היפים-החדשים של ההתחלה יעלמו ויתחלפו בנופים אחרים, אפרוריים וקודרים. ואם כבר החלטתם לצאת למסע הזה, בין אם הוא חדש לכם ובין אם כבר מוכר, צאו אליו עם כל הכלים הראויים: נעלי ההליכה גבוהות עם סולייה רכה ובולמי זעזועים, מעיל רוח נגד הסופות, פנס שיאיר לכם את הדרך כשהחשיכה יורדת. ותדאגו לדבר החשוב ביותר- לשתות כל הזמן, אתם ובן/ת הזוג, אחרת תתייבשו ושום אינפוזיה לא תעזור.

>> לחלק השני של מגדיר הגרושים של גילי קצנלנבוגן

צילום: mikebaird, פליקר
מתוך הבלוג של גילי קצנלנבוגן



תגיות:

מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

  • תמונה אישית נועם 04/08/2010

    נהדר, נהנתי לקרוא את הפוסט.
    קבל תפיכה על השכם :)

  • תמונה אישית צהלה 04/08/2010

    וואוו…ממש שיעור בצפרות העברת פה. השכלתי. תודה
    :)

  • תמונה אישית סוג א' בפרק ב' 06/08/2010

    לי זה נשמע כמו הגדרת נישואים. הנה הבלתי אפשרי, תגדיר פרק ב’.

  • מגדיר גירושים 2 | יחסים | סלונה 21/04/2011

    [...] עם בוא האביב הנוכחי החלטתי לכתוב פרק 2 לפוסט שכתבתי באוגוסט האחרון – "מגדיר גרושים". [...]

בחזרה למעלה