סושי בסיטארה: לא תוכלו לחזור לאחור

מורן קדוסי ביקרה בסושיטארה – בר הסושי החדש של מסעדת סיטארה – ומאז המחשבה על לאכול סושי במקום אחר פשוט הורסת לה את התיאבון

סושי

החודש האחרון היה חודש קולינרי קשה במיוחד. לא רק בגלל שהמאבק להצלת מועדון "הבלוק" נטל ממני את כל שעות הפנאי המועטות שתוכננו לבישולים, אלא מכיוון שבמהלכו ביקרתי לראשונה בסושיטארה, בר הסושי החדש של מסעדת סיטארה במלון סי אנד סאן, ומאז המחשבה על לאכול סושי במקום אחר פשוט הורסת לי את התיאבון.

לסיטארה הגענו אני וארי (שם לא ממש בדוי) במוצאי שבת קרירה. התיישבנו בחדר הבר (והעישון), ששופץ מחדש על ידי אורי דרור מסטודיו מו. הבר מוזהב, כיסאות הבר מפנקים, האקוסטיקה מושלמת – וזה ממש לא קורה בכל מסעדה – והברמן ישר הגיש לנו צ'ייסר ואן גוך אננס. בינגו! הזמנו שני קוקטיילים – קוקטייל מתאוס (שמפניה עם אפרול), שהגיע בכוס יין ענקית עם המון קרח, וקוקטייל אסאי סאוור והתחלנו במסע לעבר האור.

ראשונה הגיעה צלחת עם טטאקי סלמון (78 שקל) וטטאקי טונה (88 שקל). הסלמון היה שמן במיוחד, והוגש עם פרוסות אבוקדו (נזר הבריאה לטעמי), ביצי איקורה ונגיעות טריאקי. הטונה הייתה חתוכה כמו שצריך, עם פרוסות לימון בין כל חתיכה, רוטב פונזו (סויה עם מיץ אתרוגים) וביצי טוביקו ירוקות שהתפצפצו בפה.

טטאקי טונה אדומה. לאכול ביחד עם פרוסות הלימון!

אחר כך הגיע סשימי מו-ש-לם של מאצ'י, דג האינטיאס החדש והבשרני שמיובא מיפן. וגם אינארי ספיישל (58 שקל) – כיסוני טופו עם פיסות טונה, סלמון, שרימפס ואבוקדו ברוטב פונזו חריף יותר. זה היה אחד הביסים היותר מדהימים שנתתי בחיים, כשהחריף מתפשט בפה ומתאזן עם המתקתקות של האינארי. עוד בצלחת החדשה – גונגאן איקורה (69 שקל) – כדור אורז עטוף בסלמון טרי ומעליו ביצת שליו וביצי טוביקו. גם זה, בביס אחד. הכל או כלום.

בשלב הזה כבר די ברורה הדילמה היחידה – לא רק שסיטארה ממוקמת בצפון-צפון העיר, מקום שצריך להגיע אליו עם אוטו (תנקס ארי!) או מונית ספיישל, אלא שקרוב לוודאי שלא ממש אוכל להרשות לעצמי ארוחת מלכים שכזו שלא בעסקית. טוב, אולי ביומולדת. או כשיפתחו את הבלוק לצמיתות.

ספיישל ניגירי. ישר לאינסטגרם

עצרנו קצת להתרעננות עם סאקה קר, שהגיע יחד עם הכוסיות בקערת קרח, ואז התמסרנו לסוזוקי אוסוזוקורי (בס בשיטת חיתוך מיוחדת, 78 שקל). את הצנון הקצוץ החרפרף שמוגש לצד המנה מערבבים ברוטב הפונזו. כן, עוד פונזו. האם אי פעם נוכל להיגמל מהפונזו הזה? אין סיכוי. ואיך נעזוב את בר הזהב הזה? עכשיו ארי צד בקבוק של הסינגל מאלט היפני ניקה יואיצ'י 10 – ועוד צ'ייסר מפואר מאחורינו.

בשלב הזה מגיעים הרולים, מסודרים מסביב לשושנת סלק טרי, שבמרכזה ווסאבי. הרול האביבי – בשר סרטנים, ספייסי מיונז, שרימפס טמפורה, אבוקדו ומלפפון במעטפת מלון מרענן (75 שקל) היה טעים. פחות מלהיב היה הדרגון רול – עם שרימפס טמפורה, אבוקדו, אספרגוס ושקדים (87 שקל), בעיקר בשל הסלמון הצרוב שעטף אותו והכביד על הכל. ואחרון בטרילוגיה היה רול הסוי פפר, שחבק שרימפס טמפורה, טמאגו, סלמון טרי, אספרגוס ושבבי בצל פריך מתקתקים (72 שקל). זהו, עכשיו באמת אי אפשר ללכת אחורה. סיימנו את המשתה הזה עם כוסית של שיכר שזיפים צונן והלכנו הביתה. אם נסתכל לאחור, יש סיכוי שנהפוך לנציבי מלח. מזל שצילמתי לאינסטגרם.

סוי פפר. געגועים לשבבי בצל פריך מתקתקים

לסיכום:

שווה ת’כסף? כן, לאירועים הכי מיוחדים שלכן. ואל תשכחו שיש גם נוף לים.

קינוח או לנוח: אלכוהול נחשב לקינוח?

מדד האינסטגרם: פוד פורן במיטבו.

ומה ללבוש: שיער אסוף בגולגול, אייליינר מלוכסן ורולקס זהב.

סושיטארה, בר הסושי במסעדת סיטארה, רוזנבלום הרצל 8, סי אנד סאן, תל אביב. טלפון: 03-6996633
צילומים: בן יוסטר