לא מופיע בלי נשים

ההדרה נמשכת: במסגרת פסטיבל "צלילים בעיר העתיקה" , הורדה אישה מהבמה. אודי רז מתזמורת מארש דונדורמה, מספר על סירובו כמוזיקאי להכנע לכפייה הדתית. פוסט שפורסם במקור בבלוג "וולווט אנדרגראונד"

28/03/2013
אודי רז קבלו עדכונים מאודי
  • RSS

פורסם במקור בבלוג התקשורת, וולווט אנדרגראונד

זה כמה שנים מקיימת עיריית ירושלים את פסטיבל “צלילים בעיר העתיקה”, בו נערכות הופעות מגוונות תחת כיפת השמים בחינם ברחבי הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע היהודי. את הפסטיבל מארגנת החברה העירונית אריאל, השנה באמצעות חברת ג’קי בכר הפקות.

ביומו הראשון של הפסטיבל, נדרש מהזמרת של ההרכב דיוואן הלב להפסיק לשיר. בראיון מסביר המנהל האמנותי ג'קי בכר כי "במהלך ההופעה ניגשו שני בחורים דתיים אל עובדת של חברת ‘אריאל’ ואמרו לה בצורה ברורה, ‘אם את לא מורידה את הבחורה מהבמה יהיה פה רע מאוד, נפוצץ את ההופעה’. בהחלטה של רגע ומתוך חשש לאלימות היא פעלה מבלי לבקש רשות, עלתה לבמה וביקשה מהזמרת לרדת"

מדבריו של בכר ניתן היה לנחש שההחלטה הפזיזה תתוקן בהקדם. בפועל, קרה דווקא ההפך. הוא התנצל בפני הזמרת וביקש מההרכב לוותר על השתתפותה בהמשך הפסטיבל. “כנראה היינו צריכים למקם את ההופעה במקום אחר”, אמר בראיון. אם כך, למה לא העבירו את ההופעות הבאות לרובע המוסלמי או לרובע הנוצרי? כך או כך, בשאר ימי הפסטיבל הופיעה הלהקה ללא זמרת.

אני, כמוזיקאי, לא הייתי נוהג כמו אנשי הלהקה, והחלטתם מאכזבת בעיניי. יש שיאמרו שאי-אפשר לשפוט אדם עד שהגעת למקומו. ובכן, הגעתי. תזמורת מארש דונדורמה, שאני חבר בה הוזמנה גם היא לפסטיבל, למופע משותף עם שלמה גרוניך. אחרי התקרית עם דיוואן הלב, התקשרו אלינו מחברת ההפקה ודרשו שבהופעתנו לא ישתתפו חברות ההרכב, הטרומבוניסטית לואיזה סלומון והמתופפת נעה סגל.

ירושלים היא ביתה של  התזמורת. הופעתנו הראשונה התקיימה בין דוכני הירקות של שוק מחנה יהודה. טסנו לפסטיבלים בקנדה, ברוסיה, בפולין ובסין, ניגנו מרחפים באוויר מעל טיילת בת-ים ובסירה בלב הירקון, אבל בשום מקום מלבד בירת ישראל לא ביקשו מאיתנו להיפטר מהנשים שבתזמורת. הבהרנו שלא נעלה לבמה בלעדיהן ומבחינתנו זו דרישה לבטל את ההופעה, ואכן, למרות הלחצים הופענו כמתוכנן.

בסיום ההופעה ניגש למיקרופון מנהיג התזמורת דותן יוגב כדי לספר על הניסיונות למנוע מהנשים בהרכב להופיע. בעודו מדבר, ניגש נציג של ועד הרובע היהודי וכיבה בכוח את מערכת ההגברה, צועק כי אלה שקרים. אחרי ההופעה ניגשו אלינו אנשים רבים והביעו זעזוע ודאגה. בדף הפייסבוק של התזמורת ובכתבות שפורסמו בנושא ב-24.325.3, הגיבו הגורמים הרשמיים כך: “מדובר בתקלה של המנהל האמנותי, שאירעה שלא על דעת העירייה, הרשות לפיתוח ירושלים וחברת ‘אריאל’.”

מה התקלה? אם התקלה היא בכך שהתאפשר לנשים להופיע על הבמה המרכזית בפסטיבל, מעידים העונים על עצמם כי המצב התקין הוא אפליית נשים, המנוגדת לחוק. ואולי הם מתכוונים שעצם הרעיון למנוע מנשים להופיע הוא התקלה? הדברים שכתב ניר ברקת אכן יוצרים רושם כזה: “הדרת נשים… איננה מקובלת עליי ואמשיך לפעול נגדה.”

הדרישה להרחיק נשים מן הבמה עלתה כבר לפני שלוש שנים, בפסטיבל לילות סתיו בעיר העתיקה. אז הגיעו הדברים אל חדשות ערוץ 2, וההופעה התקיימה לבסוף בעקבות התערבותו של ברקת. את דבריו אז היה אפשר לפרסם גם כתגובה לאירוע הנוכחי.
אני פונה, לפיכך, לברקת, לעיריית ירושלים ולחברה העירונית אריאל: הרי אתם יודעים מניסיון רב-שנים שוועד הרובע היהודי פועל למנוע הופעות של נשים, ושבעבר היו מי שאיימו באלימות, שפכו שפכים על במות והפכו שולחנות כדי למנוע פעילויות שלא מצאו חן בעיניהם בשטחו. האם הזהרתם את חברת ההפקה? האם הבהרתם לה שבירושלים לא נכנעים לאיומים כאלה? האם הנחיתם אותה מה לעשות במקרה שתיתקל בהתנגדות ובאיומים? אם לא, הרי שדבריכם ריקים וחסרי אחריות.

ולסיום, לפני שתגיבו אני רוצה לענות: שמעתי רבות שצריך לנהוג ברגישות ולהתאים את ההופעות למקום שבו הן מתקיימות, ושאי-אפשר לבוא אל תוך ביתם של תושבי הרובע ולהכריח אותם להקשיב לנשים שרות בניגוד לאמונתם. אניח בצד את העובדה שניסו יותר מפעם אחת למנוע מחברות התזמורת שלנו להופיע בנגינה (ולא בשירה) ואומר כך: הפסטיבל ממומן מכספי הציבור, ופתוח לכולו. אם מעוניינים להימנע מהופעה של נשים בו, כדי להתחשב ברגשות הקהל הדתי, יתכבדו נא ויימנעו גם מהופעה של גברים במקום, מתוך התחשבות בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. ואת הבמה הראשית, הממוקמת דווקא ברובע היהודי אני מציע להעביר לרובע המוסלמי ולרובע הנוצרי, שתושביהם כנראה סובלניים יותר.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה