מכתב פתוח לשרת הבריאות החדשה

"איתך, יעל גרמן, התחושה הברורה היא שסוף סוף הגיע ניהול הבריאות במדינת ישראל לידיים אמונות ומיומנות, ולעיניים שיראו נכוחה גם את העיוורון המגדרי". דנה ויינברג, מעמותת "נשים לגופן", מצפה מהשרה החדשה לתת דגש לבריאות האישה, הנדחקת בישראל תמיד למקום השני

27/03/2013
דנה וינברג קבלו עדכונים מדנה
  • RSS
» יש עתיד? גרמן (צילום: יח"צ)

יעל יקרה,

שתי סיבות עיקריות הובילו אותי לכתוב אלייך. הראשונה היא כי את אישה, וזו סיבה נפלאה כשלעצמה; השנייה היא כי את שרת הבריאות. כאן, כנראה, המקום לציין כי מזה כ-30 שנה לא התקיים במדינתנו השילוב הזה, של אישה ושרת בריאות. למעשה, בכל ההיסטוריה של מדינת ישראל את היא האישה השנייה המחזיקה בתפקיד חשוב זה.

הדבר מעורר בנו כעמותה שפועלה לקידום בריאות נשים, גם התרגשות, אך בעיקר הרבה תקווה: לשינוי, לשיפור, להארה, להבנה.

גילוי נאות: כנראה שגם אם היה מתמנה לתפקיד גבר הייתי כותבת מכתב מעין זה, שכן הבעיות שאפרוס כאן והשינויים הנדרשים כדי לטפל בהן - הם בהחלט חלק מהשליחות אותה נטלתי על עצמי, רק שאין לי ספק שהוא לא היה נכתב באותה להיטות, ובוודאי שלא עם אותה תקווה לשינוי.

איתך, התחושה הברורה היא שסוף סוף הגיע ניהול הבריאות במדינת ישראל לידיים אמונות ומיומנות, ומעיני שלי - לעיניים שיראו נכוחה גם את העיוורון המגדרי "החולה" בתחום זה.

מכתב זה אלייך הוא בבחינת הזדמנות חשובה מעין כמותה להאיר זרקור על תחום מוזנח (שלא לומר חשוך) בדרך כלל בבריאות – בריאותן של נשים ונערות בישראל. כי כן, גם כשמדובר בבריאות - הסיפור שלו אינו הסיפור שלה!

הנה כמה נתונים על קצה המזלג:

שני שליש מהטיפולים ומהתרופות המקובלות היום בעולם נוסו על גברים בלבד.  נשים סובלות יותר מגברים ממחלות אוטואימוניות כגון: סוכרת, דלקת פרקים ועוד. שיעורי התחלואה והתמותה של נשים בישראל גבוהים ביחס לנשים במדינות המערב, למרות רמת רפואה וטכנולוגיה מתקדמות וחוק בריאות ממלכתי. מרבית הנערות והנשים שאנו פוגשות בעבודתנו מעידות כי הן לא מקבלות מידע ברור ומספק מהרופאים/ות המטפלים בהם. ישראל ממוקמת במקום הראשון בעולם בביצוע ניתוחים פלסטיים בנשים צעירות. אחוז הנערות המתבגרות החיות בישראל עם הפרעות אכילה לסוגיהן הוא מהגבוהים  בעולם

בריאות (וזה לא סוד) היא מכלול של היבטים פיזיולוגיים, מעמדיים, חברתיים ומגדריים. הנקודה היא שמיקומן המשני של נשים בישראל משפיע על בריאותן וחושף אותן למצבים העלולים לגרום לפגיעה ממשית: עוני, למשל. מתוך כלל האוכלוסייה בישראל, נשים הן בסיכון הגבוה ביותר לעוני. הדבר נכון במיוחד לגבי אמהות חד הוריות ונשים בגילאי 65 ומעלה. אבל לא רק: נשים סובלות יותר גם מאפליה על רקע מגדרי, ומאלימות גופנית מינית ונפשית, מחוסר מודעות לזכויות ולמידע, מהעדר נגישות לשירותי בריאות ומתנאי עבודה קשים ו/או שכר נמוך.

יחד עם זאת, כאישה, יעל יקרה, לא תופתעי בוודאי לשמוע כי נשים דווקא פוקדות את מערכת הבריאות בתדירות רבה יותר מגברים. לא רק בהקשר לבריאותן שלהן (אותה הן נוטות, לצערנו, לדחוק לתחתית הרשימה לא פעם), אלא גם כמלוות של ילדים, הורים מתבגרים ובני זוג. בנוסף, תחומים רבים הנוגעים למעגל החיים הטבעי של נשים - ווסת, הריון, לידה ומנופאוז - מחייבים אותן בקבלת שירותים אלה ואחרים ממערכות הבריאות.

יריעה זו קצרה מלהכיל את כל תחלואי המערכת, אך ניתן בהחלט לקרוא עליהם באתר נשים לגופן. הנתונים שם מוכיחים כי מצב בריאות הנשים בישראל מדאיג וכי יש צורך בהקדשת משאבים ממוקדים ובהעלאת מודעות לנושא, הן מצד הגורמים המטפלים והן מצד הנשים עצמן. הדבר בולט במיוחד בהסתכלות על אבחון, תחלואה ותמותה של נשים ממחלות לב; מחלות כרוניות וסוגים שונים של סרטן; תוחלת החיים הממוצעת של נשים ישראליות הממוקמת נמוך מידי בהשוואה לתוחלת החיים של נשים בעולם המערבי; וכן- גם העובדה שנשים חיות בממוצע 3.5 שנים יותר מגברים היא בעצם סיבה חשובה מאד להקצאת משאבים ייעודיים לקידום בריאות נשים - בסוף חייהן נותרות מרבית הנשים כשהן בודדות, עניות יותר וחולות יותר.

מהקצה השני- בריאותן של הנערות בישראל גם היא תחום מוזנח במיוחד - המעסיק אותנו לאחרונה עד מאד. מעבודת השטח שלנו עם אלפי נערות ואנשי צוות חינוכי וטיפולי, זועקת העובדה כי חסרים ידע, מחקר ותוכניות חינוכיות שיאפשרו העלאת מודעות ושיפור שירותים למען הטבת הבריאות המינית, הנפשית והפיזית של נערות בישראל.

השורה התחתונה היא שכל התופעות הללו פוגמות באופן משמעותי באיכות חייהן של נערות ונשים, יוצרות תלות שלהן במערכת הרפואית, בבני משפחתן ומחלישות אותן אישית וכלכלית. וכאן, כבוד השרה יעל גרמן  - את נכנסת לתמונה. יש לך הזדמנות לעשות שינוי.

הנה מספר המלצות שיישומן יביא לקידום בריאותן של נשים ונערות:

1. כל מחקר הממומן על ידי מדינת ישראל יחויב לכלול נשים כחלק מקבוצת המחקר שלו.

2. הפניית תקציבים ולעודד מחקרים במגוון נושאים הקשורים לבריאות נשים ונערות (בארה"ב, למשל, התקציב הממשלתי לבריאות נשים עומד על 4 מיליארד דולר בשנה. בישראל עדיין אין תקציב ממשלתי נפרד). פילוח נתונים יאפשר הקצאת משאבים. כרגע קיימות נקודות עיוורון מגדרי רבות בתחום, ודוגמא בולטת היא בריאותן של נשים בגיל המנפאוז.

3. הרחבת זכויות נשים בתחום הפוריות, ההיריון והלידה במסגרת סל שירותי הבריאות והביטוח הלאומי - על המדינה להכיר בזכותה של כל אישה על גופה, בזכותה לשלוט בפוריותה ולהחליט האם, איך והיכן ללדת.

4. יצירת מערך לקידום הבריאות החל מגיל הנעורים ועד בכלל, למען אורח חיים בריא - שיאפשר לקיחת אחריות ותחושת שליטה של הפרט על בריאותו/ה.

5. מתן ייצוג הוגן לנשים במסגרות קובעות מדיניות ומתכננות שירותי בריאות.

6. הקמת מסגרות לרפואה מונעת בהן תוכלנה נשים לבצע את כל הבדיקות תחת קורת גג אחת.

7. הכנסת מגוון אמצעי מניעה וטיפול ייעודיים לתחלואה המאפיינת נשים בכל גיל, לסל הבריאות.

8. מדינת ישראל חייבת להשקיע משאבים ותשומות בנשים מקבוצות מוחלשות - אתנית, כלכלית, לאומית וגיאוגרפית וכן נשים החיות עם נכויות, בקידום רפואה מונעת, חינוך לבריאות וטיפול בתחלואה.

9. פיתןח תוכניות לימוד לנערות ונערים בנושא מיניות ובריאות מינית וטיפוח דימוי גוף חיובי תוך רגישות לצרכים תרבותיים ייחודים של קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל.

10. על מדינת ישראל להפנות את הזרקור אל אוכלוסיית הנשים הקשישות בישראל שרבות מהן סובלות מתחלואה, ומעוני ולפעול במגוון דרכים למען שיפור מיידי ומשמעותי באיכות חייהן.

בהצלחה יעל.

שלך,

דנה ויינברג




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה