למה היא מתביישת בגוף שלה?

שש מתוך 10 ילדות מתביישות בגופן. ואת, שזוכרת את חששות שלך בגיל ההתבגרות, איך תעזרי לבת שלך להפוך לאישה שאוהבת ובטוחה בעצמה? הפסיכיאטר ד"ר טוביה זקהם מייעץ

21/03/2013
אסנת עופר קבלו עדכונים מאסנת
  • RSS

יכול להיות שהיא קצת השמינה. יכול להיות שאלה השדיים שהנצו שגורמים לה להיראות עגלגלה. ואולי זו החולצה הצמודה, האיפור בעיניים ונעלי העקב שהתחילה לנעול שגורמים לה להיראות אחרת? איך אפשר לכוון אותה, לעודד או להעיר לילדה הקטנה שפעם העריצה אותך, בלי לעורר את זו שמתעצבנת, טורקת דלתות ושחושבת שאת לא מבינה אותה? איך תגדלי אותה להיות אישה צעירה שאוהבת את עצמה?

"אמא היא המודל, הסמכות, האלילה ויכולת ההשפעה שלה עצומה. אבל בגיל ההתבגרות הילדה מפתחת צורך לסלק את האלילה ולפתח זהות שונה משל האם", מסביר הפסיכיאטר ד"ר טוביה זקהם, לשעבר מנהל מרפאת ילדים ונוער בבית החולים הפסיכיאטרי שלותה, ממפתחי תוכנית "בעד עצמי" המתמקדת בהרחבת התפיסות והעמדות החיוביות הקשורות לדימוי העצמי, הערכה עצמית, דימוי גוף. כיום התוכנית פועלת בקרב אלפי בני נוער.

שאלה: איך נמנעים מקונפליקט?

"אמא צריכה להבין את ההתנגדות, ולקחת את התהליך בקלות. כי אחרי שלב ההתנגדות תבוא הפשרה, הגמישות. אבל כשלאם יש בעצמה בעיות, היא נכנסת לקונפליקט עם הילדה".

מדוע הן מתביישות בגופן?

לא פשוט להתבגר כנערה, כשכל העולם רואה את השינויים, הקימורים המתעגלים – או שלא – ומשווה אותם לבת השכן, ולדוגמנית ההיא, שמתרוצצת על החוף בביקיני זעיר ומשקפת מודל מושלם הקושר אושר עם רזון.

6 מתוך 10 ילדות ונערות מתביישות בגופן. כך על פי מחקר בינלאומי שערך המותג Dove בקרב נערות, בשנת 2010. על פי המחקר, ילדות רבות נמנעות מפעילויות חברתיות רק מפני שאינן אוהבות את המראה שלהן.

ד"ר זקהם: "נערה גדלה לתוך מהות ביולוגית, יודעת שיום אחד הגוף שלה יעבור שינוי והיא תהפוך לאמא שמצוידת באברי הולדה והנקה; שיש דימוי גופני שהיא צריכה להשיג. כשהחזה שלה מתחיל להתפתח – כולם רואים ומגיבים. הנסיון לבנות את האישיות בגיל ההתבגרות מושפע מהדרך שבה הנערה נראית. היא מוצפת שאלות: אני גברית או נשית, גבוהה או נמוכה, רזה או שמנה ומרגישה שאין לה שליטה על הגוף שלה, וזו תחושה מאיימת ומשמעותית מאוד. חשוב להדגיש, שבושה היא עניין נורמטיבי שמעיד על היכולת הקוגניטיבית להבין שיש משהו כביכול לקוי. התרבות שלנו כופה עלינו אמות מידה ומי שלא עומדת בהן – משהו אצלה 'לא בסדר'.

"הבושה מורכבת גם מהיכולת של החברה לכפות באמצעות המדיה סטנדרטים תרבותיים נוקשים, שהסיכוי שילדה  תעמוד בהם הוא לא גדול. המדיה מחליטה מהו משקל נורמטיבי, וכל נערה יודעת מהו ה-BMI שמצופה ממנה, כך שאם היא עולה על המשקל ואם המספרים שלה שונים – היא מרגישה שמשהו אצלה לא בסדר ומתביישת. נערה עם ביטחון עצמי תרשה לעצמה להיראות כמו שהיא רוצה, גם אם פירוש הדבר שמבחינה תרבותית היא 'שמנה'. אבל אנחנו מדברים על גיל שבו הביטחון העצמי רק נבנה, זהו גיל שבו הכל מאוד מסובך. נערה בגיל ההתבגרות חיה במסגרת משפחה, כיתה, קהילה ולכל אחד תמיד יש מה לומר. יש לחץ מתמיד על הנערה, לעמוד  בקריטריונים של הסביבה".

המשימה: לגדל ילדה עם ביטחון עצמי ודימוי גוף בריא

אז איך מעירים לילדה שעולה במשקל בלי לפגוע בדימוי העצמי שלה ואיך מעבירים ביקורת בלי לפגוע לה בביטחון העצמי? ד"ר זקהם ממליץ:

הפסיכיאטר ד"ר טוביה זקהם

אל תעשו: קניית מזונות משמינים

"במקום להעיר לנערה שעלתה במשקל, עדיף להימנע מקניית מזונות משמינים הביתה או לפחות לקבל החלטה משפחתית שאוכלים כמות מועטה או רק בסוף השבוע. במקום ביקורת צריך לשנות הרגלים משפחתיים. אי אפשר לצפות מהילדה שתאכל חסה ומלפפון כשכל המשפחה אוכלת דברים אחרים".

אל תעשו: להיכנס לקונפליקט

דמיינו אמא שמעירה לבתה על אכילת מזון משמין, כשהיא עצמה נאבקת עם דיאטות ועודף משקל. "אם מתעורר ויכוח והילדה מגיבה בזילזול לאם ("מי שמדברת"), במקום להיגרר למה שהילדה 'משליכה' על האם, עדיף שהאם תודה שהיא אינה מושלמת ושאפשר להתגבר על הקושי ביחד כדי למצוא את הדרך הנכונה", מציע ד"ר זקהם.

עשו: לתת תשובות עם ערך מוסף

במקום להיגרר לפרובוקציה ולהתגונן, ד"ר זקהם ממליץ להעביר מסר עם ערך מוסף (המוכנות לקבל ביקורת) שעשוי לתרום להתפתחותה של הבת. "התשובה הנכונה לומר לבת היא: "את צודקת, אני באמת לא מצליחה להתאפק ואני מקווה שתצליחי יותר ממני".

עשו: לחכות עם התשובות

"לא תמיד צריך לענות מיידית, אלא לעכל את מה שנאמר, להמתין כמה שעות, אפילו ימים. ואז להזכיר לבת 'אמרת לי כך וכך' ולא עניתי לך, אבל חשבתי על זה בצורה רצינית.  בכך הילדה מקבלת תחושה שהיא שואלת שאלות נבונות או אומרת דברים משמעותיים ואמא שלה, הבשלה, הנבונה ובעלת הזהות הברורה חושבת שהשאלה חשובה".

אל תעשו: לקלקל יחסים

הטעות הכי נפוצה שאמהות נוטות לעשות היא לריב עם הבת, 'לעשות ברוגז' ולחסום כל אפשרות לשיחה איתה. ד"ר זקהם: "עדיף לתת לילדה שיקולים ולאפשר לה להיות חלק מהדיון וההחלטה. יכול להיות שילדה מתלבשת בצורה חושפנית כי אחרת היא תהיה 'לא מקובלת'. לכן צריך לדבר, לשקול את כל הגורמים ולהתלבט ביחד. כי כשמדברים בצורה חד צדדית – ילדה בת 13 לא צריכה להתאפר ולנעול נעלי עקב – עלולים לערער ולהרוס את הדימוי העצמי והגופני של הילדה".

עשו: שיחה בגובה העיניים

"כשהאם משתפת את בתה בחוויות, כאלה הנסבות על המחזור החודשי, על גדילת השדיים, על השמנה או על הרצון להיות נאהבת – הערך והדימוי העצמי החיובי של הילדה מתעצם", מבהיר ד"ר טוביה זקהם. "הכי חשוב – לשמור על יחסים טובים, לעודד ולעזור לה להגביר את הביטחון העצמי שלה. לדבר איתה, להקשיב לה, וגם אם היא כועסת, תוקפנית, מעליבה, רצוי להתאפק ולא לענות לה. לפעמים עדיף להשיב במכתב או מייל, כי לכתיבה יש ערך מוסף מעבר לדיבור עצמו".

אל תעשו: משפטים שלא כדאי לומר

משפטים שמתחילים ב"אמרתי לך" "את כמו..." הכללות והקצנות כמו "תמיד", "אף פעם" "לעולם". עדיף לא לייצר דרמה. בעיקר אם הילדה מאוד נסערת.

עשו: היו חברות של החברות של הבת

הרווח כפול: אפשר  לדעת הרבה יותר על מה שמתרחש אצל הילדה וגם לזכות לאמון החברות.

--------------------------------------------------------------------------------------------------

הבת שלך מתעקשת על לבוש חושפני או מעלה תמונות בבגד ים לפייסבוק, ואת מתלבטת כיצד להעיר לה בלי לפגוע בה?בואי להתייעץ על כך עם ד"ר טוביה זקהם, פסיכיאטר ילדים ונוער ושותף בצוות כתיבת תוכנית "בעד עצמי" Dove. האירוח ייתקיים בפורום הורים למתבגרים בתפוז, ביום חמישי 11.4 בין השעות 17:00-20:00




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה