ריקודי בטן נגד דיכאון וחרדה

טינה גירש התאהבה בריקודי בטן והפכה אותם לא רק למקצוע אלא גם לסוג של טיפול: בחרדה, בדיכאון, בהפרעות פריון, ולנשים כבדות משקל "כדי שיילמדו לאהוב את גופן"

20/03/2013
טינה גירש קבלו עדכונים מטינה גירש
  • RSS

מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי לעסוק בתנועה. מילדותי למדתי בלט קלסי ומודרני אצל גדולות המורות בארץ - מיה ארבטובה, רינה שיינפלד וברטה ימפולסקי. אבל בגיל 18 העליתי במשקל, והתקשיתי להשתלב תחת דרישות הרזון של עולם המחול. סירבתי  לוותר על הריקוד שהיה כבר אז חלק בלתי  נפרד ממני, ויצאתי לחפש סוג תנועה שיתאים לנערה מדושנת.

הימים היו ימי תפארתו של הערוץ הראשון, וכמו מרבית הישראלים גם אני נפלתי שבי אחר הסרטים בערבית של יום שישי. מידי שבוע ראיתי את רקדניות הבטן כבדות הגוף רוקדות על המסך בחן ובקלילות, תוך שהן יוצרות שפה שנראתה לי כמו קסם. בעקבות הסרטים התחלתי לחקור את רזי המחול המזרחי, וככל שנחשפתי אליו גדל בי הרעב ללמוד ולהתנסות. באותה התקופה לא הייתה מסגרת מסודרת בארץ ללימודי ריקודי בטן, וכך מצאתי את עצמי בטיסה לקהיר -  נוסעת לספוג את האווירה, התרבות והלב של המחול המזרחי.

חיה בסרט ערבי

בקהיר נחשפתי לראשונה למסורת המהפנטת של התרבות הערבית. כבת למשפחה אשכנזית הכל היה עבורי מרגש, מפתיע וחדש - הריחות, האוכל, התבלינים וכמובן אווירת ההופעות של רקדניות הבטן המצריות המפורסמות. הקסם שאפף אותי בקהיר, הביא אותי לשכור שם דירה לתקופה של ארבעה חודשים במהלכה צללתי לעולם של חתונות, חפלות ומופעים. את הבסיס לריקוד רכשתי אצל מורה מרוקאית, אבל מרבית הלמידה שלי הייתה מתוך התבוננות ברקדניות בטן בכל הזדמנות - ילדות, נערות, נשים ובנות גיל הזהב, וכיצד כל אישה מביאה משהו ייחודי ושלה לריקוד. לאחר שרכשתי את כל הידע הנדרש, התחלתי להופיע באירופה, אבל לאחר 5 שנים, שכללו ארבע עד שש הופעות בערב, הציפו אותי געגועיי והחלטתי לחזור לארץ עם חזון - בית ספר למחול מזרחי.

כאבי גב, דיכאון וכניסה להיריון

אחרי מאמצים לא פשוטים, התגשם החלום שלי ופתחתי בלב ליבה של תל אביב את בית הספר למחול מזרחי "סהרה סיטי", בו לימדתי שיעורי ריקוד מהצעד הראשון. ככל שחלף הזמן והתרבו התלמידות והשיעורים, שמתי לב שבמהלך הלימוד הנשים בשיעורים אינן חוות תמורה פיזית בלבד, אלא גם  תמורה נפשית ורגשית. כדי להשיב לריקוד את הכבוד המגיע לו ולסלק את הזילות שדבקה בו. גם הקמתי להקה אשר במסגרתה העלינו מופעים בבמות נחשבות ברחבי הארץ, ונתתי מענה ובמה לתלמידות אשר רצו להופיע. בהמשך חברתי למכללת סמינר הקיבוצים, והקמנו מסלול להכשרת מדריכות למחול מזרחי.

התמורות הגדולות שחלו אצלי ובתפיסתי את עוצמתו של המחול המזרחי, צמחו בעקבות השינויים שחלו אצל תלמידותיי - נשים שנרשמו כביכול לעוד "חוג", אבל מעבר לתנועה זכו באוצרות של העצמה, ביטחון עצמי, קבלה וערך עצמי. נשים אשר הגיעו לשיעור מתוחות ועמוסות מחיי היום יום, ומצאו מרגוע ושחרור במהלך השיעור ואף חיוכים של אושר.

נשים לוחמניות בעלות קריירה אשר איבדו מנשיותן, ומצאו דרך התנועות את הרוך שבהן ואת האפשרות להרגיש עדנה ונשיות. נשים שסבלו מכאבי גב ומפרקים, ומצאו מזור וריפוי לכאבן דרך תנועות המחול המזרחי. נשים שהתקשו להיכנס להריון, ונוכחו לגלות שבאמצעות הנשימה ותנועת ריקודי הבטן הצליחו להיקלט להריון והודיעו לי: "טינה מזל טוב - את אבא!". נשים עם בעיות נפשיות, רגשיות וחרדות, שמצאו שלווה ואיזון נפשי. נשים שחוו תקיפה מינית, והתמסרו לתנועת המחול המזרחי שהחזירה אותן להתמודדות חברתית והעלאת הביטחון והערך העצמי. נשים בהריון ואחרי לידה שגילו שהמחול המזרחי עוזר להן לחזק את הגוף ולהתמודד עם השינויים הפיזיולוגיים והרגשיים. נשים כבדות משקל שלא העזו לרקוד במשך חייהן, שמא תרגשנה מגושמות, ונוכחו לגלות שהמחול המזרחי מחמיא להן ולמדו לקבל ולאהוב את גופן באשר הוא. נשים אנורקטיות שהתקשו להתמודד עם גופן מול המראה, והתיידדו עם עצמן דרך ריקוד זה אשר מבין אותן לאיזון גוף נפש.

נשים מופלאות אלה והחוויות המעצימות שחלקתי עימן, חשפו בפני את הכוח שיש לריקודי הבטן כמענה לכאבים ומכאובים בגוף ובנפש של נשים, והיו ההשראה לחזון החדש שנולד לי - לטפל בנשים ללא הבדלי דת, גזע, לאום וגיל באמצעות המחול המזרחי.

עברה אונס, והשתקמה בעזרת ריקודי בטן

את עוצמתו של המחול המזרחי, מדגים יותר מכל סיפורה תלמידה שלי, נערה בת 16 שהייתה מאושפזת מזה שנתיים וקשורה במחלקה סגורה של בית חולים פסיכיאטרי בעקבות אונס שעברה. היא סבלה מתחושות אובדניות ודיכאון, וזיקתה היחידה הייתה ללימוד ריקודי בטן. בשיתוף פעולה עם הפסיכולוגית של בית החולים העברתי לה שיעורים פרטיים, ואט אט היא החלה להתקדם, עברה לשיעורים קבוצתיים, נרשמה לתכנית הכשרת מדריכות אותה סיימה בהצטיינות בכיתה ומיד המשיכה לתכנית הכשרת המטפלות במחול מזרחי. בימים אלה היא סוגרת מעגל, ועושה את הסטאז' שלה בבית החולים הפסיכיאטרי שבו היא הייתה מטופלת בעבר- הצלחה שלה ושלנו.

המחול המזרחי הוא מסע אל תוך הנפש. אני שמחה במסע שלי ובהיותי מלווה של נשים רבות במסע שלהן, וממליצה לכל אישה, באשר היא אישה, לנסות לטעום מהחוויה המשכרת הזאת.

בשנת 2011 חברתי בשנית למכללת סמינר הקיבוצים ופתחתי לראשונה תכנית ייחודית בארץ ובעולם להכשרת מטפלות באמצעות מחול מזרחי, עבור כל אותן נשים עם אהבה לריקודי בטן וזיקה לטפל באחיותיהן הנשים.

-------------------------------------------------------------------------

טינה גירש היא רקדנית, מורה וכוריאוגרפית למחול מזרחי, מנהלת בי"ס "סהרה סיטי", רכזת תכנית "מחול מזרחי-טיפולי" של סמינר הקיבוצים ומנחת סדנת מחול מזרחי לנשים בהריון ואחרי לידה של סמינר הקיבוצים




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה