אודליה כרמון: כך נראית נפגעת תקיפה מינית

לא עוד א' ממשרד התחבורה - השבוע ב"עובדה" נחשפה אודליה כרמון, יועצת תקשורת ממולחת ורהוטה, וסיפרה כיצד משה קצב הטריד אותה מינית, ומיד אחר כך כיצד שרה נתניהו מנהלת לנו את המדינה. הדס בשן הופתעה מהדמות שנשקפה אליה מהמסך, ואז נזכרה שאין פרופיל לקרבן תקיפה מינית

19/03/2013
הדס בשן קבלו עדכונים מהדס
  • RSS
» 20 שנות בושה. כרמון (צילום: יח"צ)

שוצף וקוצף הוא הדיבור על הראיון ב"עובדה" שנתנה אמש אודליה כרמון, הלא היא א' ממשרד התחבורה בפרשת קצב. המדינה כולה נרעשת מהאישה שנחשפה ופתחה פה שלא יאמן - לא רק על מה שנעשה לה, אלא על הדרך שבה דברים מתנהלים מאחורי הקלעים במדינת ישראל. לכרמון יש ספר למכור, והיא אשת תקשורת משופשפת, ולכן ידעה שאולי לספר על תקיפה מינית זה מוכר, אבל לספר על העבודה הצמודה שלה עם ביבי ושרה נתניהו, ומי באמת שולטת בגורלינו  - ימכור אפילו יותר. הרי כולם יודעים את האמת על קצב, אבל רק ניחשו את זו על שרה.

אני חייבת להודות שלא לזה ציפיתי. הפרומואים של "עובדה" סיפרו על החשיפה של א', ואני חשבתי שזו תהיה הדרמה הגדולה של הערב. ציפיתי לאישה מסכנה וקשת יום, אישה שכל חייה היו מסכת של אפרוריות וקושי, כולל הקלעותה למעגל האלימות המינית מול משה קצב. ציפיתי שהיא תבכה ושאני אבכה איתה. אבל כשכרמון שסיפרה על העבודה עם סגן שר התחבורה דאז, היא לא הסגירה רגש מלבד אולי גועל. היא לא החסירה פרט, ועשתה הכל בשליטה מלאה. היא היפנטה אותי, לא רק בפרטים המדוקדקים של סיפורה, אלא בדרך שבה סיפרה אותו. מזמן לא ראיתי על מסך הטלוויזיה שלי אישה עם אוצר מילים כל כך מרהיב.

בזמן סיקור הפרשה קראו לה א' ממשרד התחבורה ולא ציינו את מקצועה - אבל אני משום מה זכרתי אותה כמזכירה. אולי זה מה שהנחתי מיד על כל המתלוננות שלשמן הפרטי הוצמדה אות אחת, על כל הא' והל' וה-ה'. הנחתי שלקח להן זמן להתלונן, כי פרנסתן הייתה תלויה בזה, וגם כך הרוויחו לא יותר משכר מינימום. אודליה כרמון שראיתי בטלוויזיה, לא ענתה לי על הפרופיל הזה. היא לא אישה מוחלשת - לפחות לא כלכלית. היא עבדה לצדו של קצב, לא תחתיו. היא אשת מקצוע משכילה ומחושבת. בקריירה שלה, לפני ואחרי קצב - היא ידעה להתברג היטב בין פוליטיקאי ישראל, ראתה דברים שמעטים עדים להם  - ושיחקה את המשחק. למען האמת, נדמה לי שזיהיתי בה משהו ממזרי, כמו לא מעט מהאנשים שנמצאים בעמדות כוח במדינה הזו.

ובכל זאת, לקח לה 15 שנים להתלונן, ועוד 5 שנים לחשוף את שמה המלא. 20 שנים של בושה והסתרה.

מדוע? כי העוצמה של אודליה כרמון מול קצב נעלמה ברגע שהוא תקף אותה מינית. כי כשהוא ניסה לדחוף אותה למיטה; כשהוא חשף מולה במשרד את איבר מינו  - היא כן הייתה אישה מוחלשת. לא כלכלית, אולי, לא סוציואקונומית - אבל רגשית. קצב החליש אותה משך שנים, והסנגורים שלו המשיכו את העבודה כשעשו לה רצח אופי על שולחן העדים. ברגע הזה, אין באמת הבדל בין א' המזכירה לא' יועצת התקשורת. כולן שוות בפני האלימות, הדיכוי והטרור הגברי. כולן מתנהלות באותה אווירה מאיימת, מרגע שגבר החליט להטריד אותך מינית.

עבורי, החשיפה של כרמון מספקת שיעור בהבנה עמוקה יותר של נושא האלימות נגד נשים. כפי שידוע לנו, לעיתים קרובות האלימות הזו היא לא רק מינית אלא גם כלכלית, כי הרי גברים מחזיקים בעמדות הכוח מלכתחילה, וקל מאוד להפעילה נגד נשים במעמד נמוך משלהם - ראה למשל סיפורי מוטי מלכה המבחילים. אבל מתברר שההטרדה אפקטיבית גם כשהיא נעשית מול נשים בעמדות בכירות יותר. הבדידות שאישה חשה כשהיא מותקפת מינית, האינסטינקט להאשים את עצמך, ההמנעות משיתוף מה שקרה עם הסביבה - כל אלה יכולים לשתק אותה לשנים רבות. לכן כל כך חשוב שנשים תעזורנה אחת לשנייה, כדי לצאת ממעגלי השתיקה האלה.

כרמון העניקה לנשים את העזרה הזו פעמיים. בפעם הראשונה, כשהעידה במשפט קצב, כדי לתמוך בא' מבית הנשיא, מתוך סולידריות. בפעם השנייה, אמש, כאשר נחשפה בשמה המלא. כן, יש לה גם אינטרסים אישיים, אבל השיעור הגדול כאן לא יסולא בפז: מי שצריך להסתיר את פניו איננה הקורבן כי אם המקרבן. כך נראית נפגעת תקיפה מינית. לא מה שחשבתם?

>> "כשנאנסתי, לברוח לא הייתה אופציה" - הכנסו לדיון שהתפתח בעקבות הפוסט




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה