איך נדע שלנו זה לא יקרה?

"יש לי חברים טובים שעומדים להתגרש, הם אוהבים אבל לא מסתדרים. וכשהסטטיסטיקה גובה קורבנות שאני מכירה, אני לא יכולה להישאר אדישה. המחשבה שאם זה קורה לטובים, מדוע שזה לא יקרה גם לי היא מחשבה בלתי נמנעת"

13/03/2013
מיה גרינברג קבלו עדכונים ממיה
  • RSS

לאור תוצאות דו"ח סטטיסטיקת הגירושין בישראל, אחוז הגירושין ממריא. עד כאן נו, אז מה? העניין הוא שיש לי חברים טובים שעומדים להתגרש - הם אוהבים אבל לא מסתדרים.  וכשהסטטיסטיקה גובה קורבנות שאני מכירה, אני לא יכולה להישאר אדישה. המחשבה שאם זה קורה לטובים, מדוע שזה לא יקרה גם לי היא מחשבה בלתי נמנעת.

למחרת ההודעה על הגירושין שלהם מצאתי את עצמי מקלידה "זוגיות טובה" בגוגל ומשוטטת בתוך מליון ושלוש מאות אלף העצות, סודות וארגזי הכלים שמבטיחים להפוך כל זוגיות לטובה; תדברו, תצאו, תעשו סקס פעמיים בשבוע, תבשלו ביחד, תהיו ספונטניים, תכניסו שינויים, שמות חיבה, סמסים אוהבים, שימו פתקים על המראה, שימו את הילדים אצל הסבתא פעם בחודש... אני בטוחה שאף אחד לא רוצה להתגרש, אז למה אנחנו מתגרשים??

"אגו"! אמרה לי אחותי הגאונה.

"מה הקשר?" הקשתי.

"כי הוא זה שגורם לויכוחים להמשך, כששניכם לא מותרים על המילה האחרונה. לא קרה לך שרצית כבר לסיים ויכוח אבל מרוב עלבון המשכת כדי לנצח?"

"יו, זה מה שקורה תמיד" התלהבתי על ההבחנה.

"זה אגו, וזה לא עוזר שממשיכים" היא נוזפת כפולניה.

"אוי, האגו הזה מתיש.." התייאשתי. אבל הרגשתי שקבלתי קצה של חבל הצלה.

אחרי שהתחלתי להבחין בקיומו, אני חושבת שלא הייתי מגזימה אם הייתי מכריזה על האגו כעל האויב מספר אחת של היחסים, ואני מוכנה לחתום שהוא גם הגורם העיקרי לעליה בגירושין. יחד עם זאת שמתי לב שאם אני תופסת אותו בזמן, הוא הופך להיות מעורר מסור ונאמן לזוגיות שלי.

אז לרגל עונת החתונות שתגיע בתום ימי הגשם (שישרדו כל הזוגות בהרמוניה אמן), ובהזדהות שלמה עם כל המותשים, קבלו מכל הלב את השלבים לטיפול באגו:

דע את האויב

האגו הוא מסתנן חכם עד גאוני, או ליתר דיוק תחמן ונבזי. גיליתי שהוא משלה אותי ונותן אלפי הצדקות לעליונותי ברגע שהוא חש שבעלי מתנגד או דוחה את רצוני.. הוא משכנע אותי שאני צודקת ושאני פגועה. והוא דמגוג גדול וסוחף, שמוביל אותי לחשוב שצריך לפגוע כדי להרגיש טוב, והוא גם צובר כדור של טינה ומגיש לי בקלסר מתעבה כעידוד לפני מריבה. שלא לדבר על האשליה שהוא מציג לי שלבד יהיה לי טוב, ואם לא, אז לפחות מחכה לי נסיך מעבר לפינה. השלב הראשון בטיפול, היה להגיע להסכמה והכרה משותפת שלשני הצדדים יש אגו, ושהאגואים האלה שלנו (הרצונות שלא מתחשבים בצד השני) מפרידים, מבודדים ומבצרים כל אחד בעמדתו ומחלישים את הקשר. אז הסתכלנו אחד לשניה בעיניים, וכל אחד סיפר על הרגע שבו הוא החליט שהוא רוצה לחיות יחד ולהקים בית משותף, ומתוך ההרגשה הטובה הסכמנו לעשות יד אחת נגד האגו. וכשאנו מזהים אותו ברגע שהוא מרים את ראשו, אנחנו בוחרים לאהוב את האדם שממול במקום את הוד נבזיותו.

איך מוותרים על האגו מבלי לוותר על עצמי?

בהתחלה היה לי קל להתבלבל. כי כשאומרים שצריך לוותר לשני, שם האגו (שלי לפחות) קופץ מיד ואומר "למה שאני אוותר, שהוא יוותר". עד שהבנתי שהרעיון הוא לוותר על הביקורת, על החשבון שיש לי עם בן זוגי,  לוותר על הרצון לשלוט בו בלי לראות אותו בכלל. לוותר על ההתעקשות ולהפתח למצב שבו אני כוללת את שנינו בתמונה ומתחשבת בשנינו. הכי חשובה ההבחנה שהאגו הוא רצון שמגן על כבוד ושליטה שלי על בן/בת זוגי לעומת עיקרון שהוא רצון שמגן על ערך. כך קל לזהות אותו ולא להזדהות איתו.

אנחנו אחד (עם ידיד אגו בצד)

אי אפשר לטפל באגו בלי עזרה של שנינו. כשהתחלנו לעשות יד אחת נגדו, הויכוחים התקצרו והטינה לא מצטברת מיום ליום והאגו משמש כשומר, כמזכיר: "יש לכם יחסים יקיריי, תתחזקו אותם". אז עשיתי לי הרגל- להשתדל לקום כל בוקר עם דף חדש על בן זוגי, לחזק את הביחד, את הברית שנכרתה (למעוניינים- אפשר גם ללא חופה), לטפח את הרגעים המשותפים, לפזר מחמאות, לחייך, לחבק, להגדיל במילים ולעודד מעשים שהם טובים לכל השותפים.

יש סיבות רבות ומוצדקות לגירושין, אבל אם אלו הויכוחים שמתישים אתכם כבר שנים, אולי יעזור לעצור לכמה רגעים ולראות שממול יש אדם מיוחד שאתם אוהבים, ששווה בשבילו לוותר על האגו ולשמור על היחסים.

>> לכל הטורים של מיה גרינברג




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה