תגובות 
» שגית פסטמן קבלו עדכונים משגית
  • RSS

»מאבקים חברתיים

צילום: חיים שוורצנברג

ספיר סלוצקר-אמראן

פעילת דיור ציבורי

את הפעילות של סלוצקר אפשר לתאר בהרבה מילים גדולות ויפות בתור פעילה למען קידום שינוי חברתי וזכויות האדם, מתנדבת במאהל בשכונת התקווה ומי שלוקחת חלק בפורום הפריפריה והמאבק למען הדיור הציבורי. באותה נשימה היא לא שוכחת ולא סולחת לכל מיני טרמפיסטים (כן, פוליטיקאים ושכמותם), שבאים כביכול לתמוך בחלשים ובנזקקים אבל רק רוצים ליהנות מקצת פרסום חיובי ועל הדרך מזכירה ומזהירה את כולנו מתופעות של גזענות ופטרונות. אבל את המחויבות והדבקות שלה במטרה היא הוכיחה מעל לכל ספק כאשר נעצרה על ידי המשטרה, כשניסתה לעצור את פינויה של אילנה כהן מדירתה בפתח תקווה. אנחנו מצדיעים לה.

 

אורנה עמוס

מייסדת הקואליציה הארצית להעסקה ישירה

לפעמים דווקא במקומות הכי מתקדמים אפשר למצוא את העוולות הכי גדולות. כך, למשל, במשך שנים הועסקו עשרות עובדות ניקיון באוניברסיטת בן גוריון בתנאים מחרידים – ללא זכויות סוציאליות בסיסיות, בשכר רעב, בלי בטחון תעסוקתי. לא צריך להיות בעל חוש צדק חברתי מפותח כדי להבין שמשהו מאוד לא בסדר בהתנהלות הזאת. מי שהחליטה להרים את הכפפה ולהנהיג את שביתת המנקות היא אורנה מור-עמוס, מרצה במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון.  אחרי שנתיים של מאבק עיקש, יחד איתן היא הצליחה להביא את השינוי ולהקים את ועד עובדות הניקיון הראשון בישראל, והדגימה סולידריות מהי.

 

צילום מסך mako

אילנה כהן

יו"ר ועד האחיות

מאבקים הם לחם חוקה של כהן כבר יותר משלושים שנה. פעם היא הייתה אחות אבל גם היום היא לא שוכחת את חברותיה לעבודה למרות שהיא משמשת כמעט באופן רצוף כיושבת ראש הסתדרות האחים והאחיות משנת 1994. השנה הזאת לא הייתה קלה לה בתור מי שנאלצה לנהל מו"מ קשה ונחוש מול פקידי אוצר שרקדו איתה טנגו מוזר – נתנו מעט בכל פעם והלכו שני צעדים אחורה כדי להשאיר אותה ואת חברותיה למאבק עם הלשון בחוץ. על רקע המהלכים הערמומיים האלה, היא נאלצה בנוסף לספוג גם  ביקורת תקשורתית וציבורית על ההחלטה שלא לסיים את שביתת האחיות לאורך ימים ארוכים. אבל צריך לזכור שמעל הכל, כהן זעקה לא רק את זעקת האחיות על תנאי עבודה מחפירים אלא גם את זעקת החולים – זעקתנו – על תנאי אשפוז בלתי מכובדים.

ד''ר יפעת ביטון

מתמחה בדיני אנטי-אפליה

לפני כחודש קיבלה עורכת הדין, ד"ר יפעת ביטון את פרס המשפט, הצדק החברתי וזכויות אדם לשנת 2013 מהקרן החדשה לישראל ומקרן דפנה. מדובר בכבוד גדול וחשוב וביטון בהחלט ראויה לו, בין היתר, על תרומתה לקידום שיח משפטי וציבורי, המטיל אור על זכויות הקורבן ומקומו בהליך המשפטי. הישגים נוספים של ביטון - שאגב, מקבלת חשיפה נאה בתקשורת על פעילותה החברתית - לא חסרים. ביניהם יש לציין שהיא לקחה חלק בהקמת מרכז נוגה, לליווי ולקידום זכויותיהם/ן של נפגעות ונפגעי עבירה והקימה ומנהלת את מרכז תמורה, שעוסק במניעת אפליה ובפעילות אקטיביסטית חינוכית. בין הישגיה של ד"ר יפעת ביטון - השגת פיצויים עונשיים גבוהים לנפגעות תקיפה מינית, הגבלת גובה האגרה בגין הגשת תביעות בנושאי פגיעה מינית ועוד.

ענת סרגוסטי

מנכ"לית אג'נדה

ענת סרגוטי התרגלה במשך השנים לחבוש כובעים רבים – משפטנית, כתבת (גם בסלונה), מנכ"לית, צלמת אבל מעל הכל אין ספק שמדובר בפעילה חברתית, שמחויבת לעקרונות ולערכים שלה. סרגוטי התברכה בתפיסה עולם מגובשת ומחודדת ואין לה בעיה להצביע על תופעות חברתיות ומגדריות שונות ולהבהיר 'המלך עירום'. לאחרונה, מטבע הדברים, היא עסקה והעלתה לשיח הציבורי נושאים הקשורים במערכת הפוליטית בישראל ודפוסי בחירות בפרט. היא הבהירה שיש לקדם אג'נדות חברתיות על חשבון סדר יום בטחוני, עודדה נשים לקחת אחריות ולהשמיע תפיסת עולם אחרת ככוח אלקטוראלי, ומשתמשת בחוכמה בפייסבוק, כשהיא בודקת כמה נשים מופיעות בפאנלים השונים בתכניות האקטואליה. אם נדמה שנשים נשמעות יותר ויותר בזירות שעד כה הודרו מהן - לסרגוסטי יש בכך תפקיד לא קטן.

יפעת זמיר

מנכ"לית עמותת כ"ן

עמותת כ"ן היא העמותה היחידה שפועלת כיום בארץ במטרה לקדם נשים לצמרת קבלת ההחלטות בישראל, בדגש על הזירה הציבורית והפוליטית. בראשות יפעת זמיר פעלה העמותה במרץ לקראת הבחירות הארציות כדי לעודד נשים לבחור ולהיבחר. בין היתר,  לפני הבחירות נתנו שם במה לארבעת ראשות המפלגות ולשרה לימור לבנת בכנס מיוחד כדי לעלות את נושא הבחירה בנשים על סדר היום. לפני מספר חודשים השיקו שם תוכניות ייחודית להכשרת נשים לפוליטיקה ולראשונה בישראל ייסדה זמיר בשיתוף פעולה עם חברת דן אנד ברדסטריט את מדד קידום נשים בתאגידים בישראל. את כל העבודה הנהדרת הזאת הן עשו במקביל לפעילות שקוראת לקדם את השוויון המגדרי בארץ ולהיאבק בהדרת הנשים.

 

צילום מסך

ליהי יונה, מעיין סודאי ורעות כהן

בעלות הבלוג הפמיניסטי "ראומה"

ברשת העברית יש לא מעט בלוגים שעוסקים בנושאים נשיים ופמיניסטיים ומגישים תוכן מובחר, שאי אפשר למצוא בתקשורת המיינסטרים, שבדרך כלל נותנת מקום של כבוד דווקא לקול הגברי השכיח. יונה, סודאי וכהן, שלוש נשים בשנות ה 20 לחייהן הצליחו בראומה לייצר טקסטים שהציבו דגל אדום בפני החברה הישראלית השמרנית וכן, צריך להודות בעצב, השוביניסטית במקרים רבים. זה לא מקרי שהן קיבלו מטעם נעמ"ת הצעירה ואגודת הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה אות הוקרה לנשים שפעלו בשנה האחרונה לקידום מעמד האישה באמצעות המדיה החדשה והרשתות החברתיות, באופן שהשפיע על המרחב הציבורי ועל החברה בישראל.

צילום מסך פייסבוק

טל גוטמן

מקימת קבוצת הפייסבוק "אני פמיניסטית וגם לי אין חוש הומור"

כשהפעילה הפמיניסטית טל גוטמן פתחה בפייסבוק בתחילת מאי קבוצה ששמה אני פמיניסטית וגם לי אין חוש הומור היא בטח לא תיארה לעצמה שהיא תחולל במו מקלדתה אירוע ציבורי כל כך גדול בזמן כל כך קצר. בתוך שעות ספורות הצטרפו לקבוצה מאות נשים וגם כמה גברים. קצב הסטטוסים שהועלה היה  אחד לדקה וחצי וכלל משפטים מרגיזים ומזיקים במיוחד שנשים שומעות אינספור פעמים בחייהן כמו: "נשים הכי כלבות אחת לשנייה"; "את לא מזמינה סלט?"; "היום אי אפשר להחמיא לכן. חבל"; ו"יפה כמוך לסבית?" גוטמן, תל-אביבית בת 32 סיפרה שכשהיא וחברותיה מחו על המשפטים האלה, גברים רבים טענו כלפיהן שכמו כל הפמיניסטיות, גם להן אין חוש הומור. "החלטתי לאמץ את הזהות הזאת, בלי להתנצל" היא הסבירה, והתוצאה היא זירת דיון מעניינת, עם מעל 3,000 לייקים, מנשים וגברים כאחד.

מרינה שורר זלצר

מקימת קבוצת הפייסבוק "הורים דואגים לחינוך"

מרבית ההורים בישראל לומדים מהר מאוד לאמץ טון של ציניות בהתייחסותם למערכת החינוך שבה 'מבלים' ילדיהם אבל ד"ר מרינה שורר-זלצר החליטה שאסור להרים ידיים,  ושאפשר להביא לשינוי בתחום הזה, אולי דווקא מלמטה. בחודש ספטמבר האחרון שורר זלצר פתחה קבוצת חברים בפייסבוק שנועדה להביא לאיחוד כוחות של ההורים במאבק על איכות החינוך שמוענק לתלמידים בישראל. קבוצה זו נועדה לשתף, לערב ולהביא לאיחוד כוחות במאבק על איכות החינוך שמוענק לילדינו. הקבוצה נועדה להוות עמדת שמירה והתראה מפני עוולות המערכת והבירוקרטיה. העלאת הבעיות אל פני השטח כבר הוכחה כשיטה יעילה לקבלת התייחסות ומענה מצדם של ראשי המערכת. מאות הורים שהפכו לחברים בקבוצה ולפעילים בנושא מוכיחים שהיא הולכת בדרך נכונה. תצויין בהקשר זה קבוצה נוספת וחשובה בתחום, הורים רוצים מהפך בחינוך

רחל עזריה

חברת מועצת העיר ירושלים, ראש סיעת "ירושלמים"

מאז המחאה החברתית, רחל עזריה הובילה וקדמה שורה של מאבקים חשובים ביותר. בין היתר אפשר לציין את המאבק נגד הקצאת קרקעות לחרדים ברמת שרת שבירושלים, המאבק למען הסייעות והגננות בצהרוני ירושלים במסגרת הרפורמה של ועדת טרכטנברג והעלאת המודעות לרדיפת המסעדות הכשרות בעיר על ידי הרבנות הראשית. בירושלים היא מוכרת היטב כלוחמת פמיניסטית ולמען הזכות לגדל ילדים בכבוד - בעיננו, הגיע הזמן שהיא תעלה לליגה הארצית.

 

צילום: איילת פנחסי

ח''כ אורלי לוי אבקסיס

חברת כנסת מטעם "הליכוד - ישראל ביתנו"

כשלוי אבקסיס החלה את הקריירה הפוליטית היא נתפסה אצל רבים כסוג של גימיק –  דוגמנית, הבת-של וכדומה אבל הרקורד שלה מוכיח שמדובר בח"כית נמרצת שמחויבת לנושאים חברתיים. כבר בכנסת הקודמת היא התבלטה כשקידמה כמה יוזמות חשובות, כמו חוק המסדיר יום לימודים ארוך לילדים הסובלים מלקות שכלית או חוק שמבטיח סיוע ושיקום לאנשים נכים. בנוסף, היא הייתה שותפה לחקיקה חשובה למניעת הטרדה מינית במקום העבודה, ולהסדרת תיקון בחוק שיאפשר לבן משפחה המטפל בחולה סיעודי לקבל שכר. הכנסת ה-19 רק יצאה לדרך ועל שולחנה ישנה הצעת החוק שלוי-אבקסיס מקדמת בהחלטיות: עיגון זכויותיהם של האוטיסטים והסדרת סל השירותים שמגיע להם. השנה שמה נקשר גם בנסיבות עגומות ביותר, כשהתגלה הקשר בינה לבין משה סילמן, שלו ניסתה לעזור לפני שהתייאש. פעם אחר פעם אנחנו מגלים שהצעות החוק שלה הן מוסריות ובאותה נשימה הכרחיות כדי להפוך את ישראל למדינה שמצדיקה את הקיום שלה.

צילום: דור גלביש

ח''כ זהבה גלאון

ראשת מרצ

גלאון התחילה את מושבה באופוזיציה כווינרית: היא הצליחה להכפיל את מספר המנדטים של מרצ, ולסמן את תחילת שיקומו של השמאל הישראלי. בפעילות הפרלמנטרית שלה, היא כבר שנים מצדיקה את תואר החכ"ית הטובה ביותר לנשים. הנה מספר דוגמאות: לפני כשנה אישרה הכנסת הצעת חוק חשובה שהיא יזמה לפיה נשים מוכות יקבלו הבטחת הכנסה. בתחום התעסוקה, לפני חודשים ספורים הגישה גלאון לכנסת הצעת חוק לעידוד העסקת עובדים מבוגרים. ואי אפשר לשכוח כמובן שרק לאחרונה היא סיכנה את עצמה ועשתה שימוש מושכל בחסינות שלה כח"כית על מנת לעזור לחשוף את פרשת האסיר X. עם נבחרת מרשימה מאחוריה, שכוללת שתי חברות כנסת חדשות ומחוייבות לנושא הנשי - תמר זנדברג ומיכל רוזין, יש המון סיבות לאופטימיות בקדנציה הקרובה.

ח''כ חנין זועבי

חברת כנסת מטעם סיעת בל"ד

האישה שזכתה לכינוי המלגלג "זועביז" מפי יאיר לפיד, יודעת איך לעצבן יהודים, מומחית ביצירת אנטגוניזם ואולי חלשה בתחום יחסי הציבור  - אבל כדאי לדעת גם שהיא אחת מחברות הכנסת הפעילות ביותר בתחומים החברתיים בכלל ובנושאי זכויות הנשים בפרט. דו"ח מעקב שהציגו לפני מספר חודשים שדולת הנשים וארגון "מתפקדות" מצביע על כך שזועבי מובילה את רשימת חברי הכנסת הפעילים בתחום הגשת ההצעות לסדר היום בנושא שוויון מגדרי. כמו כן, היא מובילה במספר השאילתות בנושאים של שילוב נשים בעבודה, אלימות מינית ובריאות נשית. עד כה, ח"כ זועבי הגישה 46 הצעות חקיקה בנושאים שנוגעים לכולנו כמו הבטחת ייצוג הולם לנשים ברשויות המקומיות; העלאת גיל הנישואין; הגבלת מספר התלמידים בגני חובה וצמצום הצפיפות בבתי ספר יסודיים; פטור לסטודנטים מתשלום ביטוח לאומי וארנונה ועוד.

 

 

צילום: הדס ריבק

קרן נויבך

עיתונאית, מגישת תכנית הרדיו "סדר יום"

בקיץ האחרון העיתונאית החברתית קרן נויבך נאלצה לעלות על בריקדות לאחר שהנהלת רשות השידור ניסתה לפטר אותה ולאחר מכן, בלית ברירה לצוות לה מגישים נוספים כמו מנחם בן כדי 'לאזן' את תוכניתה. הפרשה הזאת הזכירה לנו כמה חשוב שעיתונאים מסוגה יפעלו במרץ במרחב הציבורי של ישראל. היא מסוג השדרנים – הבודדים שנותרו - שמטפלים במסירות בנושאים לא תמיד קלים ומרתקים אבל חשובים במובן המוסרי והערכי. כדוגמא, אפשר לציין את הסיקור הבלתי מתפשר שלה בנושא פרשת הזריקות למניעת הריון שנתינו לנשים מאתיופיה. הסיסמה של נויבך היא "לשאול, לעורר מחשבה ולא לעשות הנחות לאף אחד. אני כאן בשביל כל מי שאין לו לוביסטים". במקרה שלה היא גם מבטיחה וגם מקיימת.

עוד בפרויקט:

>> הנשים שמתקוממות נגד הדרה

>> הנשים שנלחמות באלימות

>> הנשים ששומרות על בריאותנו

>> הנשים שמעצימות אותנו כלכלית

>> הנשים שעשו לנו רע


« נהנית? הירשמי לניוזלטר של סלונה

בחזרה למעלה