מריסה מאייר נגד אמהות עובדות

מריסה מאייר, המנכ"לית המדוברת של יאהו! הורתה לעובדי החברה שלא לעבוד יותר מהבית, ופגעה אנושות במעמד ההורים העובדים. ריקי כהן מחפשת מודל חדש למשפחתיות שיוויונית, במקום הבוסית שהכזיבה

26/02/2013
ריקי כהן קבלו עדכונים מריקי
  • RSS
» כלבה דורסנית? מאייר (צילום: gettyimages)

הדבר האחרון שאמהות עובדות בעולם צריכות זה מודל כמו מריסה מאייר, מנכ"לית יאהו! שהחליטה, לפי ידיעות בעיתונות האמריקאית, לבטל את האפשרות לעובדים החברה לעבוד מהבית. גם אבות שעובדים מהבית, כמובן, יינזקו מכך (ואיתם בנות זוגן), בעיקר מהאקט ההצהרתי של פרסום המכתב ששלח מנהל משאבי האנוש של החברה, ובו כתב כי מהירות העבודה ואיכותה נפגעות בשל עבודה מהבית, ועל העבודה להתבצע מהמשרדים ובאופן של מפגש פיסי.

זו אותה מריסה מאייר שעוררה מחלוקת בשנה שעברה, כשהחליטה לחזור לעבודתה שבועיים בלבד אחרי חופשת הלידה שלה, ושידרה לעולם שזה מחירה של ניפוץ תקרת הזכוכית, גם אם את הסדקים יספוג הרך הנולד. כעת היא מסמנת עוד ציון שלילי בעולם התעסוקה של הורים המקווים לשלב עבודה והורות ולשרוד את זה. ליסה בלקין מהפינגטון פוסט ניסחה בטור הביקורת שלה את האכזבה ממאייר: "הייתה לי תקווה לגביה, בהיותה המנכ"לית הצעירה ברשימת 500 החברות המובילות במדד פורצ'ן, ובוודאי הראשונה שקיבלה את התפקיד בהריון, שתיתן דוגמה לגבי שילוב עבודה ומשפחה מודרנית, ותשבור את החסמים המוכרים גם לאחרים, שתנצל את הכוח שלה והעמדה להפוך את יאהו! למקום עבודה ידידותי להורים, ובמקום זאת היא בוחרת בסגנון ניהולי של מאצ'ו".

פרסומים אחרים בעיתונות האמריקאית מציגים תמונה מורכבת יותר. השערות על שיפור התרבות הארגונית שהיא מבקשת לבצע, פיקוח טוב יותר על מספר עובדים גדול מהבית, וכן קיצוץ בהוצאות החברה על ידי הובלה של עובדים מהבית להתפטר, פורסמו שם. מידע נוסף שהגיע אלי דרך עובד בחברה, סיפר שהיישום יתבצע רק על מי שעובדים באופן קבוע ופרמננטי מהבית, ואלו יוכרחו לפחות לגור במדינה בה יש נציגות לחברה.

אבל גם אם המציאות הקונקרטית ביאהו! תהיה רכה יותר, יש השלכות שליליות לפרסום הזה על הורים עובדים ועל קידום המאבק לשוק עבודה ידידותי יותר עבורם. ברור שלא בכל התפקידים אפשר לעבוד מהבית, אלמנטרי להניח שפגישות עבודה קבועות מקדמות את התקשורת ואיכות העבודה, אבל יותר ויותר מחקרים מוכיחים היום שגמישות מגבירה את הפרודוקטיביות של העובדים. ואל לנו לשכוח: תמורות חברתיות כלל עולמיות (צדק חברתי, זוכרים?), מובילות לשינוי בתפיסות של מקום העבודה בחיינו. המהלך של מאייר, גם אם בלי להתכוון, הוא מאבק ארכאי בהן. אלא אם תכריז המנכ"לית שהיא מורידה את שעות העבודה הנדרשות למשהו שמאפשר גם חיים, לפנטז תמיד מותר.

עם הצעד החדש, מאייר עצמה יכולה בקלות לתפוס את המשבצת של הכלבה הדורסנית כמנכ"לית במרומי עולם העסקים האמריקאי, לא בשורה טובה כל כך לנשים עובדות שנאלצות להתמודד עם סטיגמות, על אימוץ דפוסים גבריים בתפקידים ניהוליים. בשנה שעברה עוררה אן מארי סלוטר רעש תקשורתי, כשהכריזה על כשלונה לשלב קריירה ואמהות וויתור על משרתה הרמה כמנהלת תכנון מדיניות במשרד החוץ, אצל הבוסית הילרי קלינטון. האחרונה לא גילתה אמפתיה גדולה לבטן הרכה של של סלוטר, והתבטאה כמי שלא מבינה את מצוקתן של אמהות עובדות.

בזירה הנוכחית, נותר לקוות שנשמע  את עמדתה של אשה אחת, שמצליחה לייצג את המשפחתיות האידיאלית של אמריקה בתקופה הזו. מישל אובמה, מישהו?




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה