נשים אמיתיות

"איך את יכולה לחיות עם עצמך", אמרה דוגמנית לשחר גפני, המאפרת שסובלת שנים מהערות על משקלה מקרב קולגות. ואז היא עשתה דבר מופלא שגרם לה לאהוב את עצמה וגופה

18/02/2013
שחר גפני קבלו עדכונים משחר גפני
  • RSS
» צילומים: אופיר קפון

מתוך הבלוג "יומנה של מאפרת"

מודה, אני עובדת במקצוע שנחשב מאד שטחי.

יש טענה כזו שאומרת שמה שהטבע לא עושה, עושה הצבע. אישית אני מאמינה שתפקידו של הצבע להדגיש את היופי שיצר הטבע אבל אולי זו רק אני.

כמי שמעולם לא הייתה רזה ורחוקה מלהיות דוגמנית, המקצוע שלי דרש ממני לא פעם להתמודד עם דימוי הגוף שלי. לא פעם נתקלתי בצלמים ומפיקים שאמרו לי כי בגלל שאני אישה שמנה אני לא יכולה להחשב כטרנדית או אופנתית או ככזו שיוצרת אופנה.

כמות הפעמים שאנשים זרים לחלוטין חשבו שמותר להם להביע דעה על איך שאני נראית היא בלתי נתפסת.

"את כל כך יפה… לא חבל ?!!!" זה משפט שמלווה אותי כל חיי. לעובדה שיש לי כשרון רב, נוכחות, תעוזה, ידע ויכולת לא היה כל קשר. איך שאני נראית קבע בעיני רבים את מי שאני.

בשנה האחרונה זה הגיע לשיאים חדשים.

מרגע שאשר כהן ואנוכי הקמנו את פרושופ נחשפתי ליותר ויותר אנשי יחסי ציבור, מאפרות, מעצבי שיער וכו' ונדמה כי מבנה הגוף שלי העסיק רבים מהם.

התלבטתי רבות אם לכתוב את הפוסט הזה, הפוסט היחיד בבלוג שדיבר על משהו שהוא לא איפור וטיפוח היה פוסט "מאפרת תחת אש" שתיעד את התחושות לגבי ההפגזות על הבית שלי.

אבל כמאפרת שנחשפת לכל כך הרבה דוגמניות, נערות ונשים נושא הדימוי העצמי רודף אותי ועל כן הגיע הזמן לדבר על זה.

השיא היה לקראת חודש נובמבר בסמוך ליום הולדתי כאשר איפרתי מישהי שאת שמה לא אחשוף. רק אציין כי הבחורה מושלמת, יפה ברמות לא הגיוניות, רזה וגבוהה. והיא לעצמה חושבת שהיא מכוערת ושמנה. בין שאר הדברים שהיא אמרה נזרק לעברי המשפט "איך את יכולה לחיות עם עצמך"

הבטתי בראי המומה ולא הגבתי.

זה היה השבוע שבו הרמתי טלפון לחבר קרוב וצלם מוכשר בשם אופיר קפון.

את אופיר אני מכירה מהפקה נהדרת שעשיתי לפני שנים.

"אופיר אני חייבת לעשות משהו, לא יכול להיות שאני מסתכלת בראי ולא אוהבת את מי שאני בגלל שאחרים לא אוהבים את עצמם".

אני יודעת מה אתם חושבים, מה הבעיה ? מפריע לך, תעשי דיאטה. אבל זה לא האישיו פה. גם אם הייתי עושה דיאטה עדיין הייתי חושבת שמשהו לא בסדר אצלי בגלל הערה כזו או אחרת. האישיו פה הוא דימוי עצמי שלא קשור בכלל לאיך שאני נראית אם כי לאיך שאני תופסת את עצמי ואיך שאחרים רואים אותי.

להסתכל על כל פגם באהבה

אז קבעתי יום צילום.

אופיר קפון, אני והשדים שלי.

חמש שעות של צילומים בהן נלחמתי בכל משפט שאי פעם נאמר לי בנוגע לגוף שלי.

בסוף הצילומים, תמונה אחת שברה אותי, תמונה מעט חשופה, ראו ולא ראו. לא היה בה שום דבר בוטה או חושפני מאד והיא הייתה כל כך יפה בעיני שלא יכולתי להתאפק ופרצתי בבכי. פתאום הצלחתי להסתכל על כל קימור, על כל "פגם" באהבה.

היום אני בכנות יכולה לומר שאני אוהבת את מי שאני, הבנתי שאני צריכה אישור ואהבה רק מאדם אחד שמסתכל עלי והוא אני. זו הייתה מתנת יום ההולדת שלי לעצמי, ואם תשאלו אותי, זה משהו שכל אישה צריכה להעניק לעצמה. המצלמה לא משקרת, היא מראה הכל לטוב ולרע אבל לאופיר קפון יכולת נדירה לקלוט את כל היופי שבנו ולתת לו ביטוי. מעבר לתמונות שהן מזכרת נהדרת החוויה הזו, הייתה ללא כל ספק שיעור בלאהוב את עצמי ולראות את עצמי אחרת.

רגע לפני שאני נותנת לכם הצצה ליום הצילום המאד פרטי הזה אני רוצה לנצל את ההזדמנות וגם לספר לכם על אתר סלייד-לי , מדובר בפיתוח של חברת סטארט-אפ ישראלית המאפשר לגולשים ליצור סרטונים חווייתיים של התמונות האהובות עליהם במהירות ובקלות. האתר מאפשר גישה מלאה לרשתות החברתיות השונות בשילוב עם אתרים כמו יוטיוב לחיבור מוזיקה מתאימה לסרטון. כל התהליך לקח לי משהו כמו דקה וחצי וכבר יצרתי סרטון שמרכז את תיק העבודות שלי היישר מאלבום תיק העבודות שבפייסבוק. בלי עבודה, בלי להתעסק שעה בהעלאת תמונות ועריכה של מצגת. מתחברים, בוחרים תמונות ושיר ויאללה...

אז שאפו לסטארט אפ הזה, יש לי הרגשה שעד מהרה הוא יהנה מאיזה אקזיט נחמד בכמה מיליוני דולרים. לצערי החברה עוד עובדת על אפשרות הטמעה של האפליקציה בוורדפרס (מערכת הבלוג שלי) אבל אני מבטיחה לכם ששווה להיכנס לאתר שלהם ולעוף על מצגות.

אז כן, זו אני. כמו שנשים אמיתיות נראות. בלי פוטושופ, בלי עריכה, מעט מאד איפור וצילום משובח.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה