פרק 7: "לנסוע עם גבר זר לפריז?"

"מה פתאום. לא מעשי לקחת חופשה כזאת מהכול ויש את העניין הזה גם, שאני לא ממש מכירה אותו. כמה פגישות היו לנו סך הכול חמש או שש? וכמה מהן היו אפילו אקראיות, בחלקן בקושי דברנו". מיכל נקרעת בין החיים שהכירה, לרומן החדש והסוער

11/02/2013
דניאל דותן קבלו עדכונים מדניאל
  • RSS
» איור: thinkstock

תקציר הפרקים הקודמים: מיכל, פיזיקאית נשואה פלוס 2, פוגשת במקרה את השחקן והתסריטאי הנשוי יונתן צוריאל, אחרי הצגה בה הוא מככב. אחרי שהיא פוגשת בו שוב, בטיסה לחופשה משפחתית באילת, הוא כבר לא יוצא לה מהראש, ופגישה נוספת במלון בו שניהם מתארחים נגמרת בנשיקה סוערת. בחזרה בתל אביב, הם קובעים להפגש בבר, ולא מצליחים להשתלט על המשיכה ביניהם למרות ששניהם לא פנויים. אחרי לילה סוער של תשוקה, מיכל חוזרת הביתה, ולא מספרת לאיש מה עשתה.

*

"יש לנו עשר סוגי מרק" המלצרית חשופת החזה בבית הקפה המקומי מביטה בנו, ביונתן ובי ומזגזגת בעיניה, ואני משחקת משחק ניחושים עם עצמי, מנסה לנחש מה תהיה התגובה ליונתן ברגע שמזהים אותו ברחוב לצורך העניין בבית קפה  או במסעדה ותגובות האנשים השונים אליו תמיד מפתיעות. המלצרית משחקת בשערה, מעבירה משקל מרגל לרגל מנסה להתאים את עצמה לכללים הנורמטיביים של עשה ואל תעשה, למשל אל תשתהה במבט על שחקן מפורסם שמולך, במיוחד כשבת זוגו ישובה לצדו צמוד ככל האפשר, רגליה מפותלות סביב רגליו ושפתיה משוחות בצווארו. היא לא יכולה לנחש שאינני בת זוגו החוקית, מצד שני גם "עשרה"  היא לא אומרת, היא אומרת "עשר" כפעוטה שטרם רכשה יכולת ורבלית סופית. האמת שהיא לא רחוקה מזה כלומר בגיל, היא נראית מאוד צעירה והשמלה שלה מאוד קצרה יחסית לגופה הארוך.

"עשר סוגי מרק  זה מעניין, יונתן מהתל בה "את זוכרת את כולם בעל פה?"

"כן בטח" המלצרית נרגשת להרשים את האיש המפורסם בבקיאותה את התפריט המסובך

"מרק עדשים, מרק כרובית, מרק יוגורט קר, מרק מינסטרונה, מרק עוף, מרק בצל, מרק שעועית, מרק אפונה ומרק עגבניות". היא נראית מרוצה מעצמה. גם יונתן. אני פחות, כיוון שספרתי תשעה סוגים ואני מכורה לדיוק.

"היו תשעה"

"תשע?" היא תמהה

"לא תשע, תשעה, תשעה סוגי מרקים"

"את דידקטית נורא" יונתן אומר וצוחק

"אני מצטערת, סליחה" המלצרית מתבלבלת "אני תיכף אלך למטבח לבדוק איזה מרק שכחתי"

"זה לא באמת משנה" אני אומרת לה ומחייכת בסלחנות  "נשתה פעמיים הפוך"

"בטח" היא מסמיקה, ורצה מהר למטבח לשרת את אדונה החדש השחקן המפורסם ואת הזרה שלידו.

אני נצמדת ליונתן קצת יותר,  אנחנו לא מסירים ידיים זה מזו, הגוף שלנו הוא כמו תמנון רב זרועות בכל רגע נתון יש איזו יד שנשלחת. זוגתו והילד שלהם שבו לפני כמה ימים מחופשת מנוחה אצל הוריה, והיו לנו ימים של ניתוק מתחשב, וכעת כששבנו להיפגש, בבית קפה הנבחר בקפידה בשל מקומו הנידח, התאווה התעוררה מחדש במלוא מרצה, מתפרצת ואינה מתרצה. השמש קיצית ומטלפת, סיימה את יקידתה לפני שעות ספורות וכעת היא שולחת קרניים עדינות מגששות,  גם אני מגששת. כל יום אני מגלה עוד קצת מיונתן ועוד קצת על עצמי. למשל יונתן נימוח ורך כמו חמאה לפני מעשה אהבה ומתרפק כתינוק לאחריה, הוא רב מעללים ושלוח רסן, הוא סקרן כחתול וסוחף כים בגאותו, ולמשל שאני רעבה למגע, בוגדנית ומכורה לתשומת לב. לו הייתי יודעת לפני כן כמה הקרבה הייתה חסרה  לי ספק אם הייתי מחכה עד כה, אי ידיעת הצמא הוא שהציל אותי מיובש וכעת אני לוגמת עוד ועוד, אוגרת נוזלים לימי השרב הבא.

אנחנו שותקים כל אחד במחשבותיו, אלו של יונתן לרוב מאוד מפתיעות,

"בואי איתי לחופשה", הוא זורק פתאום רעיון וכילד שעשה מעשה שאינו יודע עדיין האם מותר, הוא מחייך חיוך שובבי.

"חופשה?" אני מגלגלת "לאן?"

"לא יודע, לפריז" יונתן זורק

ואז כמעט צועקת

"פריז? איך נעשה זאת"

הראש מתרוצץ לי, זה לא הגיוני. מה פתאום. לא מעשי לקחת חופשה כזאת מהכול  ויש את העניין הזה גם, שאני לא ממש מכירה אותו. כמה פגישות היו לנו סך הכול חמש או שש? וכמה מהן היו אפילו אקראיות, בחלקן בקושי דברנו. לנסוע עם גבר זר לפריז,  אף אחד לא יאמין לי וגם אין לי למי לספר. עודד החבר הכי טוב שלי ישתגע כשישמע שאני בוגדת בדני, נטע לא תאמין. אני אישה טובה כזו, בכלל אני בן אדם טוב כזה עושה הכול לפי הספר, מקבלת מרות היטב, לא תרה אחר הרפתקאות ולא אחר אתגרים  ובעוד אני ממשיכה להסביר לעצמי בצורה אוטומטית כזאת כתמיד למה אי אפשר, למה אסור להגשים ריגושים, המחשבה השנייה מתגנבת כריח תבשיל מפתה מחצר השכנים ובעצם.. למה לא?! החופש הגדול כמעט הסתיים, הילדות חוזרות לשגרה, דני עסוק בעבודתו כרגיל ובכלל בשנה האחרונה הוא בקושי שם לב שאני קיימת וכן תוך כדי, המחשבה מתגבשת מתהווה ומרצה אותי, אני כולי מתרצה.

"את מהרהרת" יונתן פוסק

"כן" מתפשט לי חיוך

"את חושבת על זה"

"כן" אני מחייכת

"את תבואי איתי"

"כן" אני אומרת " אני אבוא"

אנחנו מתחבקים בפראות, ומההתרגשות כל הגוף מתעורר לי ואני רוצה אותו עכשיו, כרגע, אני מוכרחה לקבל אותו לתוכי ברגע זה.

הנשיקות שלנו תופסות תאוצה, השפתיים כבר מתורגלות למצוא את מקומן זה בפיה של זו הנשימה שלי מואצת קצב הלב מוגבר, "בואי לשירותים רגע", יונתן מתלהט ואני בשוק שאני לא מתלבטת.

"ומה עם עשר סוגי המרק?" אני צוחקת.

"תיכף נחזור" הוא אומר ומקים אותי בעדינות, הגוף שלי מתרפק על שלו מהודק כברזל למגנט, לא קשה לו לשכנע אותי ואנחנו ממהרים וכמעט רצים, כיסא אחד נופל בדרך , אני מקבלת מכה בברך מהמשענת שלו, מקללת וצוחקת בקול ויונתן מושיט לי יד ומזיז כסאות נוספים מפנה את הדרך.  אנחנו נכנסים לתא הנכים הגדול נועלים אחרינו את הדלת. האסלה הירוקה כצפרדע גורמת לי לתהות איך הגעתי למצב הזה, הפכתי לאנטיתזה שלי, אני חדשה. טירונית ירוקה כמו האסלה. יונתן נועל את הדלת ומתחכך בי בשתיקה. הנשיקות שלנו הופכות תאוותניות יותר עם הידיעה שאסור. הגוף שלו מתפתל כנחש נכרך בגופי והמגע שלו בי יוצר גלים חשמליים. פתאום אני חושבת על התאבכות.  בפיסיקה, הגלים שלנו מתחברים על ידי התשוקה ויוצרים גל חדש עצמאי הסוחף אותנו אליו, כעת הגל החדש שולט בנו ואנחנו מוכתבים לתוכו, השמלה שלי מתרוממת. זה הגל או יונתן שהרים? ידיו חופנות את שדיי. הוא שולח ידיים וחופר בגופי, משעין אותי על קיר החרסינה הקר משיל את מכנסיו, וחודר לתוכי במהירות ואני כל כך משתדלת לשמור על השקט לא לצעוק מכמיהה ורצון ובמקום זה דמעות של עונג שוטפות את פניי  ובלב אני מודה לו על מה שאני מרגישה ומתפללת שלא יפסק.

התנועות שלנו מעגליות, משלימות אחד את השנייה, אנחנו מאוגנים ובלתי מהוגנים בעליל. יונתן מצליח להיות בכל מקום, שפתיו נושקות את צווארי, אצבעותיו עוברות על קו גופי. הוא  בתוכי, ידו השנייה אוחזת בשערותיי הוא נדחף ונמעך בי ואז נשבר ומתפרק לרסיסים באנחות חנוקות. הוא מביט בי בעומק עיניי והעיניים שלו מבריקות ואז הוא מנגב את דמעותיי בגב ידו "אני שמח שתבואי איתי" הוא לוחש ואז מנגב את דמעותיו שלו וזה מסעיר אותי שהוא דומע כך כמו בפיהוק שנדבקים אחד מהשנייה, דמעות כחולות סגולות עגולות ואנחנו מתחבקים ושותקים. "יש לנו עשר סוגי אהבה"  הוא אומר וקורץ לי לאחר שהתנקה מעט והתלבש "איזה מהן אפשר להציע לך היום?"

>>  "תורת היחסים" הוא רומן מאת דניאל דותן, שפרקיו מתפרסמים כאן לראשונה מדי שבוע. לפרקים הקודמים




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה