אז איפה מכירים רווקים?

"בשיעור יוגה, מעלית, בחדר האשפה, בסופר, בתור לרופא בקופת החולים, בקפה השכונתי, בבנק, בתחנת הדלק או סתם על הדשא באוניברסיטה. בכל מקום אפשר למצוא אהבה. כך לפחות נשמעים אלו שמצאו אותה", מעיין שם טוב בודקת את התאוריה

11/02/2013
מעיין שם-טוב קבלו עדכונים ממעיין
  • RSS

אומרים שבכל מקום אפשר למצוא אהבה. שבעצם, די בשני אנשים שנושמים בו זמנית את אותו חמצן בחלל אחד, כדי שבסוף כל מפגש, אפילו מקרי, יצמח קשר משפריץ לבבות בליווי מוזיקת כינורות דביקה.

בסופו של שבוע רווי שכנועים ממושכים מצידה של נועה, ביום ראשון שעבר ב – 19:00 שינסתי מותניים והגעתי יחד איתה לשיעור ניסיון ביוגה, למקרה שאחליט להצטרף בקביעות לחבורת הרוחניקים הזאת. הגעתי לשיעור, פרשתי מגבת והסתכלתי על האנשים סביבי. בחדר הרבה בנות, כפול מכך בנים. מחציתם רווקים. "מה הסיכויים שיצמח מכאן רומן אמיתי?" שאלתי את עצמי. הרי אומרים שאנשים שמחפשים אהבה, יכולים למצוא אותה גם במקרה. ובכל זאת לא יכולתי להתעלם מהספק - האם באמת אפשר למצוא אהבה בכל מקום?

במעלית, בחדר האשפה, בסופר, בתור לרופא בקופת החולים, בקפה השכונתי, בבנק, בתחנת הדלק או סתם על הדשא באוניברסיטה. בכל מקום אפשר למצוא אהבה. כך לפחות נשמעים אלו שמצאו אותה. הרווקים שבינינו, למודי הניסיון, לעומת זאת, יטילו ספק באמירה ויגידו מנגד, שאין כזאת אופציה בכלל. אחרי שעוברים את גיל 30 הסיכויים שתכיר מישהו במפגש חטוף שואפים לאפס ממש כמו אסימפטוטה אופקית. הרי למי יש כוח לחפש את הפרטנר המושלם, אחרי כל כך הרבה ניסיונות שכשלו בדרך?

אולי בכלל היכרויות חדשות עם אנשים, צריכות להיעשות רק במסגרת דייטים. שם המטרה ברורה והסיבה לשמה שני זרים התכנסו יחדיו בחלל אחד, גלויה למשתתפים בניסוי. אין הפתעות או ניסיונות נסתרים לכבוש את הפרטנר מולך. להפך. הכללים ברורים, הקודים ההתנהגותיים ידועים והשאלות והתשובות זהות למבחן התאמה למקום עבודה. ככל שתדע טוב יותר מה מצפים ממך להגיד, כך אחוז הכישלון יפחת. למי שלא מאמין שהוא ימצא את האהבה שלו על דרך המקרה, דייטים היא התשובה הברורה עבורו. אמנם זאת דרך ארוכה ומייגעת, אבל היא הדרך הבטוחה להגיע ליעד.

כבר בהתחלה הבנתי שגם שיעור יוגה תמים הוא מקום פוטנציאלי למציאת בן זוג אידיאלי. התנאים אופטימליים והמנטרה פשוטה - בגדים קלילים מינימליים, זיעה, מאמץ ומטרה משותפת אחת, לאחד בין הגוף והנשמה. כשהסתכלתי סביבי, בין המגבות הפזורות בחדר, לא יכולתי להתעלם מפרצוף מוכר של בחור, הידוע כמי שיעשה הכל כדי להשיג בחורות. אני מכירה אותו כבר הרבה מאוד שנים, מבתי הקפה בתל אביב ובעיקר משבתות שטופות שמש בים. אז, כשנתקלתי בו לראשונה, הבנתי שיש כאלו שהפכו את מלאכת החיפוש למקצוע של ממש. לכן לא הופתעתי עכשיו, כשראיתי אותו משקיע מחשבה רבה ב"אסטרטגיית הנחת המגבת" - ליד מי להתאמן ומול איזה ישבן להתכופף כשצריך. כי אם כבר לחפש אהבה, לפחות לבחור את הפרטנרית המושלמת בעלת המידות הנכונות לשם כך.

בסוף השיעור כשהייתי בדרך החוצה נתקלתי בו והחלפנו מספר מילים. אחרי שאלות קבועות של "מה נשמע?" ו"איך החיים?" שאלתי אותו אם הוא חזר לכושר והאם הבחורות היפות בטייץ היו אלו שהביאו אותו למתוח שרירים. "תכירי, זאת מאיה" הוא הצביע על בחורה דקיקה ועדינה שבדיוק צעדה לכיווננו. "אנחנו ביחד כבר חצי שנה. הכרנו בשיעור טניס ועכשיו היא גררה אותי לשיעורי היוגה שלה. רוצה שנעשה יותר דברים ביחד" הוא ענה לי וחייך. חייכתי אליו בחזרה, בעיקר כדי להסתיר את המבוכה שלי מעצמי.

כשחזרתי הביתה הבנתי ש"מחפשי האהבה" הם לא בהכרח כאלו שמצטיידים בפנס גדול  ונעלי הרים, שיוצאים לתור אחרי בן הזוג האידיאלי. "מחפשי האהבה" הם בעצם כל אחד מאיתנו. רווקים שמחפשים את האחד שיצא איתם יד ביד משיעור יוגה אל עבר השקיעה במסע של חייהם או גרושים שכמהים לפתוח דף חדש ומוכנים לתת לאהבה סיכוי נוסף. אם מאמינים בכך, כל יציאה מהבית היא חלון הזדמנויות להיכרויות חדשות. זאת נקודת מבט אחרת ועניין של השקפה. לקום בבוקר ולפתוח את היום בתקווה. הרי בסופו של יום, אין לדעת עם מי נסיים אותו.

>> לכל הטורים של מעיין שם טוב




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה