כמה קלוריות שורפים בסקס?

האם סקס תורם להרזיה, האם נשים חייבות להשתמש בדאודורנט והאם אנחנו חייבות להגיע לחדר כושר ומה יכול לעזור לנו להרגיש שבעות? מחקרים שנשים חייבות לקרוא

07/02/2013
כמוני - חברים לבריאות קבלו עדכונים מכמוני - חברים לבריאות
  • RSS

במאמר מפתיע שמתפרסם בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine צוות בינלאומי של מומחים שובר מיתוסים בהם מחזיקים לא רק אנשים המבקשים לרזות, אלא גם רופאים, מדענים, סוכנויות ממשלתיות והתקשורת. אחד המיתוסים הוא שביחסי מין שורפים בין 100 ל-300 קלוריות. מחברי המאמר מסבירים כי למעשה, הקלוריות שנשרפות ביחסי מין שוות לאלה שנשרפות בהליכה רגועה. הזמן הממוצע שנמשכת פעילות מינית הוא כ-6 דקות, מה שמתרגם לשריפה של כ-21 קלוריות בלבד.

מיתוס נוסף הוא שחשוב להציב מטרות ריאליות להרזיה כדי למנוע תסכול וכישלון. המחברים מציינים שמחקרים לא מצאו כי קביעת מטרות הרזיה ריאליסטיות משפיעות על ההרזיה. למעשה, מספר מחקרים הצביעו על ההפך – שקביעת מטרות שאפתניות הביאה להרזיה משמעותית יותר, גם אם המרזים לא עמדו בצפיות.

למיתוסים נוספים על השמנה

יכול להיות שאת לא זקוקה לדאודורנט

מתברר שיש אנשים שהזיעה שלהם לא מסריחה. בלוטות זיעה מייצרות זיעה, שבשילוב עם חיידקים, יוצרת ריח מבית השחי, אבל הפקת הריח תלויה בקיום של גן ABCC11 אקטיבי. מחקר שפורסם ב- Journal of Investigative Dermatology מצא כי 1 מ-50 נשים נושאת מוטציה בגן זה שמשמעותה שהיא לא מפיקה ריח רע מבית השחי.

בעוד שכ-5% מהאנשים שמפיקים ריח מבית השחי לא משתמשים בדאודורנט, המחקר מצא כי 78% מהנשים שלא מפיקות ריח רע מבית השחי משתמשות בדאודורנט בכל זאת.

חושבת שאולי את אחת מהנשים הללו ואינך בטוחה? יש גם דבר אחר, פרט לחוסר הריח, שיכול לרמז על כך – באנשים שנושאים את המוטציה סבירות גבוהה יותר לשעוות אוזניים יבשה במקום דביקה.

איזה מרחק צריך לשמור מחולי שפעת?

חלקיקים הנושאים את וירוס השפעת המדבק, הנפלטים על ידי אדם חולה, יכולים להגיע למרחק של לפחות 1.8 מטרים. כך מצא מחקר שפורסם ב- Journal of Infectious Diseases.

המחקר נערך על עשרות חולי שפעת. החוקרים נטלו דגימות מהאוויר בחדר באמצעות מכשירים שהוצבו במרחק של כ-0.3 מטר, מטר אחד ו-1.8 מטר מראשו של כל חולה ומצאו כי חלקיקים המכילים את וירוס השפעת העשויים לגרום להדבקה נמצאו בכל הדגימות.

החוקרים מסבירים כי בעבר האמינו ששפעת מתפשטת בעיקר באמצעות חלקיקים גדולים (טיפות) הנפלטים בשיעול או עיטוש ומגיעים למרחקים קטנים. המחקר החדש הראה כי רוב הווירוסים נמצאו דווקא בחלקיקים קטנים מאוד באוויר. חלקיקים קטנים נפלטים בנשימה ודיבור ויכולים להגיע למרחקים גדולים יחסית.

חדר כושר? את לא חייבת

כמויות קטנות של פעילות גופנית - גם כאלה שאורכן דקה או שתיים - המצטברות לחצי שעה ביום, יכולות להיטיב עם מדדי הבריאות כמו אימונים שמבצעים בחדר כושר. כך עולה ממחקר שפורסם ב- American Journal of Health Promotion .

הפעילות של יותר מ-6,300 נחקרים נמדדה באמצעות מדי תאוצה. בנוסף, נבדקו מדדי בריאות בהם התסמונת המטבולית (מקבץ מצבים בריאותיים שמביא לסיכון מוגבר למחלות), לחץ הדם, רמות הכולסטרול והיקף המותניים.

43% מאלה שביצעו "פרצי פעילות קצרים" הצליחו לעמוד בהמלצות המקצועיות של 30 דקות פעילות ביום, לעומת 10% בלבד מאלה שביצעו פעילות גופנית מסודרת.

כשנבדקו שכיחות התסמונת המטבולית, רמות לחץ הדם, רמות הכולסטרול והיקף המותניים באנשים שעמדו בהמלצות של לפחות 30 דקות פעילות ביום, נמצא כי המדדים דומים בקרב אלה שביצעו פעילות גופנית מובנית ואלה שביצעו כמויות קטנות אך מצטברות של פעילות.

בתחום אחד כמויות קטנות מצטברות של פעילות לא היו שוות לאימונים ארוכים יותר – מדד מסת הגוף (BMI). עם זאת, החוקרים אומרים שממצא זה לא בהכרח אומר כי פרצי פעילות קצרים לא עוזרים לירידה במשקל, במיוחד מאחר ונמצא שהם מיטיבים עם היקף המותניים.

המחקר מוכיח כי גם אם קשה לפנות זמן לפעילות גופנית מסודרת, ניתן לשפר את הבריאות באמצעות שילוב פעילויות קצרות בחיי היום-יום. נצלו כל הזדמנות להיות פעילים. במקום לשבת כשאתם משוחחים בטלפון דברו תוך כדי הליכה. השתמשו במגרפה במקום במפוח עלים. כשאפשר, עזבו את הרכב וסעו באופניים או לכו ברגל, או לפחות תחנו קצת פחות קרוב ליעד. נצלו את הפסקת הפרסומות לקצת שכיבות שמיכה. השתמשו במדרגות במקום במעלית. לכו לשירותים בקומה אחרת.

זה לא מה שאכלת, זה מה שאת זוכרת שאכלת

מחקר מצא כי הזיכרון של אכילת ארוחה גדולה יכול לגרום לאנשים להרגיש שבעים זמן רב, גם אם למעשה מה שהאנשים חושבים שאכלו גדול יותר ממה שאכלו בפועל.

המחקר שפורסם בכתב העת PLOS ONE נעזר בקערית מרק לה חוברה משאבה נסתרת שאפשרה למלא את הקערית או לרוקנה, בלי שהאדם שאוכל ממנה יבחין בכך, כך שהוא יאכל יותר או פחות ממה שנדמה לו שהוא אוכל.

הנחקרים חולקו ל-4 קבוצות. בשתי קבוצות אנשים אכלו את כמות המרק שראו – באחת הכמות הייתה גדולה ובשנייה כמות קטנה. בקבוצה השלישית אנשים ראו כמות קטנה של מרק אבל בפועל אכלו כמות גדולה וברביעית אנשים ראו כמות גדולה אבל בפועל אכלו כמות קטנה.

מייד לאחר הארוחה הנחקרים דיווחו על רמת שובע שהתאימה למה שאכלו בפועל. אבל, שעתיים-שלוש לאחר הארוחה, תחושת הרעב הושפעה ממה שהאדם חשב שאכל, בלי קשר לכמות שאכל באמת. אדם שחשב שאכל הרבה, דיווח על פחות רעב מאדם שחשב שאכל מעט, גם אם שניהם אכלו אותה כמות בדיוק.

לקריאת מחקרי בריאות נוספים בכמוני




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה