הנשים שהכי מזיקות לנשים

זו שמתנצלת שהיא לא פמיניסטית, זו שמאשימה את הקורבן בתקיפה המינית שלה, הבוסית שמתעמרת בעיקר בנשים ועוד סוגים של נשים שתוקעות דוקרנים בסולידריות ובתפיסה החברתית של נשים

21/01/2013
ריקי כהן קבלו עדכונים מריקי
  • RSS
» ThinkStock

מסובך ומזמין צרות לכתוב פוסט ביקורת על נשים בסלונה, או בכלל. אני מאמינה שנשים נתונות לכל כך הרבה ביקורת ושיפוט, והן לא השתחררו מהתפיסות הכובלות והסטראוטיפיות על הציפיות מהן, איך הן צריכות להיראות, להישמע, להתנהג ולחיות. אבל השותפים לעריצות הזו הם לא רק גברים, יש גם נשים שנותנות לה יד, במודע ובהכרה או בלעדיהן, ומסיבות שונות שאין לי מספיק רקע קליני או סוציולוגי לרדת לעומקן, שנאה עצמית, לדעתי, היא המרכזית.

אני כותבת את הפוסט הזה, כי מאז התעצבה תודעתי הנשית, ובעיקר מאז שאני אמא, הבנתי שללא סולידריות, נשים לא יגאלו את עצמן מאותו בית סוהר, שמכתיב להן ציפיות נוקשות, מחפצנות ודכאניות כל כך. האלימות הזו שמופעלת יום יום בהכחדה של מי שהן ותביעה מהן להיות הולמות לשבלונה מסוימת, מגיעה גם מנשים. האחרונות עוד לא הפנימו שהן מחבלות גם לעצמן.

הנה הדוגמאות.

זו שמתנצלת: "אבל אני לא פמיניסטית, או משהו".

כן, זה נדוש, אז? נשים שמוציאות את המשפט האומלל הזה מפיהן, מגלות בורות לגבי המושג הבסיסי, בורות בהיסטוריה של מקומן בחברה, וחוסר כבוד לנשים שהקריבו את עצמן וחירותן על מה שלהן תהיה חירות כזו.

הבוסית שמתנהגת כמו אחרון הגברים הכוחנים

יש נשים המגיעות לעמדות ניהול בכירות, ומגלות נוקשות לב מיוחדת כלפי נשים הכפופות להן. עמיתה וידידה פמיניסטית, שביקשה להישאר בעילום שם, ניסחה זאת כך: כ"אשר יש הפנמה מלאה של תרבות גברית- בבחינת יחסי כוח כלפי אלו הנתונים למרותך- תעסוקתית, כלכלית, הורית, וכיו"ב- יהיו אלו נשים או גברים- בשני המקרים ההתנהגות משמרת את אותה הירארכיה אותה אנו רוצות לשנות בפמיניזם. אנו חיות בדילמה ידועה- יש שאיפה להתמקם בתפקידים בכירים, אלא /שהמסלול לשם לעתים גובה הפנמה מלאה של אותה תרבות שאנו רוצות לצאת מולה ונגדה ולהוות לה אלטרנטיבה. בהמשך, החלוקה הידועה בין נשים המחשיבות עצמן 'מומחיות' לבין 'קהלי היעד'- המורכבים סטריאוטיפית מנשים "מסכנות" "חלשות", "לא מבינות" " צריך ללמד אותן"- שוב משחזרת יחסי כוח ידועים, כי מיהו הקובע מהו ידע מומחה לעומת ידע שאינו מוגדר כך. במובן זה, לגרסתי, ה-מה וה-איך- חייבים להיות משולבים זה בזה- גובה עיניים היא לא סיסמא, היא דרך של ניסוח, של התנהגות, של שינוי תפיסות בינאריות והירארכיות".

תוקעות הסכינים לעמיתות בארגון

נכון שיש נשים שפשוט לא מסתדרות אחת עם השנייה, אבל מנסיוני רב השנים ומעדויות של מכרות, יש זן מיוחד כזה, שדואג לטרפד, לדקור ולרמוס נשים קולגות בעבודה. לפעמים הן מהסוג שמצהירות בפה מלא: "אין לי חברות בנות, אני מסתדרת רק עם גברים".

"זותי מרירה/גרושה/סוחטת גברים"

לא מספיק לנו מיזוגניים מקצועיים, גברים שממש עובדים בהכפשת נשים, העוזרות שלהן דואגות לקעקע את הדימוי הזה, של הגרושה המרירה, סוחטת המזונות, הכלבה שלא מאפשרת לגבר לנשום. וכן, יש נשים שמתנהגות רע מאוד לבעליהן לשעבר או גם בהווה, יש גם לא מעט גברים כאלו ועדיין זו לא סיבה לשנוא את כל הגברים. זה לא קשור למגדר, אלא לאישיות.

"את לא מיניקה? עצלנית! קשה לך באמהות? אגואיסטית ומפונקת! "

כשהייתי אמא טרייה יחסית, נהגתי לפקוד ולהשתתף בפורומים של אמהות. קיבלתי שם הרבה תמיכה ועצות טובות, אבל גם הרבה ביקורת, עלבונות, התנשאות ושיפוט. יחסן של חלק מהאמהות לקושי האדיר שחלקתי היה שיפוטי באופן בלתי נסלח, שהשאיר בי צלקות. גם כיום אני רואה לפעמים ביקורתיות כזו כלפי אחרות, בקבוצות פתוחות בפייסבוק ובטוקבקים.

שמנות מגעילות אותי

הדוגמנית דנה פרימן: "אני אוהבת אנשים צנומים עם גזרות מושלמות. שומן זה עידוד למחלה". פרסומות של רשת מכוני כושר לנשים הפונות אלינו ומציעות להן: "בטן שטוחה וטוסיק חטוב" מבססות ומנציחות את דיכוי הרזון. גם עורכות שמפרסמות תמונות של ידוענית הסובת מאנורקסיה חריפה בבגדי מעצבים.

מוסיפה חברתי טלי חורב, המטפלת (m.s.w) באמהות ונשים בהריון: נשים צדקניות. מטיפות. נשים שמגמדות עצמן מול גברים. שנכנעות לתכתיבי פורנו במיטה ומחוץ לה. נשים שמאמצות ראיה גברית בכך שהן מנסות להיות גבר או להפך- הופכות את עצמן לאובייקט. נשים שמרצות את כל העולם, אשר חיות מתוךביטול עצמי מול צרכי האחרים. נשים שרומסות אחרים כשניתן להן כוח. נשים שאומרות שנשים אחרות הן קנאיות ורעות. אבל כל אלה הן קרבנות. כל הנשים קרבנות של היסטוריה תרבותית . וגם לי ולך יש בתוכנו את כל הנשים האלה.

"אם אני עשיתי והצלחתי, גם היא יכולה"

נשים שלועגות לויקי כנפו, ולנשים אחרות שנקלעו למצוקה ולא הייתה להם רשת תמיכה או גיבוי כלכלי מהבית, הן לא פחות מטרוריסטיות כלפי סולידריות נשית.

מי אמר לה לעלות אליו לדירה?

ראיתן את הנשים שהתראיינו לכתבי טלוויזיה בקריית מלאכי אחרי ההרשעה של קצב ובמשפט ראש העיר? אלו המודל. ידידת הפייסבוק שלי, טל גוטמן, אקטיביסטית חברתית ופמיניסטית, מקימת הקבוצה "אני פמיניסטית וגם לי אין חוש הומור", שהשתתפה במשאל הקטן שעשיתי לקראת הפוסט הזה כתבה לי כך: "לפני הכל, לטענתי, התנגדות של נשים לפמיניזם היא תולדה של המבנה החברתי הפטריארכלי, ולכן אני מתקשה להפנות את האצבע המאשימה לנשים. לא כי הן חסינות מביקורת, אלא כי המזיקה הראשית היא הפטריארכיה, ויחסי הכוח בין נשים לגברים. לכן, אני גם יכולה להבין את מי שמתקשה לוותר על אזור הנוחות שמחבר אותה לבעלי הכוח - היינו, גברים. ראי את הסנקציות שאנחנו כפמיניסטיות נתונות להן - תיוג שלילי, זלזול, הערות על חיי המין שלנו, על היוקרה החברתית שלנו כנשים. ולא בכדי - העולם נשלט על ידי גברים. וחונכנו למצוא חן בעיניהם, עם כל ההוראות הנלוות - להיות יפות, חטובות, נחמדות, חייכניות, לא להרים את הקול, לא לכעוס, לקבל בשתיקה את מה שגברים קבעו עבורנו, כי הם יודעים יותר טוב מאיתנו, כמובן. ודבר נוסף רלוונטי שצריכות לזכור - הפטריארכיה לימדה אותנו שנשים הן אוייבות, שלא יכולה להיות ביניהן סולידריות, אבל זה בדיוק כדי לשמור על כוחה - כדי למנוע מאיתנו להתאחד ולהתאגד ולהיות כוח פוליטי משמעותי שיקרא תיגר על ההגמוניה הגברית.

ועוד כמה שצריכות להתבייש

נשים במדיה שנותנות במה למניפסטים שוביניסטים, סקסיסטיים ומיזוגנים.

דוגמניות המצטלמות בתנוחות מחפצנות ובדימויים של אלימות מינית.

כמה חברות כנסת, שהיוו מבוכה, עלבון וזעם בשנים האחרונות.

לקריאה נוספת:

על היחס של אסתר דומיניסיני כמנכ"ל בטוח לאומי לשעבר לנשים, ותמיכתה בהעלאת גיל הפרישה

בסלונה, טל שניידר: הליכוד או הבית היהודי, מי שונא נשים יותר?

סרוגים: על היחס של ציפי חוטובלי כלפי איילת שקד

החברים של ג'ורג': בשם הפמיניזם מקדמים יודו-נאציזם




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

  • האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר » Blog Archive » ד"ר שרון גבע | פמיניסטית? אל תתביישי 13/02/2013

    [...] בפוסט שפורסם יום לפני הבחירות באתר סלונה,  מגזין רשת לנשים, מנתה ריקי כהן, מחלוצות האינטרנט הישראלי, את "זו שמתנצלת שהיא לא פמיניסטית" ראשונה ברשימת "הנשים שהכי מזיקות לנשים" הפוגעות בסולידריות ובתפישה החברתית של נשים. קול דומה הושמע באתר נשים ותיק אחר ברשת. נדמה לי ש"זו שמתנצלת" לרוב לא מתכוונת לפגוע בסולידריות הזו. אני גם לא בטוחה שהיא מתנצלת, אלא קצת מתביישת. והבושה הזו עלולה להביא את כולנו, נשים וגברים, למקומות לא טובים. [...]

  • התעוררות « האחות הגדולה 13/02/2013

    [...] הנשים שהכי מזיקות לנשים (ריקי כהן, סלונה) [...]

בחזרה למעלה