מה הסיפור שלך, גבירתי רה"מ?

"שלי יחימוביץ וציפי לבני. מה אנחנו יודעים עליהן? ואני לא מדבר על השקפתן לצורכי תעמולה. אני מדבר על הרוח שלהן. מתי בפעם אחרונה מישהי מהן ברחה באמצע קונצרט לגינה או לגג לחפוז קטן?" אודי פרידן מאוכזב מהמועמדות שלנו, ומציע אחת משלו: הבלוגרית ארנה

13/01/2013
אודי פרידן קבלו עדכונים מאודי
  • RSS

בסדרה  המצוינת  בורגן (בקרוב בישראל), מתכרבלים במיטה המועמדת לראשות הממשלה ובעלה המרצה (שווה). הקרב הפוליטי לא קל. הכל פתוח. היא מוטרדת. הוא אמפתי מכיל ותומך  עם טיפים שבאים מאמונה בה:

"קחי יוזמה. תובילי. קחי את המושכות.."

היא מהרהרת מקמטת את מצחה ועולה עליו תוך כדי משיכת פרקי ידיו למעלה.

"מה את עושה?", הוא שואל את השאלה המיותרת והיא עונה: "מובילה.".

עשיתי פריז.

רציתי להרהר קצת. התבאסתי. לא מהם. להיפך. הם אחלה. אבל מה אצלנו? כבר תקופה ארוכה שאני מוטרד מהמועמדים שלנו. לא בתחומי חוץ, לא ביטחון, לא צדק ולא חברתי. התחום האישי- הבין אישי. התחום האפור שמבחינתי אומר על המועמד יותר מכל.

איך הוא מתלבש, מה הוא שותה, מי הם חבריו, מה תחביביו, מאזין למוזיקה? למי מאזין בכלל?

אוהב סוסים? כלבים? אוהב הרפתקאות? אהב פעם בכלל? בכה פעם?

ביבי ושרה הם בטח לא כוס הוויסקי שלי. יחסים קפוצים מרירים מלאי שגעת. התפרצויות על עובדי הבית והתערבות גסה של שרה בנעשה בלשכת רוה"מ ובנעשה בחיינו לא משאירים ספק בנוגע לסוג ההרמוניה בבית. לא אתפלא אם המודל השליט שם הוא זה שקואוצ'רתי המשובחת ד"ר ענת טרייסר מכנה "במבה" ( ביקורת מגננה בוז התנתקות.). ואז ראש הממשלה שלנו הולך בירושלים- העיר המאכזבת - חנוט וחנוק  במחלצותיו להכתיר את המנצח בחידון התנ"ך הבינלאומי, מדבר גבוהה על הגניוס היהודי אבל עמוק בתוכו יודע שמאחורי כל גבר פרנואיד עומדת אישה מציקה.

ואני בכלל הייתי רוצה שראש הממשלה שלי ישחק גולף בשבת (קסריה ליד הבית) ישתה בירה עם זוגתו ויתבונן בברבורים באגם.

והנה נדמה שיש תיקווה: אם המלך הוא עירום הרי שיש שתי נשים מרכזיות הטוענות לכתר המלכה בישראל. שלי יחימוביץ וציפי לבני.

שלי יחימוביץ' (צילום: עמוס בן גרשום/לעמ)

מה אנחנו יודעים עליהן? ואני לא מדבר על השקפתן לצורכי תעמולה. נעזוב פומפוזיות, ספינים שקופים, דמגוגיה כלכלית ושאר ירקות. אני מדבר על הרוח שלהן. על חכמת החיים. על התשוקה. על ההרגלים הגבוליים. על הספונטאניות. על המרד. על השובבות. על האפור.

מתי בפעם אחרונה ברחה ציפישלי באמצע קונצרט לגינה או לגג לחפוז קטן?

הגזמתי?! למה? ממש לא.

להיפך. אנחנו מלאי מועמדים ונושאי תפקידים קפוצי שפתיים ומלאי חשיבות, שמרנים בראשם ברוחם ובנפשם. תופסים מעצמם גנרלים ונהפכים לדחלילי פח. נטולי חיים. נטולי שמחה. נטולי חדוות יצירה.

ציפי לבני (צילום: לעמ)

אני רוצה מועמד/ת קצת לוס. כולה עם ברגים קצת משוחררים.  הומור, נשמה רגישה. קול. צעיר. דינאמי. שישתכר פה ושם. יש להם נהג לא? ואכן אצלנו כששלי וציפי רוצות להפגין יציאה מהתלם להמחשת קוליות הם  באות ברוב הפגנתיות לבר!! ואו! בר! שומו שמיים. אפשר לחשוב שבאו בחשכת ליל למועדון סאדו בצפת.

הייתי רוצה שציפי תשב כל שבוע בבר ולצורכי תעמולת הבחירות תלך לבית כנסת באופן חריג. וששלי תשב בבראסרי במקום להתפאר בתבשילים מוקפאים עם מדבקות הפעלה.

ואת בוחרת יקרה שלי, על חברותיך את יודעת הרבה:

זאת אוהבת צעירים זאת אוהבת נשים. זאת אוהבת חילופים וזאת לא אוהבת כלום. זאת ביקורתית לא זזה, וזאת עושה את כל מי  שזז. סבבה. וציפי? ושלי? מה את יודעת עליהן? מה הן אוהבות? מעבר לספרים ש"אין לי כעת זמן לקרוא" כדברי המועמדת. מה עושה לה את זה? מה מזיז לה? אוהבת לשחות בים? מתה על קמפארי?  חולה על פוקר? מתה על הסנדק? טורפת סדרות משובחות? סמים? בעד סמים קלים? נגד?

למה אני מקבל תחושה ששתי הנשים הבכירות בפוליטיקה הישראלית , אלו שהיו צריכות לפלג את קוראות סלונה בקרב צמוד-מי מדליקה יותר - מדליקות גג נרות חנוכה. למה אני מרגיש שכל אחת מהן לא נתפסת בעיניך כאחת שהיית מתה להיות חברה שלה. אז למה להצביע עבורה?

התרגלנו למועמדת אישה לבד בעולם של גברים ואם היא לוקחת זהו חג של שוויון, פיקחון ושבירת פרדיגמה. ( נניח ראש המוסד הבריטי-אישה. נהדר) וכאן בישראל ברגע היסטורי - שלוש נשים מובילות שלוש מפלגות והייתה הזדמנות להוכיח שהאישה הישראלית היא מהממת.

גולדה היתה לנו. עם הפנתרים לא השכילה להשלים ועכשיו עוד דקה לפלשתינאים יש מדינה. וגברות ברזל כמו תאצ'ר זה ממש פאסה.  מענה נשי (רך אבל מתקדם) ישיב חימה.

והנשים הישראליות הן נפלאות. מדהימות. יפות חכמות כיפיות.

הנה יש אחת, כותבת די טרייה בסלונה. אורנה.

בכתיבתה ניכר להט נעורים אבל עם בגרות ויכולת התבוננות. יש בה רמז על חיי זוגיות מלהיבים. היא מכירה תודה לים, היא מכירת תודה בכלל. יש בה חכמה וחכמת חיים. אתה קורא ואתה אומר לעצמך בשפת הבנים הבסיסית: "בואינה זאת אחלה. זאת בסדר זאת.."

נשיות בטוחה עם רוחניות בוטחת. ולא שהיא הרי קרישנה ולא שהיא מדברת על ג'וינטים ואורגיות. אלא על קצת נפש ושחרור ברגים.

ויש שם מנהיגות וכריזמה. עובדה- היא מושכת קהל. הקלקות צפיות לייקים ושאר מילים דיגיטאליות.

זה מה שחסר לי במועמדות הבכירות. תהיי בנאדם. חי נושם תוסס. עם תשוקות וחולשות. עם תקוות. עם חלומות. לא רק מדיניות.

תהיי אישה. תהיי אצילה, תהיי מסתורית, תהיי מלהיבה. תהיי מעניינת. ואל תתחילו איתי עם שובניזם מטופש. ממועמד גבר אני רוצה שיהיה גבר. שיהיה קצין וג'נטלמן שיהיה מרתק. שיהיה.

ובסדרה בורגן, לאחר שמתברר שכנראה המועמדת לא תצליח ונגוז חלום ראשות הממשלה, אומר לה בעלה בסטייל בראד ביט:

"מממ.. הלך לי החלום לקבל מציצה מראש הממשלה"

והיא מחייכת ומזכירה שיש לו סיכוי אצל המועמד המתחרה.

כשזה יהיה הדיאלוג בבית ראש הממשלה שלנו אדע שהגענו למשהו.

רוצי אורנה רוצי. הבחירות הבאות ב-2014.

>> לבלוג של אורנה, שיעורים מהחיים




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה