מי אמר שאין מים?

ישראל לא מתייבשת. כמות הגשמים שיורדים כאן מדי שנה לא רחוקה מלונדון, אבל במקום לאגור אותם אנחנו שופכים אותם ליד או נותנים להם להתאדות. צור שיזף חושב שחלם זה כאן

09/01/2013
צור שיזף קבלו עדכונים מצור
  • RSS

בימים האחרונים ירד המון גשם. ועוד היד נטויה. ארץ מדברית תגידו, איזו הפתעה.

לא נכון. ארץ ימתיכונית עם ממוצע גשמים סביר. בתל אביב יורדים בשנה ממוצעת כמות גשמים כמו בלונדון. בגליל העליון כפול.

וכדי להבין ולדעת צריך לעשות מה שעושים אנשים שיודעים שהזיכרון הוא רמאי ושזקני צפת, פקידי האוצר ונערי עוזי לנדאו לא זוכרים, לא ידועים וחושבים שאפשר לעבוד מעל כולם כל הזמן.

ולכן זה בדיוק הזמן לקרוא את הגרפים של השירות המטאורולוגי (משרד ממשלתי שלא הופרט אבל נוהג לדווח אמת): אין שינוי לא בכמות הגשמים ולא בגרף התפלגות גשמים בארץ ישראל במאה וחמישים (150) השנים האחרונות מאז החלו מדידות המשקעים. כל עשר שנים (על השעון) יש שנה ברוכה. כל שבע  שנים שנת בצורת. כל השאר מעט מעל, מעט מתחת. ישראל לא מתייבשת. היא אף פעם לא התייבשה. קמפיין ההפחדה וההפרטה שעליו כתבתי לא מעט ובו נלחמתי והפסדנו כי הרוב, כולל חברי הכנסת הטובים (יש אחד או שניים כאלו) לא האמינו וספק אם הם מאמינים כמה מים יש פה.

אף פעם לא חסרו פה מים. אבל בהחלט - כשיורד גשם - שופכים אותו לים או סתם נותנים לו להתאדות.

פעולה פשוטה כמו החדרת מרזבים לקרקע, היתה לא רק משקמת את מצב מאגרי המים החשובים שלנו (לא הכינרת שהיא רק 5% מהמים, אלא מאגרי החוף ההר והכרמל), אלא נותנת לנו כל כך הרבה מים - שהיינו יכולים למכור לטורקיה. במקום זה אנחנו מתפילים ומשלמים.

להחדיר מרזבים לקרקע? אתם שואלים בתימהון. כן, בדיוק כמו בור ספיגה. במקום שיזרמו על הקרקע ולים או יתאדו, חודרים ישר לתת הקרקע ושם נאגרים כמי תהום.

ויש לדבר הזה חשיבות עצומה. כי במצב רגיל רק 20% מהמים מחלחלים לקרקע ומגיעים למי התהום,  70% מהמים מתאדים ומתדייתים בדקות הראשונות לאחר הגשם. "קציר" גשם היא הדרך לתפוס כמה שיותר מים ולהחדיר אותם לקרקע למקום שבו הם מחכים לנו בסבלנות - מאות או אלפי שנים ולא מתקלקלים - להיפך, מסתננים ומשביחים. אם כי מדינת ישראל כמובן נגד מסתננים.

ורק בשביל לסבר את האוזן – מדינת ישראל משתמשת בשנה ב-2 מיליארד קוב של מים שפירים (מהכנרת והמאגרים התת קרקעיים) מים מושבים ומותפלים. אלא שבשנה ממוצעת יורדים פה שמונה  מיליארד (!) קוב. השנה ירדו פה לפחות כפול. כמו צריכת מדינת ישראל בשמונה שנים. אם היינו עורכים לקלוט את המים ולאפסן אותם במאגרים הטבעיים שלהם מתחת לאדמה. אבל אנחנו לא.

למה? כי ביבי, לנדאו, תשובה, דנקנר ועופר רצו להפריט את המים ושנשלם עליהם.

ומה היה אם היתה לנו רשות מים אמיתית והיינו מודעים לכך שהמים הם משאב הכרחי ולא מותרות שמותר לסחוט מאיתנו?

יש להניח שהיינו מתייחסים בכבוד לעצמנו ולמה שיש לנו ושומרים על המים.

וכמה היה עולה לעשות את זה בכל הארץ? כ-2 מיליארד ש"ח ובזה היינו פותרים את בעיות המים של ארץ (לא רק מדינת  ארץ) ישראל לתמיד. בהשקעה חד פעמית. פשוט, מים מהשמים לפי חוקי הכבידה. לא תשובה, לא דנקנר, לא עופר, לא עוזי לנדאו וביבי ושאר מטפחי הטייקונים. הגשם והמים הם שלנו.

ולא צריך ממש חפירה עמוקה. כל בית משותף ואחר צריך להחדיר מרזב לעומק שניים וחצי מטרים. עלות של דבר כזה היא כ-2000 ש"ח. כל בניין. נגיד בכל בניין 10 דירות? 200 ש"ח למשפחה. לא הייתם נותנים 200 ש"ח בשביל לדעת שפתרת את עניין המים של מדינת ישראל לדורות? ממש עניין קטן ופשוט אבל לא עושים אותו כי יותר נעים ונוח לדאוג לתשובה, דנקנר, עופר, אריסון ולמקורבים כדי שאלו בתורם יממנו את מערכות הבחירות ויטיסו עוזי לנדואים לפלטפורמות הגז שנתנו להם בלי כסף.

תנו להם לחלחל!

מים מחלחלים. בכל מקום שנותנים להם - כמובן שהם עושים את זה יותר טוב בגיר ובכורכר ופחות טוב נגיד במרזבות של תל אביב (אזור נתיבי איילון או קינג ג'ורג' או אבן גבירול,) אבל בהחלט. אנחנו בעיקר נותנים להם את ההזדמנות לא להתאייד במהירות ולהישמר בתת הקרקע במהירות במקום להזרים אותם לים או לשמים כמו שהם עושים כל השנים וביתר שאת מאז שסגרנו להם את יכולות החלחול עם המפעל הציוני בין נהריה לאשקלון ובמקומות אחרים

ואיך זה יעזור לאיילון שלא יציף ולא יתקע אותנו בפקקים?

קודם כל המרזבים לא יזרימו לפתחי הניקוז שאמורים להזרים את זה לים דרך האיילון למשל. הם ילכדו בקרקע ויחכו שניקח אותם . ויש עוד רעיונות טובים כמו רעיון  מלכודות המים של פרופסור גדעון סיני מהטכניון. היובלים העליונים של האיילון נקראים נחל עניבה - אזור מודיעין, על היובלים של האיילון צריך לבנות כמה מאות בריכות שילכדו את המים באזורים האלו וייתנו להם לחלחל באיטיות למאגר ההר או למאגר החוף - תלוי היכן ובכך למנוע את הזרימה לכיוון האיילון.

וכמובן אם המדינה ורשות המים היו יותר רציניות - היו עושים מנהרה מהאיילון לכיוון השפד"ן, אזור החולות ושם נותנים למים לחלחל ולהסתנן בקלות למאגר מי התהום של החוף - המאגר האסטרטגי החשוב של מדינת ישראל בין הכרמל לעזה שגודלו פי חמישה מגודל הכינרת מימיו הם המתוקים והטובים שיש ולשאוב ממנו קוב מים הכי זול - חצי ש"ח לקוב לעומת שקל ושבעים מהכינרת, ולפחות 2.2 ש"ח מתחנת ההתפלה הזולה ביותר.

החדרה כזו בחוף שלא מצריכה מאגרים עתירי משאבים ושטח תפסיק את נסיגת מאגר החוף והמלחתו (המאגר נמצא היום כבר במרחק קילומטר ויותר מקו החוף).

רק שתבינו, לבת ים היו 20 בארות. 9 הומלחו. אבל אפילו עם 11 הבארות, בת ים משקה 80% מ-100,000 תושביה. עכשיו תחשבו מה היה אם היינו מממלאים בחזרה את המים שאנחנו שופכים לים ומזרימים דרך האיילון? בת ים היתה יכולה למכור מים מינראלים.

במקום זה הקימו תחנות התפלה מיותרות ובנו תאגידי מים ומספרים לכם שאין לנו מים ושאנחנו מתייבשים.

בטח שאנחנו מתייבשים – יש לנו המון מים ואנחנו שופכים אותם לים או נותנים להם להתאדות.

חלם קוראים לזה. או סתם טיפשות.

>> על ספרו של צור שיזף, אשת הטייס שנעלם




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך