לצעוק בקול רם: א מ א

אלבום אמהות, היא תערוכה המספקת הצצה נדירה לעולמן של עשר אמהות לילדים אוטיסטים. הצלמת והאוצרת שי גינות, היא אחת מהן

08/01/2013
משפחה קבלו עדכונים ממשפחה
  • RSS

כתבה וצילמה: שי גינות

אני אוהבת לצלם, לא פחות מזה אני אוהבת להתבונן בתמונות, להשתהות במחיצת תמונה אחת. "לעבוד איתה", לשים לב אלו מחשבות ורגשות עולים בעקבות תשומת הלב הזו, ברגע זה. ליילד תובנות חדשות. "לשחק" עם התמונה: לחפש לה תמונה משלימה או מנוגדת, תמונה דומה מתקופת חיים אחרת, או, תמונה מרגע עוקב באותו אירוע. לטרוף את התמונות כקלפים ולבחור תמונה שצילמתי מנקודת מבט אחרת. הפסיכולוג וויניקוט כתב "אחד המדדים לבריאות הנפש של הפרט היא יכולתו לשחק". יש רגעים בחייו של אדם שהיכולת המשחקית שלו נמצאת בסכנה. ככל שאני חושבת על זה, אני מכירה בזכות שנפלה בחלקי לחוות את הצילום גם כמשחק.

האדמה רעדה

לפני כחמש עשרה שנים אובחנה ביתי נועה כילדה אוטיסטית. האדמה רעדה. סדרי החיים השתנו. נדרשו שנים כדי ליצור סדר חדש מאבני היסוד: אמהות, זוגיות, משפחה, חברות, בית, עבודה, יצירה, עצמי. בכל השנים הללו היו הצילום והיצירה כעמוד שדרה חלופי מייצב עבורי. הצילום מאפשר להתקרב אל הפחד ואל הלא נודע, לפגוש אותו. להבהיר ולהאיר אותו. היות והצילום מתאפשר רק במקום שיש בו אור הרי שלצלם זה להכיר בקיומו של האור גם כשנדמה שהוא איננו. מהמקום הזה, להמשיך לצלם זה להרחיב את תמונת המציאות. לצלם ולשחק בגמישות בצילום כדי למצוא במציאות באפשרויות נוספות.

הצילום הוא כלי רב עוצמה לעלאת מודעות לנושאים שונים. שנים רבות עסקתי בו כדרך להעלאת מודעות לטבע ולסביבה. המעבר מעיסוק בצילום למען הסביבה לשימוש בצילום להעלאת המודעות לאוטיזם, משקף את השינוי האישי בסדרי העדיפויות שלי.

ומה בשביל עצמך?

לפני כשנה פגשתי אישה, אם לילדה אוטיסטית בת שבע, שבהנאה רבה סיפרה לי על הטיפולים הרבים שהיא מארגנת לביתה ועל התקדמותה הרבה. "ומה את עושה בשביל עצמך?" שאלתי אותה. היא מחתה דמעה ואמרה לי שבחמש השנים האחרונות כל אנשי המקצוע מדברים איתה על הצורך להשקיע ולקדם את ביתה וזו הפעם הראשונה שמישהו מדבר איתה עליה, כאישה, לא רק על הצרכים של ביתה.

יצאתי מפגישה זו בהרגשה שהנה עשיתי משהו משמעותי עבור אדם אחד. הייתי רוצה להרחיב את המעגל ולחלוק את נסיוני עם אימהות אחרות. זו היתה ההשראה ליצירת "סדנת אמא" ותערוכת "אלבום אימהות"

קראתי לה ״סדנת אמא״ כי לפעמים בא לנו לצעוק בקול רם: א מ א, כי כל אחת מאיתנו היא אמא במשרה מלאה, כי אמא היא קריאה שאחדות מאיתנו לא שמעו מעולם מפי ילדם, כי בתערוכה זו אנחנו פונות אל אימהות דומות לנו לספר את סיפורן בתמונות ולכל האימהות שיכירו את עולמינו. בעקבותיהן, כך אנחנו מקוות, יגיעו גם האבות, האחים, הסבים והסבתות.

במשך ארבעה חודשים נפגשנו, עשר אמהות לילדים ולבוגרים על הספקטרום האוטיסטי בגילאי 8-26. אחת לשבועיים,  במלון בקראון פלאזה סיטי סנטר בתל אביב, בפינה החמה והמפנקת שאפשרה לנו "לעבוד". התכנסנו כדי להתקרב, זו אל זו ואל עצמנו, באמצעות התבוננות משותפת בתמונות. לחשוף ולגלות את העוצמה שיש בכל אחת מאיתנו. בחרנו לראות, להתבונן, לצלם, להראות ולשתף. שאלנו את עצמנו האומנם אפשר להעלים את האוטיזם מאלבום המשפחה?

האם באמת אנחנו רוצות למחוק זיכרונות מחיינו ומחיי ילדינו, לטשטש עדויות לאימהות המורכבת שלנו?

התבוננו בפרטים הקטנים, כמו שבחיי היומיום אנחנו עושות, ומהם יצרנו את התמונה הגדולה. התמונות העלו זיכרונות והציפו רגשות, מחשבות, סיפורים, שאלות ותובנות. הכאב צף ועלה כבר בדפדוף הראשוני באלבומי המשפחה שלנו.

חזרנו אל רגע האבחון, ואל מסע הטיפולים המפרך בעקבותיו, אל המשפחה, שנשארה או שהתרחקה. באלבומים שלנו, נדירים, או חסרים חברים וקשרים חברתיים של ילדינו, בכל גיל. שפת הגוף בתמונות אינה תקשורתית, כמו בחיים.

מבט מעמיק ימצא אותנו דאוגות ואוהבות, משגיחות, מלוות, מתווכות את המציאות לילדים ולבוגרים, "עובדות" גם בסיטואציות בהן אימהות אחרות נחות או מתמוגגות מילדיהם. סבא וסבתא נעדרו מרוב התצלומים.

באלבומי משפחה נשמרים ונאספים בדרך כלל זיכרונות מצולמים נעימים ומשמחים. הקשיים אינם מתועדים. מלאכת הדפדוף היא חוויה שמזמינה אותנו בדרך כלל לראות את הצד המאיר של החיים.

ערכנו, בחרנו מחדש את התמונות המשמעותיות עבורנו ויצרנו כל אחת לעצמה ״אלבום אימהות״. מאות הצילומים שהובאו לסדנה כתוצרים והוצגו באלבומים האישיים, הפכו לחומרי הגלם לתערוכה זו.

התערוכה היא הזמנה למפגש. אנו מזמינות את הצופים בהתרגשות, בחשש, באומץ ובתחושת שליחות, להכיר חלק מחיינו, להתבונן בנגלה ולכבד את הנסתר.

תערוכת הצילום: אלבום אימהות || Motherhood Album, הצצה נדירה לעולמן של עשר אמהות לילדים אוטיסטים שחושפות חיים שלמים מאלבום התמונות הפרטי שלהן. התערוכה תוצג לראשונה לציבור הרחב החל מ-17/1 בבית מזרחי טפחות ברמת גן. הכניסה חינם.

אוצרת




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה