מאסטר שף: דה אוכל

שופט זה פאסה, היום מה שהולך זה מנטור, ולכן בפרק של אמש חיים כהן, אייל שני ורושפלד התחילו לתת עבודה. אבל למה דווקא האישה, מיכל אנסקי, נשארה בצד?

07/01/2013
הדר לוי קבלו עדכונים מהדר
  • RSS

קופסאות. מטבחים. עניינים. והכי חשוב: סוף סוף השופטים הופכים למנטורים. יורדים אל העם, לובשים חליפות סומו שחורות ונכנסים לתנורים שחוממו מראש. בפרק של הערב הם לא רק יעזרו למתמודדים, אלא יכינו מנות בעצמם מאותם חומרי גלם, ויזכו לשיפוט ידידותי אחד מהשני. כולם חוץ מ.. מיכל אנסקי . אז רגע.. אז היא לא שפית? מה היא? דוגמ- שפית??? בתוכנית שבה רוב המתמודדות הן נשים, שוב המנטורים הם גברים. לא נורא, נתנחם בשמלה הצהובה של מיכל שנראית כמו מטבח אסייאתי בעצמה. ובקריאותיה: "זה חלום אייל, זה חלום".

השופטים והמתמודדים מקבלים קופסאות שמובילות אותם לשלושה סוגי מטבחים:

המטבח האסייאתי

פאולין ודליה הגיעו לכאן, וגילו שכמו ברחוב הקווואסן בתאילנד, הכל מלא צעקות, קולניות וחוסר תקשורת. המנטור שלהם הוא רושפלד, או במקרה של דליה: המורה שהיא מאוהבת בו.

כן, מתברר שכל הזמן הזה לדליה היה קראש נסתר על רושפלד, וכעת הכל יוצא החוצה. דליה מכינה פאד תאי, מאכל שכל מורה-חיילת יודעת להכין אבל המבט המאוהב ברושפלד נותן את הטון.

"תוסיפי חריפות" הוא אומר לה. והיא, כמו ילדה בת 12 הולכת הצידה ומצחקקת: "הוא דיבר אלי!!! הוא טעם את האוכל שלי!! בוא נראה איך זה נשמע – דליה רושפלד!! יו זה בול!! רגע, מה הוא אמר? להגביר מתיקות?? לא זוכרת..".

כך או כך המנה שלה עוברת, בעוד ופאולין חביבתי שוב מנסה לאתגר את עצמה. הפעם היא מנסה נאבה, מרק דגים עם פטריות שמעליו בצק. הבצק חסם את הטעמים של המרק וגרם לו להיות מריר, אומרים השופטים. וברגע האמת, מי שיוצא נגדה ומתחיל לבקר אותה זה בדיוק המנטור שלה שהתרכז כל כך  בלהכין לכולם פלטת מאכלים תאילנדים ששכח שהוא בעצם מביא במו ידיו להדחת התלמידה שלו.

האמת שדווקא היה נחמד לראות את המנה של רושפלד. סוף סוף מנה עשירה עם צלוחיות שכולם אוכלים בשקט בלי לחלוק בצורה כל כך לא אסתטית, כמו שכבר התרגלנו כאן.

המטבח הים תיכוני

סלמה "אוף אייל שני הזה מפריע לי" מכינה פילה בשר בתוך חצילים ועגבניות; ותום "אני הגבר היחידי פה הצילו", מכין פילה בשר עם תפוחי אדמה וארטישוק.

הם מתחילים לבשל בשקט.  המנטור, אייל שני, אוהב את זה. "כן, מינימליזם, זה בדיוק הים התיכון". אייל, כנראה שלא היית אף פעם במסעדה מזרחית. אפשר להגיד עליה הרבה דברים, מימינליסטית היא לא.

אייל שני, בתפקיד המנטור המשוגע, שורף מים בפראות ואז חושף עוד צד שלו ומתחיל לנהום. הולך הצידה, צועק, ממש כמוו ליאנרדו דה וינצ'י לפני שצייר המונה ליזה. "יש לי את זה!", הוא צועק, "יש לי!"

"מה", שואלת סלמה, "מה יש לך?".

"תגרדי עגבניות חיות"

"אוקי", היא אומרת, "רעיון נהדר".

אחרי תצוגה כזאת גם אם הוא היה קורא "יש לי את זה. סנדביץ עם שוקולד!",  זה היה עובר.

אייל עצמו מכין דג עם סאשימי, חצילים עם פרפרום של מים שהתיזו עליהם אש.... רגע רגע רגע. מה???? פרפום??? חברה' הייתי אתכם בסאשימי, זרמתי אתכם ברטטוי, הלכתי אתכם עם הזיגוג, אבל פרפום ?? זו כבר באמת הגזמה. המים שהתיזו עליהם אש בברנר הופכים לרוטב לדג.

"האוכל שלך דרמטי ושקט", אומר רושפלד לאייל. "זה חלום", אומרת מיכל. רק אייל מבקר את עצמו. חסר מלח. מסתבר שכמה פרפום שלא תשים, צריך גם מלח. מלך.

המנות הפשוטות של תום וסלמה עוברות בקלות. ככה זה במזרח התיכון. יותר כיף.

המטבח האירופאי

ג'קי "אני אין לי מושג איך עושים את זה, אה ניצחתי תודה!!", ומיה "אני מכינה קיא ברוטב בחילה", פוגשות כאן את חיים כהן שדוגל בשיטת המנטור החבר'מן. חיים נותן, עוזר, מרגיע. ממש אבא כפי שאומרת ג'קי,  חבל שאותו אבא לא אמר לביתו השנייה מיה שלא כדאי לה להתמודד עם בשר בשלב הזה של התכנית.

חיים מכין דג לוקוס ברוטב סלק. שזוכה לתשואות. זה ממש כמו שרימפס, אומרים לו חבריו. האם מדובר במחמאה? ג'קי מכינה רביולי תפוחים עם שליכטת שוקולד מקצועית, וזוכה כמצטיינת המשימה. מישהו מופתע?

מיה נופלת בגדול ולבסוף מודחת. למזלה של פאולין, מיה עשתה טעות הרבה יותר חמורה מלכסות מרק בבצק. ולא, הטעות של מיה לא הייתה ההחלטה לבשל בשר - אלא העובדה שהתייחסה לבישול כאל אג'נדה.

אולי זה הזמן לומר את האמת: טבעונים לא נראים כל כך טוב. הם תמיד נראים קצת חיוורים, רזים מדי, חסרי חיות. גם מיה עונה על הטייפ הזה. הרבה פעמים התחשק לי פשוט להכניס לה פסטרמה בכוח או לפחות להזריק לה בי 12. כן, אני יודעת שיש את זה באגוזים. נודניקים.

גם אני נתקלתי ב"הרצאה הכי טובה ששמעתי בחיים", גם מסביבי יש אנשים שזנחו את הבשר, שפתאום התחילו לחבק עדשים, לשכב עם קטניות ולפנטז על מיץ סלק. מנגד חשבתי לעשת גם אני את ההרצאה הכי טובה שתשמעו בחיים ובה יהיה מרצה חיוני ומחייך שיגיד "אפשר מדי פעם לאכול בשר רק לא להגזים" וזהו. מחיאות כפיים. 2 מליון צפיות.

אוכל זה תשוקה, זה חיים. בישול, כמו כל אומנות, היא משהו שחייבים להגיע אליו מתוך יצירה וחשק. ברגע שנכנסים שיקולים אחרים כמו לרצות אנשים, אז זה מתחיל להתקלקל. ומיה יקירתנו , נכנסה לתוכנית מראש כמובילת אג'נדה. "באתי להגביר מודעות לירקות", היא אמרה, ובכן - הירקות אולי מודים לה על כך  אבל אוכל הוא לא מפלגת בחירות. המצע היחידי שיש שם הוא מצע עלי חסה. והנה, ברגע המכריע, כשלה הטבעונית שלנו כשבישלה את גוש הבשר הזה. מעולם לא נראה אוכל במאסטר שף בצורה כל כך לא מגרה. הכפפות אפילו נגעלו מנתח הבשר.

"המורשת שלך תישאר אחרייך"  אמרו השופטים בדמעות לרבין, אה.. למיה. והיא בתגובה: "אני מקווה שהשארתי משהו". ניפגש בבבית הספר ע"ש עדשים שחורות.  שנמצא בכיכר קינואה. הארטישוק יקום דמה.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה