לבחור את האחד הנכון

גבר מסעיר שעושה לך פרפרים בבטן, או יציב ורגוע, שיחד תהיו כמו זוג יונים מונוגמי? השנה, מעיין שם טוב החליטה לאזן בין הפרפרים והיונים, ולמצוא את דרך המלך אל האהבה. או לפחות להנות מהמסע

30/12/2012
מעיין שם-טוב קבלו עדכונים ממעיין
  • RSS
» על מה להתעקש ועל מה להתפשר. שם טוב

"יושבת במפרסת באוויר הקריר ומעשנת סיגריית מחשבות. הקור הזה גורם לי לחשוב על החורפים הקודמים. איפה הייתי בחורף לפני שנתיים, בחורף שנה שעברה ואיפה אני עכשיו. מחשבות כאלו תמיד גורמות לי להבין את העוצמה של הזמן ואיך יום ועוד יום מתחברים להיות שנה וכמה דברים קרו באותה שנה שחלפה. ממחשבות על העבר מתחילה לחשוב על השנים קדימה ותוהה - מעניין איפה אהיה בחורף הבא? את התשובה לכך רק הזמן יגיד. שבת של חום ואהבה :)" ​

זה היה הסטטוס שלי בפייסבוק בדיוק בשנה שעברה.​

הגשם שירד בחוץ שטף את הלכלוך מהרחובות והקור חודר העצמות הביא איתו משב רענן של התחדשות. השעה הייתה אחת מהשעות הכי טובות של השבוע. שישי בדמדומים. שקיעה, עיתון ומוזיקה טובה. בדיוק מסתיימת לה שנת 2011 ומתחילה לה שנה חדשה. בפתח גיל 30 שמדשדש ובא יחד איתה. זמן טוב לעשות חושבים, זמן להסיק מסקנות.
כשהתחילה שנת 2012, ההחלטה הכי משמעותית שקיבלתי, הייתה להתחיל לחיות. החלטתי לנער את האבק מהשנים האחרונות, לקום על הרגליים מחדש וללמוד ליהנות גם מהלבד. לגלות מחדש מה הדברים שאני אוהבת לעשות ובאמת לעשות אותם. החלטתי להפסיק לצעוד במקום, אלא פשוט להמשיך עם הזרם. בדרך, הבנתי, שתמיד צריך להעריך את הדברים הקטנים שנמצאים מסביב ושלפעמים קל לקחת אותם כמובן מאליו. כי זה ממש לא מובן מאליו לגור מול הים, לרכב על אופניים בדרך לקפה, לעבור בפארק ולחתום את היום עם תמונה שלי באינסטגרם מחזיקה כוס קאווה בבר החדש בעיר. מהזווית הזאת בחרתי להסתכל על החיים שלי בשנה האחרונה.

"איזו תקופה מטורפת עוברת עלי. תובנות, החלטות, מסקנות, חלומות והגשמות. ההחלטה הכי גדולה שקיבלתי, שהיא גם תובנה בפני עצמה, שהכי טוב פשוט לחיות את החיים. יושבת בקפה קטן בשדרות בן גוריון עם מוזיקה טובה ברקע ואנשים טובים. איזה כיף". ​

הודעתי לכולם, 5 חודשים אחר כך, כשהבנתי שאני כנראה בדרך הנכונה להצליח לעמוד בהבטחה שלי לעצמי ללמוד להיות מאושרת גם לבד.

*

היום אני יושבת באותה מרפסת ומעשנת סיגריית מחשבות נוספת. מנסה להוציא דו"ח סיכום שנה ומתקשה לבחור מאיפה להתחיל. "מה ההחלטות שלי לשנה החדשה?" שאלתי את עצמי, אחרי שקראתי את המייל שהעורכת שלי שלחה אלי, בו היא ביקשה ממני לכתוב טור על 2013 שמתחילה עוד מעט. "עכשיו, כשאני שוב רווקה, השנה אני בוחרת להבין - האם נכון יותר לוותר על פרפרים בבטן לטובת דברים שנכונים לי? השנה אני מחליטה לדעת על מה להתעקש ועל מה להתפשר. על זה אני אכתוב", עניתי לה במייל חוזר, אחרי שנזכרתי בשיחה שלי עם שירה וגלית בשבוע שעבר.

"אני חייבת מישהו שאני יכולה לדבר איתו. על זה אני בחיים לא אתפשר", אמרתי להן בשיחת בנות צפופה על כוס תה ועוגת שמרים חמה. "מעבר לכך, כמובן שחשוב לי שהוא יהיה כריזמטי, מצחיק וחכם", המשכתי בנחישות. ​

"אבל השאלה היא לא רק מה שאת מחפשת בתכונות שלו, אלא האם הפעם תדעי לזהות את הדברים הנכונים?" שירה שאלה אותי בחזרה. "הדמות הזאת שחיפשת אחריה, לא בהכרח טובה עבורך כשאת כבר בת 30". היא אמרה. "הפרפרים האלו בסופו של דבר נעלמים. כשהכרתי את ערן היה שם ביטחון, יציבות וודאות שכזאת, שאני מאמינה ששווים יותר מכל פרפר צבעוני ומרגש ככל שיהיה". ​

"ממש עצוב לשמוע". גלית פתאום התערבה בשיחה. "אני למשל, ממש לא מוכנה לוותר על ההתאהבות. בחיים לא אתפשר על הריגוש ואין לזה שום קשר לגיל" היא אמרה והסתכלה עלי ועל שירה, כאילו לא מבינה בכלל מה הטעם באהבה אם אין ניצוצות והתרגשות. ​"זאת זכותי לרצות מישהו שיתאים לי ובאותה נשימה שיצליח להיכנס לי ללב. אחד שאסתכל עליו באהבה אמיתית וגם שהכל יזרום בהרמוניה. אני רוצה להאמין שזה אפשרי".

"פעם חשבת שלפעמים הפרפרים מגיעים תמיד מהגברים הלא נכונים?!"​ שירה לא נשארה חייבת והמשיכה בביטחון שבלבל אותי עוד יותר. "כשפגשתי את ערן הייתי ב'סטייט אוף מיינד' שהיום אני כבר יודעת מה המחיר של ההרפתקאות האלו והבנתי שאני לא אכנס אליהן מלכתחילה. הספיק לי. זה לא שאני אוהבת את ערן פחות, אני פשוט אוהבת אותו בריא יותר. הפרפרים האלו לפעמים פוגעים בבחירה בזוגיות טובה. דווקא, בגילך, כשאת בוגרת יותר, יש לך את הפריבילגיה לעשות את זה נכון. הרי יש בשפע זוגות שהתחתנו בגלל פרפרים ובסופו של דבר מצאו את עצמם בסטטוס גרושים" היא אמרה לי ולגלית בהחלטיות שלא השאירה מקום לספק.

במשך כל השבוע שחלף חשבתי על השיחה איתן. שבוע שלם התהפכתי עם המחשבה מה נכון יותר ומי מהן צודקת. אולי באמת ההתמכרות להתרגשות עולה במחיר של זוגיות? או שבעצם אסור להתפשר על הניצוץ? שבוע שלם חשבתי ולא הצלחתי למצוא תשובה. אולי כי, בעצם, אין אחת ברורה. אני פשוט צריכה קצת יותר זמן להבין. בתוכי אני רוצה להאמין שזוגיות טובה יכולה לבוא עם אהבה.
"אני מחליטה שהשנה אנסה להבין איפה עובר הגבול הלא ברור שמאזן בין פרפרים לזוג יונים" כתבתי לעורכת שלי. "וחוץ מזה, גם אנסה להפסיק לעשן. אני מקווה", הוספתי ושלחתי אליה את המייל בהיסוס.

"מעניין איפה אהיה בחורף הבא?" שאלתי את עצמי אחר כך. את התשובה לכך רק הזמן יגיד. מי יודע? אולי בשנה הבאה כשאשב על המרפסת כבר לא אעשן סיגריית מחשבות, ואולי אפילו לא אספור עוד ציפורים נודדות.

>> כותבות מדור היחסים של סלונה מקבלות החלטות לשנה החדשה




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה