החיסון לסרטן צוואר הרחם נכנס לסל התרופות

באיחור של שנתיים הוכנס החיסון לסרטן צוואר הרחם לסל התרופות וכך גם תרופות לסרטן השד. אבל טיפולים אחרים לנשים נשארו בחוץ. האם יש קשר לכך שרק חמש נשים יושבות בועדה?

30/12/2012
ליאת עיני קבלו עדכונים מליאת
  • RSS

סל התרופות לשנת 2013 אושר, כשהבשורה העיקרית לנשים היא הכנסת חיסון למניעת סרטן צוואר הרחם לשגרת החיסונים של תלמידות בכיתה ח' בעלות שנתית של כ-12 מיליון שקלים. למרות שמדובר בהחלטה חשובה כדאי לשים את הדברים על דיוקם: "המימון של החיסון לא היה צריך להיות על-חשבון הסל", מציינת ח"כ ד"ר רחל אדטו, ראש שדולת הבריאות בכנסת ולשעבר חברת ועדת סל התרופות.

מדוע התעכב אישור החיסון?

פרופ' ארנון ויז'ניצר, מנהל בית-החולים לנשים במרכז הרפואי בילינסון, סבור כי הכנסת החיסון לסל חשובה משום שעלותו היא כ-1,500 שקלים ולכן נערות ונשים החליטו לא להתחסן עקב שיקול כלכלי. "החיסון מוריד את שיעור השינויים הטרום סרטניים בצוואר הרחם, אך עדיין לא ידוע אם הוא יוריד את שיעור מקרי הסרטן, אלו נתונים שנדע רק בעוד 20 שנה", הוא אומר. "נתונים מהעשור האחרון מצביעים על כך שהחיסון בטוח, משיג את מטרותיו בכך שהוא מוריד את שיעור השינויים הטרום סרטניים ומונע יבלות באברי המין".

"לפני ארבע שנים מונתה ועדה על-ידי משרד הבריאות שהמליצה כי החיסון ינתן על חשבון תקציב החיסונים של משרד הבריאות החל משנת 2011, אולם משרד האוצר החליט שהחיסון לא יתוקצב על חשבון משרד הבריאות. בשנה שעברה החיסון לא נכנס לסל עקב ויכוח על מקור תקצובו, והשנה סוף סוף התקבלה ההחלטה שהוא יכנס לסל, אך המשמעות היא שהתקציב יהיה על חשבון טיפולים אחרים. הביקורת העיקרית היא על ענין תקצוב החיסון. אין ספק שזהו חיסון חשוב שמלבד מניעת 140 מקרים של סרטן צוואר הרחם בשנה, הוא מונע בעיות נוספות כמו יבלות באברי המין אצל גברים ונשים, ואם נשים יחוסנו, תימנע ההדבקה גם אצל גברים" מוסיפה ח"כ אדטו.

ח"כ ד"ר רחל אדטו (צילום: יח"צ)

מערכת הבריאות מקפחת אוכלוסיות גדולות של נשים

כמדי שנה, גם הפעם הייתה סקרנות גדולה בנוגע לטיפולים לסרטן שיכנסו לסל. התרופות עם דגש לסרטן של נשים שנכנסו הן התרופה אווסטין לסרטן השחלות, החצוצרות והצפק (דפנות חלל הבטן) והתרופות פרג'טה, אפיניטור, ארימידקס, ארומטין ופמרה לטיפול בסרטן שד מתקדם. לעומת זאת התרופה אריבולין לחולות סרטן שד גרורתי לא נכנסה לסל. מהאגודה למלחמה בסרטן נמסר, כי "האגודה מוקירה את החלטות ועדת סל התרופות ומברכת על כניסת תרופות חדשות לסל, אך אנו פונים ומבקשים מראש הממשלה ושר האוצר לבצע עדכון שנתי קבוע של כ-2 אחוזים מעלות סל הבריאות, ועל ידי כך לאפשר פתרון לטווח ארוך מתקציב המדינה".

כצפוי, בכל שנה יש מאוכזבים מתרופות וטכנולוגיות שנשארו מחוץ לסל ונשאלת השאלה האם עולה על השולחן הנושא של רפואה מגדרית והתייחסות מיוחדת לנשים? לדוגמה, תרופה למחלה נשית חשובה שנשארה מחוץ לסל היא ויזאבל המיועדת לטיפול באנדומטריוזיס. מחלה שגורמת סבל ניכר לנשים, אך כאמור, פתרון בסל עדיין אין להן.

בעיה נוספת של נשים רבות שעדיין לא קיבלה התייחסות מתאימה בסל הנוכחי היא שלפוחית רגיזה. פרופ' משנה ליאור לבנשטיין, סגן מנהל אגף הנשים בקריה הרפואית רמב"ם, מגיש כבר ארבע שנים בקשה לועדת הסל להכניס טכנולוגיה של קוצב לשלפוחית השתן אך עד כה בקשותיו לא נענו. "שלפוחית רגיזה היא בעיה שכיחה בעיקר אצל נשים", הוא מציין. "איכות חייהן ירודה משום שהן נאלצות ללכת בתדירות גבוהה מאד לשירותים, עד רמה שהן מעדיפות להישאר בבית וסובלות מדליפות שתן. הן מבודדות מבחינה חברתית והבעיה משפיעה גם על יחסים אינטימיים. הקוצב מאושר החל משנת 1996 בארצות-הברית ואירופה, וישראל היא בין המדינות הבודדות שהקוצב עדיין לא אושר בסל. כ-30 אחוזים מהנשים מעל גיל חמישים סובלות מתסמונות שלפוחית רגיזה והקוצב יכול לתת להן פתרון כאשר כל שאר הטיפולים לא מסייעים להן. הוא פותר את הבעיה ב-70% מהמקרים, ופועל בדומה לקוצב לב. עלותו הפרטית היא כ-60 אלף שקלים וזו הוצאה כבדה מאד לרוב האנשים. מצד אחד ישראל מתגאה במערכת הבריאות שלה, אך מצד שני היא מקפחת אוכלוסיות גדולות מאד".

אין יצוג הולם לנשים בועדה

האם יכול להיות שבעיות של נשים לא מקבלות מספיק התייחסות או שאולי אין מה לעשות ומתוך 680 תרופות וטכנולוגיות חדשות שהוגשו כולם מרגישים קצת מקופחים? יכול להיות שאין תשובה חד משמעית לכך, אבל אי אפשר להתעלם מהרכב הוועדה. מתוך 18 משתתפים הכוללים רופאים, נציגי קופות, ואנשי ציבור, השתתפו השנה רק 5 נשים. אמנם מדובר בשיפור לעומת שנה שעברה, עת ישבו בועדת סל התרופות רק 3 נשים ; ואמנם כולן בעלות תפקידים  בכירים וחשובים אבל אף אחת מהנשים לא מייצגת בשום אופן את 51%  מהאוכלסיה, כלומר ייצוג שיקדם את הצרכים של הנשים.

"לעניין הכמותי יש משמעות גדולה מבחינת נראות ציבורית", מתייחסת ד"ר גלית דשא, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל למצב. "חשוב שהציבור יבין שנשים יכולות להיות בעמדות כוח ולכן צריך להיות יצוג הולם לנשים בועדה שידאגו לאינטרסים של נשים. אף אחת מהנשים שיושבות בועדה לא נמצאת ב'כובע' של זכויות נשים ולכן צריכות לשבת בועדה נציגות של ארגוני נשים. רפואה מגדרית הוא תחום בפני עצמו שלא מטופל מספיק".

יו"ר ועדת הסל, פרופ' יהונתן הלוי, המשמש גם כמנכ"ל המרכז הרפואי שערי-צדק, מודה כי הנושא של רפואה מגדרית לא עולה על השולחן, אולם לטענתו אין קשר בין כמות הנשים היושבות בועדה לבין קבלת ההחלטות שנעשית על בסיס מקצועי בלבד. למרות זאת, הוא מוסיף: "צריך לעשות מאמץ גדול יותר כדי שיהיו יותר נשים בוועדה, זאת למען החשיבות של שוויון בין המינים, אך חשוב להבין שחוסר השיוויון קשור גם לניסיון מקצועי. אין לי ספק שתוך 5-10 שנים הרכב הועדה ישתנה ורובו יכלול נשים".

מלשכת סגן שר הבריאות נמסר: "מספר הנשים המכהנות כחברות בועדת סל התרופות השנה הינו הגדול ביותר מזה כעשור. כך, שיש לדחות כל ניסיון על כביכול אי ייצוג הולם לנשים בועדה. תוצאות הועדה מוכיחות כי שנה אחר שנה, נכללות תרופות וטכנולוגיות למחלות שעיקר התחלואה בהן הוא של נשים. חברי ועדת סל התרופות נבחרו מתוקף תפקידם. מדובר באנשי מקצוע מהמובילים בתחומם וחלילה מלהטיל בהם דופי על רקע מגדרי".




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה