פתאום אדם לא קם

"המוח מבין, הפה לא מצליח לשחרר. והוא לא מוותר. לא נותן ללוי לעשות לו חיים קלים, הוא ימצא את המילה שרצה להגיד. ייקח כמה שייקח", נועה רום נמלאה השראה מסיפורו של אייל פלד

27/12/2012
נועה רום קבלו עדכונים מנועה
  • RSS

פתאום אדם לא קם. בבוקר הוא אומר למפיקה שלו שלרגע החיים נעצרו. במשך מספר שניות במהלך היום הוא לא הרגיש טוב .למחרת החיים שלו לא יחזרו לקדמותם.

בערב עוד בילה עם חבריו. אחד מהם מנתח לב .למחרת הוא יציל אותו.

אייל פלד,  האיש שהמציא את  תוכנית הטיולים "מסע עולמי" חוזר לטלוויזיה לראיון נדיר בתוכנית של אמנון לוי "פנים אמיתיות" (ערוץ 10) ומדבר לראשונה על המסע של חייו, המסע לחיים של האיש שכבש את העולם.

כמעט חמש שנים הוא נלחם על חזרתו לחיים .לא הישרדות . חיים טובים. מכובדים. עד כמה שאפשר. עד עכשיו סירב לדבר, לא היה מוכן להצטלם באירועים משפחתיים. האיש שגמע את החיים לא רצה שיראו אותו בעלבונו. לא מוכן שירחמו. עכשיו הוא מגיע כדי לספר שאפשר לחיות גם כשהחיים הם לא מה שהבטיחו לך.

פלד הגיש את התוכנית בין השנים 1994-2006 בערוץ 2 תחת זכיינית השידורים "טלעד" שנוהלה על ידי אביו עוזי פלד . את העונה האחרונה הגיש בערוץ  10. כיום משודרת התוכנית בשידורים חוזרים במסגרת ערוץ 23.

בתחילת שידורי התוכנית היה שצקצקו בברנז'ה שפלד קיבל את התוכנית בזכות אביו, ולא סתם ג'וב, ג'וב חלומי. פלד התעלם, קשה לשמוע רעשים כשאתה מבלה בריו -דה ז'נרו, טוסקנה, ברלין מרוקו, אומן או פראג. הוא כתב את הטקסטים, ידע להעביר חושים וריחות דרך המסך. השמיים היו הגבול.

גם היום הוא מביט לשמיים, מקווה שהם ישמעו את קריאותיו.

בלילה של אפריל 2008 הוא עוד ניסה לחייג לחברו המנתח, לא הצליח להגיע לטלפון והתמוטט על הרצפה. החברים מצאו אותו למחרת. לא ברור כמה שעות שכב לבד. שעות קריטיות מבחינה מוחית. הוא הובהל להדסה עין כרם, ההורים, עוזי וציונה קיבלו טלפון להגיע מביתם בהרצלייה מיד. האמא, ברגישותה הנדירה הבינה שפרק א' הסתיים ופרק ב' החל. כבר בדרך לשם, היא מספרת, היא התכוננה לחיים שאחרי. פלד נכנס לניתוח ראש מסובך, היה סיכוי שלא יצא מהניתוח, שיישאר סיעודי.

מאז נופים קסומים התחלפו בשיקומים, בית לוינשטיין, קלינאית תקשורת, פיזיותרפיה, יכולת הדיבור שלו נפגעה קשות, צד ימין משותק, הוא צולע.

המוח מבין, הפה לא מצליח לשחרר. והוא לא מוותר. מעורר השראה, לא מוכן שידברו בשבילו, לא נותן ללוי לעשות לו חיים קלים, הוא ימצא את המילה שרצה להגיד.ייקח כמה שייקח.

חשבתי על ספי ריבלין, שאיבד את קולו, את היכולת הבסיסית לתקשר, את הצורך הראשוני להגיד: רע לי, טוב לי, אני צמא. שניהם ורבליים, שנונים, הקול הוא הכוח שלהם.

ואני לא מרחמת. פלד לא יסכים לקרוא טור עצוב. שיקומו מעורר הערצה, חי בדירה משלו, יש לו משפחה תומכת, חברים שנמצאים לצידו, הוא לא בוכה ולא מבקש עזרה. הוא צופה בשידורים החוזרים של תוכניתו כדי לשפר את הדיבור. רואה את פלד המאושר, אומר "קשה" ומיד מנסה לזמזם את מנגינת התוכנית.

אני לא מוכנה להשתמש בקלישאות, שונאת אותן. שלא יגידו שרק אנשים גדולים יכולים להתמודד עם קשיים בלתי נתפסים, להיות יום אחד על האוורסט ויום שני לנסות לעלות במדרגות משרדו. אין צדק בעולם. ושוב אני נופלת לעצבות ופלד לא יסכים .

ועדיין, איש גדול הוא פלד.

לוי, שסופג לא מעט ביקורת על חלק מראיונותיו, הציג פן אחר באישיותו. "אני חרד מהראיון", הוא אומר. הם היו קולגות, לוי רגיל לראיין אנשים שמדברים והנה יושב מולו מרואיין שהמילים לא יוצאות מהפה ולפעמים מתבלגנות. לוי מכווץ בכיסאו, פלד בראש מורם, לוי לחוץ, פלד מנסה להרגיע, מחייך.

אני לא יודעת מי מנהל את החיים האלו בתקופה האחרונה, עצוב לחיות פה. גם אני כמו לוי, חששתי, רציתי לברוח לדה –וויס, לראות עוד קטטה מתוזמנת בין אביב גפן למשינה. אבל אי אפשר להסיר את המבט מהאיש האופטימי הזה.

לא ברור מה צופן בעתידו, האם יוכל לעבוד? באיזו עבודה? האם יוכל לדבר ברהיטות? להקים זוגיות? השאלות מרחפות מעל לראש, לא ברור אם הסוף טוב. כרגע הוא בכלל לא רע.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה