גברים פשיסטים, נשים בהמות

גברים ונשים ממחנות פוליטים דומים מקבלים יחס שונה: מדוע מיכאל בן ארי הוא "מסוכן ו"פשיסט", אבל רגב "בהמה" ואנסטסיה מיכאלי "רחם מהלך"? ולמה זועבי נפסלת וטיבי נשאר? שאלות של גבר פמיניסט

26/12/2012
ערן קאלימי מישייקר קבלו עדכונים מערן
  • RSS

1.

דני דנון, אנסטסיה מיכאלי ומירי רגב חולקים מחנה פוליטי, דעות ואמירות דומות על הפליטים האפריקאים, על השמאל, על ערבים, על המחאה החברתית של קיץ 2011. מיכאל בן ארי לא רחוק מהם אני מניח. הם מתוארים כפשיסטים השכם והערב, זה הכינו הבולט המופנה כלפיהם. הן מתוארות כבהמות. הם מתוארים כצמאי דם, כמסוכנים. הן מתוארות כטפשות, לועגים לגסותן. במקרה של אנסטסיה מיכאלי המראה שלה, הרחם שלה עולים לדיון חוזר ונשנה. הם לא זוכים לסיקור מחמיא, זה ברור, אך הוא עוסק באידיאולוגיה המסוכנת שלהם, בהשפעה שיש להם ובעזרתה הם מסיתים, בפוטנציאל שלהם לייצר רוע. הן קומדיה. להם יש ראש שמנפיק רעיונות, להן יש פה מלוכלך, לא יאה לאישה לדבר ככה.

2.

לוועדת הבחירות הוגשו כמה בקשות לפסילת מפלגות ומועמדים שונים ומשונות, רק חברת הכנסת חנין זועבי נפסלה. חברת הכנסת זועבי היא כנראה טיפוס שמעצבן הרבה אנשים, ואין לי חשש גדול במיוחד שהקוראות והקוראים יתעלפו מתדהמה אם אטען אף שהיא קצת, ובכן, מה שנקרא קיצונית. אבל גם אחמד טיבי. ומיכאל בן ארי. הם לא נפסלו.

3.

תלמידה מצטיינת, מהאליטה, ירושלמית עושה את המהלך המקובל ומתגייסת לצבא, המראה המצודד שלה כמובן משגר אותה ללשכות של בכירים כאלו ואחרים, החיילת, ענת קם שמה, אוספת מסמכים ברמות סיווג כאלו ואחרות ממחשבו של אלוף פיקוד המרכז. בהמשך משתחררת ענת קם, הופכת לעיתונאית ומעבירה את המסמכים לאורי בלאו, כתב הארץ. מתפרסמת ידיעה כלשהי על פיהם, חקירה נפתחת, בלאו נמלט ללונדון, ענת קם נתפסת ומושמת במעצר בית, בתנאים שהלכו והחמירו עד לגמר חקירתה ולאחר מכן משפטה. שנתיים וחצי של מעצר בבית, שלא נוכו לאחר מכן מ-4 וחצי השנים שגזר עליה בית המשפט. אורי בלאו בלונדון. הוא חוזר, הפרקליטות, הצבא, כולם יורדים מאד מהר מהרבה מההאשמות שהוטחו בו, הוא נשפט לארבעה חודשי מאסר, 50 חודשים פחות מענת קם.

4.

פועל בנמל עובד קשה, זו עבודה פיזית, קשה ותובענית. איגוד פועלי הנמל השיג עבורם תנאים מצויינים במשאים ומתנים כאלו ואחרים, ועל כך יבורכו, עיני לא צרה בפועל העומד על שלו, וזוכה לתגמול אשר אותו הוא חושב להוגן, כמובן שלאחר ההסכם האחרון נפתח פסטיבל ההתלהמות הרגיל סביב ה"שחיתות של וועדי העובדים הגדולים". פסטיבל מוצדק או לא, הוא נפתח לאחר ההסכם. האחיות נאלצו לשבות, לאחר שהממשלה לא קיימה הסכם קודם איתן. הן בחרו לנצל את זכותן החוקית ולשבות, שביתה שכונתה שביתה צינית ופוליטית, על ידי כאלו ואחרים מפקידי אוצר, דרך פוליטיקאים וכלה בעיתונאים מסויימים, אלו שלא התנגחו עימן חמלו ורחמו עליהן עד מאד, גם על העובדים. לא צץ איזשהו דובר רהוט שדיבר על זכותן לשבות. למזלן, ההסכם עם עובדי הנמל עורר כל כך הרבה ביקורת, שהממשלה הזדרזה לסגור גם איתן כדי לא להיכנס למשבר יחסי ציבור בתקופת בחירות.

5.

בחורה צעירה יוצאת בסוף השבוע למועדון. על הדלת כתוב בנות 23+, גברים 27+, על הדלת כתוב, בנות-אלכוהול בחינם, וזו אינה המצאה, שלטים כאלו קיימים בלא מעט מועדונים. היא נכנסת פנימה ולא חולף הרבה זמן והיא נכנסת לפוזיציה המיועדת לה: צעירה יותר, שיכורה יותר. עוד יומיים בטוקבקים יכתבו שהיא ביקשה את זה, שהיא לא היתה אחראית.

***

הגבר בחברה הישראלית מורם מעל האישה. לא רשמית אמנם, והחקיקה הולכת ומשתפרת לטובת סגירות עוד ועוד פערים פורמליסטים כאלו ואחרים, אבל הפער בין המינים לא ממש נסגר. מערכות החוקים החברתיים קובעות באופן מובהק שאל לה לאישה לדרוש משהו מהעולם הגברי, או שתיענש, אל לה לחרוג ממקומה.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה