כל מפלגה והביבי שלה

מדוע הקמפיינים של כל המפלגות מתעסקות אך ורק באיש אחד - בראש הממשלה? דבר אחד בטוח: ככה לא בונים אלטרנטיבה שפויה ומעוררת תקווה

19/12/2012
ענת סרגוסטי קבלו עדכונים מענת
  • RSS

ביבי טוב לעשירים, ביבי אסון, לא עם ביבי, ציפי או ביבי, נתניהו צריך אנשים חזקים לידו. אלה רק חלק מהסיסמאות שעלו בימים האחרונים במסגרת הקמפיינים של המפלגות השונות לקראת הבחירות ואף אחד מהקמפיינים האלה אינו של הליכוד-ביתנו.

בעין בלתי מזוינת ניתן לומר בוודאות שבנימין נתניהו מככב בקמפיינים של כל המפלגות, וזה עוד לפני שהקמפיין הרשמי של הליכוד-ביתנו עלה לאוויר, עוד לפני ששלט החוצות הראשון של הליכוד ביתנו נתלה.

אז מה אנחנו יכולים ללמוד מזה?

  1. שרוח תעמולת הבחירות גם השנה – כמעט כמו בכל מערכת בחירות – היא רוח של הפחדות. המפלגות עסוקות בלהפחיד אותנו מפני כל מיני שדים – הפעם השד הוא ביבי – וכך הן מקוות לשכנע אותנו להצביע עבורן. ביבי הוא אסון, אז תצביעו לליבני. ביבי דואג לעשירים, אז תצביעו לשלי. ביבי עלול להיכנע (חלילה) לסמולנים, אז הצביעו לבית היהודי. ביבי עלול לא לראות את העניים, אז תצביעו לש"ס.
  2. כל המפלגות הפנימו את מה שהסוקרים וגם הפרשנים והעיתונאים אומרים כל הזמן כמו מנטרה: שנתניהו יהיה ראש הממשלה גם אחרי הבחירות. כלומר: אותן המפלגות שאמורות היו לבוא אלינו, הבוחרים, עם אלטרנטיבה, אותן המפלגות שאמורות היו לרתום אותנו ולסחוף אותנו, עם מוטיבציה, אותן מפלגות שאמורות היו להפיח בנו תקווה שאפשר להחליף את השלטון – הן בעצם מקבלות על עצמן את מה שהן רואות כגזירת גורל: מה שהיה הוא שיהיה. ובעצם המסר הסמוי הזה, הן יורות לעצמן ברגל ולא מייצרות את האלטרנטיבה השלטונית שהיו צריכות להציב בפני הבוחר. זו תבוסתנות מראש.
  3. כל המפלגות האלה בונות קמפיין נגטיבי-שלילי. כלומר: הקו המנחה של תעמולת הבחירות הוא לומר למצביעים מה לא. זו הכותרת של כל הקמפיינים שביבי מככב בהם: העבודה, התנועה, הבית היהודי, ש"ס ואפילו מרצ. מה שאני, כמצביעה פוטנציאלית, לומדת מהקמפיינים האלה הוא מסר פשוט: תצביעי למפלגה שלנו לא משום שאנחנו מציבים אלטרנטיבה טובה יותר, לא משום שבכנסת הקודמת עשינו דברים מעולים וכדאי לחזק אותנו כדי שנמשיך לעשות את הדברים המעולים שהתחלנו לקדם, לא משום שיש לנו תוכנית טובה יותר – אלא תצביעי לנו נגד ביבי.
  4. הקמפיינים האלה פונים לרגש שלנו. הקמפיינים האלה מתייחסים אלינו כאל מצביעים יצריים, שמצביעים מהבטן ולא מהראש ולכן הם חושבים שההפחדות, הנגטיביות, האיומים: כל אלה יפעלו על הרגש שלנו ואנחנו נפעל כמו שטופי מוח ולא כאזרחיות רציונאליות, שבודקות את התוכן ואת הטיב לפני שהן מאמצות את המוצר – ששמו מפלגה – ומצביעות. הקמפיינים האלה נועדו לייצר עבורנו תודעה כוזבת, לא לאפשר לנו לחשוב בבהירות מה הנושאים שחשובים לנו לקדם ולהצביע בהתאם.

אז איך אמר פעם יורם ארבל: ככה לא בונים חומה. מפלגה שרוצה לייצר אלטרנטיבה לשלטון המכהן, צריכה לייצר אלטרנטיבה ולומר לי, המצביעה הפוטנציאלית, מה האלטרנטיבה. מה הם הולכים לעשות בכנסת הבאה. ומפלגות קיימות מוטב היה לו היו מייצרות שקיפות ומספרות לי, גם בתעמולה וגם באתרים השונים של המפלגות, מה ההישגים שלהם בכנסת החולפת. מה הצליחו לקדם, מה שינו, מה חוקקו.

קחו לדוגמה את ש"ס: ש"ס יושבת בממשלות ישראל כבר שלושים שנה. האם מצב המצביעים שלהם השתפר מאז? ממש לא. האם החלשים נעשו קצת פחות חלשים משום שש"ס יושבת בקואליציות השונות?

או מפלגת התנועה החדשה: האם כל הקמפיין שלה יהיה מרוכז סביב ביבי? ציפי ליבני היתה יו"ר האופוזיציה, ועמדה בראש המפלגה הגדולה בכנסת הקודמת (עד לפרישתה), מה היא הצליחה לקדם? האם ניצלה את מקומה כיו"ר האופוזיציה כדי לבנות אלטרנטיבה שלטונית? לא ממש. אז למה שעכשיו נאמין לה? האם אנשי "התנועה" באמת מאמינים שאם יפחידו אותי מביבי אני אצביע עבורם?

אומרים שהעם אינו טיפש. אז אני מצפה שהנבחרים שנלחמים עכשיו על קולי יתייחסו אלי ברצינות ויציגו לי הישגים, תוכניות מובנות וריאליות ולא יעסקו רק בהפחדות.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה