מה יש לך עם הקיגל'ה, משה?

אמש במאסטר שף כולם רצו לבשל בדיוק כמו אמא שלהם, אבל עם טוויסט, אבל לא יותר מדי, אבל כן, אבל לא, אבל אוף כבר. שי והקיגל'ה כמשל

17/12/2012
הדר לוי קבלו עדכונים מהדר
  • RSS

אחרי משימות "האוכל המנחם", "אוכל געגוע" וכל הפור פליי האחרון, חשבנו שנרגענו ממסחטת הדמעות ואפשר לחזור לסתם מסחטות מיץ - אבל לא, הפתעה! הגיע הזמן לדבר האמיתי: "וידאו מהבית". סף הגירוי עולה, אנחנו כבר לא ילדים, כמה אפשר לבכות מהסיפורים של המתמודדים, בלי לראות את הדבר עצמו? אז הנה, אייפד. או  כמו ששי אומר- "מכשיר חשמלי עם אוזניות". או כמו שג'קי אומרת  - "מה זה? איך מבשלים את זה?".

קטעי וידאו מבני משפחה המבקשים לספר על מתכון  ועל הדרך מבקשים סליחה, תודה, בבקשה ולסגור חובות ישנים. תמיד הפליא אותי איך טלוויזיה מוציאה מאנשים מילים או רגשות שהם לא הוציאו בעבר. אבל כאן זה כל כך מהיר, בוידאו של דקה אנשי הבית מספיקים לספר על המתמודד, לספר על עצמם, לבקש סליחה, לבכות ולשחרר מתכון של מוס שוקולד על הדרך.

והרכבת יצאה לדרך. כולם מבשלים ובוכים. לא רואים בעיניים, לא את השופטים, לא את התחרות, כל מה שהם רוצים זה להצליח לעשות את הממולא בדיוק כמו שאמא עשתה. חוץ משי שעדיין מנסה לעשות טוויסט עם הקיגלה'. וואלה מה יש לך עם הקיגלה', משה?

אמא של ג'קי

נראית כמו: האחות הקטנה של ג'קי

בוכה כי: היא רוצה לבקש סליחה מג'קי על כך שהעול של גידול 14 ילדים נפל עליה.

ג'קי בתגובה: עם כל לידה למדתי משהו. מדורה על האמא הזאת. אני לא צריכה יותר כלום. אולי חוץ מטנזיה.

הכבש בתגובה: הביאו אותי רק בסוכות או בפסח והספקתי לעשרה אנשים, הייתי צריך לבוא בחנוכה.

אמא של תום

נראית כמו: דמות מתוך "סרט לבן".

בוכה כי: תום היה ילד נח וטוב ולאן לעזאזל הוא ברח והשאיר אותי במטבח הלבן והמשעמם הזה???

תום בתגובה: עכשיו, אחרי 13 שנים, אני מבין שאני מתגעגע. יש מצב שאני אלך  לבקר אותה עם הנכד. א מחייה.

תפוח האדמה בתגובה: הרינג איז שרינג.

אמא של מיה

נראית כמו: היועצת החינוכית האלטרנטיבית בבית ספר.

בוכה כי: לא בוכה. בנטף אין בכי, אין חשמל, אין מים , אין אינטרנט , אין דופק.

מיה בתגובה: בגיל 4 כל מה שאתה רוצה זה לחקות את ההורים. לכן נהייתי צמחונית.

המוס שוקולד בתגובה: אני בכלל טבעוני, לא אוהב שאנשים מן החי נוגעים בי.

אמא של שלי

נראית כמו: שלי. האם גם היא בדרך לחוזה טאלנט?

בוכה כי: היא רעבה. שלי היחידה שמבשלת בבית.

שלי בתגובה: אין כמו אמא ואין אהבה כמו אמא ואין לי נוזלים בסיר! השעועית בלעה את כל הרטוב. אמאאא!!

המרק שעועית בתגובה: לא מתאים לי כל הסיר לחץ הזה.

הגיסה של אתי

נראית כמו: אחותה התאומה.

בוכה כי: אתי היא כמו אחות, רק במקום לשים לקים ביחד היינו עושות קובה.

אתי בתגובה: לא ראיתי כלום, רק קובה סלק.

קובה הסלק בתגובה: למה צריך טוויסט? לא ראיתי שבעיראק עשו לי טוויסטים.

אמא של שי

נראית כמו: שי עם שיער.

בוכה כי: פולניות לא בוכות. הן גורמות לאחרים לבכות.

שי בתגובה: אני אוהב את הקיגלה', אבל אני לא יכול להגיש אותו ככה כי הוא... זה לא שהוא לא טעים אבל... הוא לא טעים!  מה אני יעשה עם הקיגלה הזה אוף!

הקיגל'ה בתגובה: מיידל'ה, אני בסך הכל קיגל'ה, תן לי קצת שקט'לה.

הגיסה של פאולין

נראית כמו: אמא של פאולין.

בוכה כי: פאולין, עולה חדשה מצרפת, קיבלה נחמה ובית אצל המשפחה התורכית.

פאולין בתגובה: הדמעות שלי הן מכפר קטן בדרום מערב צרפת.

הכבדים בתגובה: אפילו אנחנו לא כל כך כבדים. תקלילו חבר'ה.

אח של בני

נראה כמו: בני עם שיער.

בוכה כי: הוא נזכר בילדות בקיבוץ, וב"זמן משפחה", הזמן היחידי שהורים נמצאים עם הילדים. בתנאים אלה, גם אמא שעושה פיתה עם שוקולד זה מרגש.

בני בתגובה: היום נוכיח שגם בקיבוצים מבינים קולינריה. הבו לי רטטוי!

הרטטוי בתגובה: אולי בפעם הבאה תבשל את נמו?

אח של דליה

נראה כמו: חבר מהתיכון בחילופי סטודנטים.

בוכה כי: הוא נזכר בילדות, בשגרירים, בערכי הציונות. וכל זה ממי שגר במיאמי.

דליה בתגובה: אם אני מדרום אמריקה, אח שלי במיאמי, מה לעזאזל אני עושה בפתח תקווה?

הפאביון בתגובה: אני הפלאפל של ונצואלה, יש כמוני כמו זבל ביד אליהו.

אז מה למדנו? "יש מתכונים שלא צריך לשדרג", "אם יש אמת זה עולם שלם", "האוכל שלך הוא כמו הארון של סבתא חנה בירושלים", "אל תיעלבי אבל זה גרוע", "לאדות עגבניה זה כמו להתעסק עם מלאך המוות".

ובקיצור -  לשחזר מתכונים זה נחמד אבל מבלבל. הגעת עד למאסטר שף כדי לשחזר מתכונים של אמא, גם אם אתה יודע שהם לא משהו? והדילמה - האם לתת להם טוויסט או להגיש בשקית כמו רחמו?

אוף, מתחיל להיות כאן קשה. אללה ירחמו.

>> וזה מה שהיה להדר לוי לאמר על משימת הפתיתים של השבוע שעבר




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה