"את עומדת להכיר את הבנזוג הגורלי שלך"

"את עומדת להכיר מישהו חדש, גבר גרוש ממשפחה טובה, הוא יהיה הבנזוג הגורלי, אבל את חייבת להשתנות", מבטיחה הקוראת בקפה לחן אייל, ושולחת אותה להביא נרות לניקוי אנרגטי

05/12/2012
חן אייל קבלו עדכונים מחן אייל
  • RSS
» קפה והבטחה לאהבה גורלית (צילום: Thinkstock)

כבר ברחם הייתי סקפטית. כל כך סקפטית, שכנראה בגלל זה יצאתי קטנה מידי ולא מוכנה מספיק. 1,800 קילו של ספקנות בריאה. וכמו שאמרתי פעם, אני לא מאמינה כמה שאני סקפטית. קודם כל מטילה ספק ואחר כך כל השאר. נראה לי שיטה שעבדה טוב מאד לפני אלפי שנים, למה לקלקל. אני גם לא יצור רוחני במיוחד.

אבל לחשוב שבגלל זה אין לי מה לחפש אצל קוראי ב"כל מיני דברים", זאת כמובן שטות ממדרגה ראשונה. גם אני, אם יש אנרגיות, לא אושפע מהן? אם יש משהו אי שם, זה משנה אם אני אטיל בו ספק? ותמיד כדאי לקבל עצה מאנשים יותר מקושרים ממני בתחום הזה, כי לבד אני לא אצליח להציץ אל מעבר לחומת הספק. ואם אני רוצה לצאת ממעגל האבטלה של תעשיית הלא כלום שהתמחיתי בה, אם אני רוצה באמת להיות מיליונרית בשנה הבאה, כמו שהבטחתי לבנות (שיט, השנה הבאה מתחילה עוד יומיים) ולהזדקן באושר ובעושר – כדאי להתחיל לעשות בכיוון.

לאטה מיפו יש כוחות

אז הלכתי לאטה ביפו. היא, יש לה כוחות, היא מסבירה לי, מאז שהיא קטנה היא יודעת את זה. הסינון הראשוני שלה הוא כבר בטלפון, היא מרגישה אנרגיה טובה ממני בטלפון ומוכנה לקבוע איתי. אולי היא מרגישה שאני נואשת?

היא מגלה לי את הכתובת רק אחרי שהיא קובעת איתי תאריך לפגישה. כשאני מגיעה לדירה הקטנה ביפו ג', מישהי ישנה על הספה, מכוסה בשמיכה עד המצח, ומישהי אחרת, צעירה וגדולה, עושה לאטה פן. הראשונה היא אמא שלה, שאצלה בדירה נפגשנו, השנייה היא  לקוחה, שכרגע עברה ניקוי אנרגטי.

אטה מכינה לעצמה נס קפה ומדליקה פאל מאל ארוך. לי היא מכינה קפה שחור חזק. בהתחלה היא תקרא בו "קריאה גורלית", אם הבנתי נכון, ואחר כך היא תזמין אותי לשאול שאלות ספציפיות. לא סיפרתי לה כלום על עצמי. גם לא שבדרך לכאן חיפשתי בטירוף את פנקסי החיסונים של הילדות ולא הצלחתי למצוא. נראה לי מאד גשמי, להתעסק בזה עכשיו ואצל מישהי כמו אטה.

לפני שהיא מדליקה נר, חלק הכרחי מהקריאה, לדבריה, היא מספרת לי איך גילתה את הכוחות שלה כשהתייתמה מאביה בגיל 9. איך אביה – שהיה רופא ומסיטיקן כהגדרתה, נגלה לה באותו לילה מעל אמה המתאבלת שישנה על הריצפה, והורה לה לשרוף את כך הבגדים השחורים שלבשו בני המשפחה בשבעה עליו, ואיך אמא שלה אמרה לה שזה שטויות, אבל למחרת בבוקר קמה ושרפה את הבגדים השחורים. האם התנגדה בכל תוקף שהילדה תלך בעקבות האב, אבל זה היה קרב אבוד.

"יש לך בעיות בבית. יש לך מחזר. הוא צעיר מדי..."

האמא שעליה היא מדברת מתרוממת מהספה, בשיער סתור ומביטה בי. אטה מנשקת אותה קצת כמו שמנשקים ילדה, קוראת לה ממוצ'קה, והולכת להדליק את הנר ולהתחיל בקריאה.

אני לוגמת מכוס הקפה ומושיטה אותה לאטה, שמיד מתחילה "לשפוך":

"עברת שלוש שנים קשות רגשית... את לא בנאדם קל עם עצמך... יש לך בעיה בבית הזה (אני לא מספרת לה שזה הבית שבו גדלתי ושחזרתי אליו לא מזמן)... את מאד שחוקה, התעייפת – וזה  מתבטא גם בגוף... את מסתובבת עם האף למעלה, את בוחנת אנשים לא נכון, הולכת מעמדה של הגנה ותוקפת... יש לך מחזר... מפרגים לך בעבודה... עוד מעט יהיה לך טיול מטעם העבודה... את סודית ברמה גבוה.

יש לך מחזר... הוא צעיר מידי... מי זה מאזניים בשבילך? (אני מגלה לה, היא – יש לה כמה דברים לומר עליו) ומי זה אריה (הקטנה שלי – גם עליה יש לה מה לומר)?... יצאת עם גבר נשוי (זה לא המקום לשקר)?... את מובילה, את מועילה מאד... את מאד נשית, אבל את מבזבזת את הנשיות שלך סביב הבחור יותר מידי. את צריכה יותר להאמין בעצמך. את לא צריכה להיות האמא שלו, אלא החברה שלו, אל תחזרי אחריו. גבר אוהב לצוד... יש לך חובות? (מינוס זה חובות, לא?) גם בזוגיות את מאד בודדה, את עם ואת בלי".

מה שנכון, נכון.

גבר גרוש ממשפחה טובה

אבל אז, בקריאה השניה, שבה כבר שאלתי שאלות – על עבודה, על הילדות, על אהבה, היא הרגיעה אותי: "עד עכשיו ירדתי עליך.. אבל תראי מה יצא לך!", אטה מסובבת את כוס הקפה. "את עומדת להכיר מישהו חדש, ממשפחה מאד טובה, גבר גרוש, שיהיה הבנזוג הגורלי שלך ואיתו תסיימי את חייך. אל תשאלי מתי, זה רק הוא (מצביע למעלה) יודע, אבל לפני כן את חייבת להשתנות".

אני גם שמחה וגם נבהלת. המחשבה על סיום חיי לא מסתדרת לי עכשיו עם הזוגיות שמובטחת לי. אולי בעצם זו הבטחה נהדרת. אבל מה זאת אומרת להשתנות? אטה אומרת שצריך לעשות לי ניקוי אנרגטי, ושולחת אותי למכולת, להביא חבילת נרות לבנים גדולים, לא נרות חימום ובטח לא נרות של חנוכה. ובדרך, אם אפשר, "גם לחם פרוס ושני פאל מאל ארוך", היא מציידת אותי בשטר של מאה.

בדרך למכולת אני מנסה לחשוב מה אני מרגישה ולהרגיש מה אני חושבת. אנשים בשכונה שמחים לכוון אותי למכולת וגם שם שמחים לראות אותי. ברור שאני תיירת. יש לחם ויש סיגריות, אבל נרות אין.

חזרתי לאטה בידיים ריקות מנרות. ניקוי אנרגטי לא עברתי. אני אצטרך לחזור בשביל זה בפעם אחרת. אבל מי ייקח אותי, ככה, עם אנרגיות מלוכלכות?

חבל שלא שאלתי איפה פנקסי החיסונים.

-----------------------------------------------------

אטה 050-5681756




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה