איזה זין שאני לא לסבית

"אם היה בי נים שעשוי להימשך לבת מיני כבר הייתי שם, חוגגת מערכת יחסים מהבילה של עשר שנים לפחות", נולי עומר מהרהרת בחיים האלטרנטיביים שהיא הפסידה, כי פנתה בטעות לקהל היעד הבעייתי שהינו גברים

03/12/2012
נולי עומר קבלו עדכונים מנולי
  • RSS
» הכל חוץ מגברים סטרייטים בגילי. נולי עומר (צילום: גיל נתנזון)

או קיי, נכון, אני גבוהה. נכון, גם לא הטיפוס החיישני הפלגמנטי והשקט , הנחבא אל הכלים. אני שייכת יותר לז'אנר שיוצא מן הכלים, למרות שעם השנים למדתי לשמור את הכלים בפנים, לא לצאת מהם או לשבור אותם. ונכון שאני גם אוהבת לצחוק על התנהגויות מגוחכות/ עילגות של אחרים ושלי, לדייק בחיקוי האיבחה הטמטומית שלי או של האחר ולהגדיל אותה על מנת למוסס את הכעס, אבל אני בחיים לא צוחקת בפרצוף. אני לא בּיץ'. אז למה מיום ליום נוצרת אצלי תחושה שלמעט אירועים ספורים מצד המין השני של הבעת רצון  מפורש להתחיל איתי (והפונים הם או פעוטות בני 26 או קשישים בני 76) –  אני ככל הנראה מצטיירת  בעיני גברים בגילי כסוג של מכשייפ'לה רעה תחתונים וגופיה?

אתמול למשל, היה לי דייט עם מישהו חמוד ביותר שצעיר ממני ב21 שנה. אין לי בעיה, אני זורמת  בכיף, אבל לאן?

לא כך עם נשים  והומואים. אלה  נמשכים  אליכמו ממוגנטים ממש. לפעמים אני רואה בעיניים ממש הערצה (!) והרעפת חום ואהבה עוד לפני היכרות. מדובר בריפוד קטיפת משי במחמאות מכף רגל עד ראש. הן יוזמות איתי פגישות כל הזמן ובכל מקום: באינטרנט (פניות אין סופיות של בנות שרוצות  לא סתם חברות בפייס, אלא להיפגש, להכיר, להיות חברות ממש שלי), ברחוב, בקפה, בקניות. כיוון שאני בעד דינמיקה בחיים אני שמחה וצוהלת רק שיש לי חברות טובות, לא מעט, כלומר, דווקא במחלקה הזאת, אני מסודרת.

או קיי, אני שואלת את עצמי, למה זה ככה ואיזה זין שאני לא לסבית! איך זה שאפילו חלום לסבי לא היה לי מעולם. אם היה בי נים שעשוי להימשך לבת מיני כבר הייתי שם , חוגגת מערכת יחסים מהבילה של עשר שנים לפחות. למרות ששמעתי מחברות לסביות שלי שגם שם לא פשוט, עוצמה נשית כפול שתיים, הרי זה אותו מבנה נפשי, אותו ראש , כמה שהקרבה יכולה להיות תהומית, כך גם החוסר בחמצן . הן גם בדרך כלל עוברות לגור ביחד אחרי יום, כי אין פחד. מעניין אילו הייתה לי בת זוג, האם הייתי נהפכת לחופרת, והייתי שרה בקולה של שושנה דמארי "חופרת אני וחופרת ".

נשים והומואים יודעים שלא יתפתח להם איתי קשר מיני רומנטי, ולכן הם עטים עלי בשצף קצף ללא מורא וללא כלב נחיה. אם ככה, העדר החיבור עם גבר פוטנציאלי נעוץ  בעניין של הסקס/ והאופציה לרומן?  אולי הגבר המצודד שאני מבחינה בו (אחת לעשור, מה שגורם לי להזדקף, להתעורר ולבצע אפקט הכחלת עיניים ע"י מרכוז המבט) -  בטוח מייד שאני רוצה ממנו ים, ירח ורחת לוקום מחברון. אולי הוא נבהל עד עמקי נשמתו ומוותר בתודה מראש על כל אינטראקציה. נכון, אני רוצה הכל,  מעולם לא התכחשתי לזה. חברות אהבה וסקס מעולה הכל יחד, ואמנם אני רוצה בגדול את הגדול, אבל רגע, תירגע , גבר,  כלל לא בטוח שארצה אותך. הרי לא נבדק כאן כלום.

מה שמביא אותי למסקנה שיש כאן מטריה בצורת  הרצון האפּריורי שלי = הפחד האפּריורי שלו. כשם שהרצון שלי  או החוסר בקשר משמעותי עם גבר לא קשור אליו ספציפית, כך גם הפחד שלו, לא קשור אלי ספציפית, כי אני לא מהמתנפלות. בכלל. לא בריגשי ולא במעשי. ואם כבר מדברים על זה – אני מבקשת להפנות את תשומת לב הגברים: לעיתים קרובות מאד אתם מתבלבלים, אם אישה רוצה להכיר גבר זה לא אומר שהיא רוצה אותו, זה אומר שהיא רוצה להכיר אותו.

אז אם נחזור למצב ה"ראיתי אותך וראית אותי" - כדאי להתייחס נקודתית זה לזו, מי הבת אדם, מי הבן אדם - ללא מזוודות , תיקים ועודפי יבוא וייצוא שאינם שייכים כלל לכאן ועכשיו . אומר לעצמי , הי , שיוואדיוו!!!! חילופי מבטים!  אבל אם הוא לא יקום , יתקרב ויתחיל (באופן פשוט , לא מתחכם, רצוי כמובן מצחיק)  – אשכח מהאירוע המרגש אחרי חמש דקות. אני לא מתחילה עם גברים כי אין לי כוח. איכשהו , בתחושתי, זה מתורגם בד"כ  כאילו המתחילה היא או חרמנית (מילה קסומה בעיני), או לחוצה רצח לבעל, או משוגעת. אז לא בא לי, כי כל התשובות אינן נכונות במקרה שלי.

אז מה אני עושה עם זה?

עוברת דירה  לפריז. אני במילא עוברת לשם כי אני מרגישה ששם אתפתח אמנותית כמו שאני מאחלת לעצמי, וכשהייתי שם לאחרונה, כמו בכל הפעמים האחרונות,  גברים שווים בכל הגילאים הסתכלו, פנו ושאלו מי אני מה אני כי סוקרנו. זה היה לי נורא נעים והעלה את האופציה לאופציה רומנטית  במקום הכי רומנטי בעולם.  אז יאללה.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך