מסעדת סנט גבריאל: בלי חומוסצ'יפסלט

מסעדת סנט גבריאל בנצרת אמנם מוגדרת כמסעדת שף, אבל היה מתאים יותר לתייג אותה כמשפחתית ועממית במובן הכי טוב של המילה

29/11/2012
אסנת עופר קבלו עדכונים מאסנת
  • RSS

רוח הררית, גשם דקיק וריח של עשן פחמים קידמו אותנו בכניסה למלון סנט גבריאל בנצרת. ריח חורפי, ריח של חו"ל שהלם להפליא את תפאורת מבנה האבן העתיק והמשוחזר - בן למעלה מ-100 שנה - ששימש בעברו כמנזר ובו שוכן המלון.

בקבלה פגשנו את ניזהר, בנו של בעל המלון והמנהל העסקי שלו, שהוביל אותנו למסעדת השף הממוקמת במבנה עץ סמוך למלון. התיישבנו ליד אחד החלונות הגדולים, מהם, כך הובטח לנו, נשקף נופם המרהיב של הרי נצרת, התבור, עמק יזרעאל וסמטאותיה של העיר נצרת.

אסנת, דני, החלון והסלטים

בחוץ היה חשוך וקר, כך שוויתרנו על התצפית והתמקדנו בסלטים שהחלו להיערם על השולחן. ח'ליל, מלצר צעיר וחמוד, הודיע חד משמעית שעלינו לקבל את הטוב ביותר, כולל היין שהוא אוהב.

מיד הובאו שתי כוסות יין אדום, טעים מאוד. שלחנו את ח'ליל לברר מה שם היין, אבל הוא ידע לספר רק שזה היין שניזהר אוהב ושהוא מבציר 2010. המשכנו לשתות, וח'ליל המשיך להביא סלטים. היינו שניים, רעבים אחרי הנסיעה לנצרת בכבישים הרטובים של תחילת החורף ובלי להתבייש התחלנו לטרוף.

הבטיחו לנו שמדובר במסעדת שף שמגישה מנות מעודכנות, ושאין בתפריט שלה שיפודים נוטפי שומן כמקובל בעדות החומוס-צ'יפס-סלט. שיפודים וצ'יפס אנחנו ממש לא אוהבים, כך שחסרונם לא הורגש. חומוס דווקא קיבלנו. זה היה חומוס טרי, ביתי, עמוס בשמן זית משובח וטעים כמו שרק חומוס טרי וביתי יכול להיות. על הסלטים לא התכוונו לוותר: אם יש משהו  (מלבד חומוס אמיתי) שאנחנו מעריכים ומוקירים במטבח הערבי הוא הטיפול בירקות. לשולחן הוגשו הסלטים מוכרים והאהובים: חצילים בטחינה (טעים מאוד) לבנה (מעקצצת משום ולא מאוד חמוצה), פטוש מירקות טריים ועשירי טעם, וטבולה טרייה-טרייה ונהדרת. היו עוד כמה סלטים על שולחן, אבל הם הרשימו אותנו קצת פחות.

הפתעות חוצות תרבויות

כאן המקום לציין, שלמרות שמסעדת סנט גבריאל מוגדרת כמסעדת שף, אנחנו חשבנו שהיה מתאים יותר לתייג אותה כמשפחתית ועממית במובן הכי טוב של המילה. מקום להתענג על ארוחה מוקפדת, בסטייל מזרחי משודרג – יש בתפריט המסעדה כמה הפתעות חוצות תרבויות, שמיד יפורטו - בידיעה שהאוכל איכותי וטרי. כי למרות המפות הלבנות, האווירה במסעדת סנט גבריאל ממש לא מכופתרת. בשולחן הסמוך לנו, למשל, התארגנה קבוצת גברים, נשים וטף שכנראה שהתה במלון בסוף השבוע. בשולחן אחר חגגו יום הולדת לשתי ילדות. אבל מהומה לא היתה שם. האקוסטיקה במבנה העץ ביחד עם הפמיליאריות של ניזהר, ואהיל והמלצרים השרו תחושה ביתית ואווירה נעימה וקלילה. זו גם לא מסעדה שהיינו נוסעים אליה במיוחד כדי לטעום את מנת השף החדשה, אבל בהחלט קיבענו אותה  על מפת הג'יפיאס לטיולים עתידיים בצפון.

שרימפס. טריים, איכותיים, בשרניים, עשויים בדיוק במידה הנכונה

כשכבר כמעט התפוצצנו מהסלטים ומהפיתות הטריות הגיע ח'ליל עם 3 מנות ביניים חמות: פטריות ממולאות גבינה ברוטב בשמל (43 שקל) שהיתה מאכזבת, מג'דרה מבורגול ועדשים (חמודה וטעימה 20 שקל) ומנה נהדרת של עולש מטוגן עם חצילים (20 שקל). שני האחרונים מוגדרים בתפריט כ"מאכלי סבתא". תענוג אמיתי.

לעיקריות בחרנו בשרימפס – מנה מפתיעה בתפריט -  ברוטב לימון שום, בשבילי, ובפילה דניס על הגריל, בשבילו (70 שקל). השרימפסים (12 חתיכות, מנה עצומה בגודלה שלא הצלחתי לסיים אפילו חצי ממנה. 75 שקל) היו מצויינים. טריים, איכותיים, בשרניים, עשויים בדיוק במידה הנכונה: פריכים ומתפצחים בפה, ועדיין רכים ללעיסה. הרוטב היה טעים, אבל שיגרתי. הדניס עורר התפעלות בצד השני של השולחן, ולדברי האיש שמולי היה "דניס סבבה. לא פשוט להכין דג על הגריל בלי לייבש אותו". ורק הצ'יפס שהוגשו לצידו היו  לגמרי מיותרים. בעיקר כשעוד נותרו כמה פיסות עולש בקערה.

דניס. עורר התפעלות

לקינוח הצלחנו לדחוס – בקושי – אספרסו קצר וכמה חתיכות בקלווה וכנאפה טעימות וחמודות.

שנייה לפני שהתגלגלנו בחזרה למכונית הספקנו לעיין בתפריט וגילינו בו כמה הפתעות מסקרנות: קרפצ'יו פילה עגל עם בלסמי ופרמז'ן (48 שקל), טרטר פילה עגל עם בלסמי ובזיליקום, קוקטייל פירות ים (75 שקל, תוספת של 15 שקל לצדפות), אנטריקוט 300 גרם ממולא בחזה אווז מעושן וגבינה גלילית (110 שקל), קבב ממולא קשקבל (69 שקל), דים סאם ממלוא פירות ים (60 שקל), ויש גם "פינה איטלקית" של ספגטי ורביולי (45 שקל).

אגב, חדר לזוג במלון יעלה 450 שקל ללילה וארוחת בוקר.

מלון סנט גבריאל, ראוס אל ג'בל 50 שכונה סאלזיאן 2 , נצרת. טל' 04-6572133




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה