פאשניס-תה: מסיבת תה לפאשניסטות מעודכנות

לא כל אחת יכולה ללבוש את דגמי התצוגות משבוע האופנה בלונדון - אבל כולן יכולות לאכול אותם. הלית קולט מדווחת מהבירה הבריטית על מסיבת התה המושלמת לחובבות האופנה

22/11/2012
הלית קולט קבלו עדכונים מהלית
  • בדואר
  • RSS

קולקציית התה של פרט-א-פורטי במלון ברקלי. שלמות בצלחת

גם לי, לפעמים, קשה להתווכח עם עובדות. לא בלתי-אפשרי לחלוטין, אבל אחרי שריחרחתי, טעמתי, שללתי, קיוויתי, ניסיתי, עירבלתי, תהיתי וטעיתי, אני נאלצת להשפיל ריסים ולהתחיל להודות: אויש כמה שקשה למצוא פה קפה מצויין. אבל דברו איתי רגע על תה, ואני לא מתקפלת: המנדט הבריטי עדיין תקף.

תה אנגלי חזק, מוקרם במעט חלב וממותק בהרבה סוכר, הוא ריטואל קבוע שקשה להתחמק ממנו בשגרת היום הלונדונית. בעידן המודרני יש ששותים ממנו שמונה כוסות ביום (בקטנה), אבל במאה ה-16 נחשבו העלים היקרים למותרות, התה שהופק מהם למשקה מלכים, וה- Afternoon Tea, טקס לגימת התה של אחר-הצהריים, למושג יוקרתי שנלקח בשיא הרצינות.

גם היום מדובר, בדרך-כלל, בסוג של ביג דיל. בטח, יש בתי קפה חמדמדים שמגישים אפטרנון טי דֵי קז’, אבל בשביל החוויה האמיתית והבלתי-צנועה בעליל צריך להידפק על דלתותיהן הכבדות של המסעדות ובתי המלון עטורי הכוכבים (הכי מוקדם שאפשר - כל המקומות מוזמנים בטירופים). האופציות אדירות: Fortnum & Mason מגישים תה מצויין, Dorchester עושים אפטרנון טי מהמם ושמעתי שגם זה של Claridges שווה ביותר. ובכל זאת, זה עסק ידוע מראש: כלי חרסינה מעוטרים במשהו, סכו”ם מכסף טהור או משהו, מבחר סוגי תה קבוע, סנדוויצ’וני אצבע עם מילויים מסורתיים, סקונס וריבות תוצרת בית, כמה מאפים, כמה פרלינים והנה החשבון, מיס, של איי גט יור קואוט, מיס?

ואז: המלכה-האם הפרטית שלי מבקרת בממלכה, ואני רוצה לקחת אותה לבילוי מיוחד. האפטרנון טי של מלון Berkeley המהודר, שמציע חוויה מיוחדת לפאשניסטות, סוגר לי את הפינה.

תיאמנו לבוש. עוגיית הג'קט של מארק ג'ייקובס ואני

עמוסות שקיות מרשרשות אחרי סיבוב שופינג מוצלח, אנחנו מתיישבות בחדר התה החמים של המלון ומבקשות Pret-a-PorTEA (עם הדגש על ה-Tea בסוף) לשתיים בגרסת שמפניית קוטור. מגישים לנו שתי כוסות ורדרדות של לורן פרייה ותפריט תה עם עשרים ומשהו אופציות, מתוכן אנחנו בוחרות שני קנקנים - תפוז וג’ינג’ר (אמא) וקרמל עם קוקוס (אני, מעולה).

קצת אחרי זה מגיע לשולחן המלצר המחוייט שלנו ומספר שקולקציית התה של פרט-א-פורטי מבוססת על דגמים שנראו על המסלול ב- London Fashion Week ומתחדשת מדי עונה. לוקח להם שלושה חודשים לפתח את הקולקציה ולהעביר אותה בבטחה מהמסלול למטבח, ועכשיו הם מגישים את הקולקציה ה-18 במספר, סתיו-חורף 2012. האם אנחנו מוכנות להתחיל?

הסנדוויצ'ונים. כל הלחמים נאפים במקום

ראשונים זורמים לשולחן המלוחים. בקאנאפס המיניאטוריים יש טונה צרובה במרינדת סויה, ג’ינג’ר ומישמש, טארפל גבינת עיזים ופיסטוק עם מרמלדת בצל אדום, הודו מעושן עם ערמונים וריבת בטטה ועוד מיני טעימות מעניינות (אמא, שמעדיפה תפריט צמחוני, קיבלה דוגמיות קצת אחרות). הסנדוויצ’ונים כוללים סלמון סקוטי מעושן על לחם פרג, מלפפון וגבינת קרם על לחם עגבניות מיובשות, שרימפס עם צלפים וזיתים על לחם קארי וסלט ביצים על לחמנית בריוש (הכי שווה). כל הלחמים נאפים במקום.

עד כאן הכל מאוד טעים אבל די רגיל מבחינה אופנתית, אבל כשסטיבן (הוא כבר לא סתם “המלצר”) חוזר בפעם הבאה, הוא זוכה לסבב של קריאות התפעלות. מגדל המתוקים שהוא מניח במרכז השולחן נראה כמו תוצאה של מלאכת פיצנטה קפדנית ולא כזו של מערוך, כלומר: הולי שיט, זה יפה מדי כדי לאכול את זה.

סבב של קריאות התפעלות. סטיבן בפעולה

מוס עם דוגמאות גיאומטריות בהשראת העיצובים האחרונים של פראדה, ביסקוויטי שוקולד וכפתורים כפולים בסגנון מארק ג'ייקובס, עוגת ספוג בצורת תיק היד הפופולרי של איב סאן לורן, עוגיית מגף סולד-אאוט של פנדי בטעמי מייפל וג’ינג’ר, מוס לנוון שוקולד ותפוז עם נשיקת מרנג ועוד מיני מתוקים בהשראת ברברי, ג'יאמבטיסטה ואלי, דיאן פון פירסטנברג, מלונו בלאניק ואחרים.

הולי שיט. זה יפה מדי כדי לאכול את זה

סטיבן מספר שכל המעצבים משתפים פעולה בשמחה (“למעט שאנל”, מתפלק לו) ואפילו מגיעים כדי לאכול את הכובעים שלהם עצמם, הא הא. הוא אומר שיש ל’פרט-א-פורטי’ מעריצים קבועים שמטופפים אל חדר התה של המלון מדי עונה ושהכי מוצלחת לדעתו היתה הקולקצייה המלכותית שהוגשה לכבוד חגיגות הג’ובילי של המלכה (ההיא).

מי תנגוס ראשונה?!

המעריצים מטופפים בקביעות אל חדר התה

מפה לשם אנחנו יושבות כבר שעתיים וחצי, ואמא צריכה לתפוס מטוס חזרה אז כדאי לבקש חשבון (110 פאונד לשני ראשים מסוחררי שמפניה, פחות אם מוותרים על אלכוהול). ולסכם: לא הצלחנו לאכול את תיק היד הירקרק, שהיה עשוי מבצק סוכר סתמי (למה לא מרציפן?). בטח שיקולי אסתטיקה שבאו על חשבון הטעם, אבל אם נניח רגע את התיק בצד, פרט-א-פורטי מצליחה לעמוד בהרבה משימות בהצלחה: לענג, לשעשע, לחמם - ולתת לאחוריים השמנמנים של הטקס הקלאסי העייף איזה פליק שובב על הדרך.

כתובת: The Berkeley, Wilton Place,London SW1X 7RL

>> מתוך הבלוג של הלית קולט, 'בלונדון יש'




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה