אני לא עלמה במצוקה

מחפשת גבר חסון וחזק שיחבק אותך באזעקה ויגיד לך שהכל יהיה בסדר? מתפתה להתקשר לאקס שיבוא לישון איתך? מעיין שם-טוב דווקא לא. היא תמצא לבדה את הדרך למקלט, תודה רבה

09/07/2014
מעיין שם-טוב קבלו עדכונים ממעיין
  • RSS
» אסתדר מכאן לבד, תודה (צילום: thinkstock(

"רק שאלתי את עצמי כל הזמן למה אני רווקה ולמה עדיין לא מצאתי מישהו שידאג לי", סיפרה לי נועה בדכדוך על אירועי האזעקה שעברו עליה. מהצד השני של הטלפון יכולתי ממש לשמוע את האמת בקולה. הבחורה שאני מכירה כבר שנים, אשת קריירה מצליחה, חריפה וקשוחה, לפתע נשמעת כמו כל מה שהיא סלדה ממנו, אישה שצריכה גבר לידה. הוא לא בהכרח חייב להיות שרירי וחסון, אלא פשוט מישהו שידאג לה כשטילים נופלים על תל-אביב ושיראה לה את הדרך למקלט המעופש הקרוב. אחת שמוכנה לפנות לגבר שלה את המקום בחזית, בזמן שהיא תומכת בעורף.

נועה היא לא היחידה. יש עוד הרבה כמוה, אולי קצת פחות אמיצות להודות, שחושבות שהטילים בתל אביב הביאו יחד איתם אמתלה מצוינת לבקש קצת חום ואהבה. "המתרצות", כך אני קוראת להן. אלו שמחכות לכח עליון או למלחמה, כדי שתהיה להן סיבה מספיק מוצדקת להתקשר לאקס שיבוא לחבק אותן בשעת צרה. הרי ידוע שאחת הסיבות שיונקים הצליחו לשרוד היא בזכות חום ומגע. "אז מה אם לא דיברנו שנתיים? זאת מלחמה לפחות נמות מחובקים. זה נורמלי" הן אומרות לעצמן בזמן שהן מתקשרות למחבק הפוטנציאלי.

אני לא גיבורה גדולה ואני בהחלט יכולה להבין את התחושה. כשהאזעקה הראשונה תפסה אותי, עדיין הייתי במשרד המנומנם של ערב יום שלישי. יחד עם 10 אנשים היסטריים נשמתי אבק בממ"ד נידח והתחושה באוויר הייתה כאילו משהו עומד לקרות. בממ"ד הזה לרגע הרגשתי כל כך חסרת אונים וקטנה מול משהו שהוא גדול יותר ממני. פעם, ברגעים כאלו, הנוכחי שלי באותה תקופה היה מרגיע אותי ואומר לי שאין מה לדאוג, הרי צה"ל ינצח. היום הבנתי שהפעם זאת אני לעצמי. "אין מה לדאוג",אמרתי לעצמי בשקט בלי שאף אחד שם לב, לקחתי נשימה עמוקה וזה עבר.

"אני מבינה אותך", אמרתי לנועה, "אבל את ממש לא צריכה מישהו שידאג לך. את מספיק גדולה ועצמאית, כדי להתמודד. מה הוא יכול לעשות שאת לא מסוגלת?"

"איך אני אצליח להירדם עכשיו בלילה? ועוד לבד?" היא המשיכה לשאול בהיסטריה.

"כשתהיי באמת עייפה, תנשמי עמוק ותראי איך תירדמי במקרה הכי גרוע תחבקי כרית. פעם מישהו אמרו לי שזה עוזר לפעמים במצבים של לבד", עניתי.

כנראה שבכל אחת מאתנו נמצאת עלמה במצוקה שמחכה לרגע הזה שיבוא הנסיך המקסים על הסוס הלבן, שיבוא ויטפס בנחישות על המגדל הגבוה ויציל אותה. העניין הוא שהיום דברים השתנו. העלמה הזאת מזמן לא במצוקה, אלא היא עלמה עצמאית ומצליחה. היום, גברים לא מסתובבים עם נבוט ונשים מזמן כבר לא מקננות. הן לא צריכות גבר שיביא להן את האוכל לשולחן, הן מסוגלות לצוד אותו בעצמן. ואם הן חזקות מספיק להילחם בשוק העבודה מול כרישי עסקים מפולפלים, אז אין שום סיבה בעולם שהן לא יהיו איתנות מספיק לדאוג לעצמן כשחמאס שולח טילים.

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה