שונאים כוסברה? זה הגנטיקה שלכם

הפינגטון פוסט חושף: מחקר חדש מגלה את הקשר בין גנטיקה לסלידה ממזונות מסויימים. אם אתם נמנים על המיעוט הנרדף ששונא כוסברה, זו לא אשמתכם

13/11/2012
הפינגטון פוסט קבלו עדכונים מהפינגטון
  • RSS
» איכס או יאמי? (צילום: gettyimages)

מחקר חדש, שניסה לברר מדוע לאנשים מסוימים יש סלידה עמוקה כל כך מכוסברה, זיהה שני משתנים גנטיים שמתקשרים לדרך שבה אנחנו חווים את עשב התבלין הזה – השכיח ביותר הוא גן שקשור לחישה של ריחות.

כתב העת המדעי Nature מדווח על הסקר הגנטי, שנערך בקרב כ-30 אלף איש על ידי ניקולס אריקסון מחברת הגנטיקה הצרכנית 23andMe. במסגרת המחקר נשאלו המשתתפים האם לכוסברה יש טעם של סבון והאם הם אוהבים את התבלין.

המשתנה הגנטי בעל הקשר המובהק ביותר שזוהה משתייך למיקבץ של גנים קולטני ריח שמשפיעים על חוש הריח. אחד מהגנים האלה נקרא OR6A2, והוא רגיש מאוד לאלדהידים – כימיקלים שמעניקים לכוסברה את טעמה המיוחד.

אריקסון טוען שכמעט למחצית האירופים יש שני עותקים של המשתנה הזה, ומתוכם - 15% דיווחו שלכוסברה יש טעם של סבון. לעומתם, ל-13% מהאירופים אין שום עותקים של המשתנה הגנטי, ו-11.5% מתוכם דיווחו שלכוסברה יש טעם של סבון.

אריקסון הודה שהגנטיקה לא מספרת את כל הסיפור על סלידה מכוסברה, ואמר ש"זה לא עושה הבדל גדול בהעדפה של כוסברה בין אדם לאדם. "המימצאים, כך אמר, מלמדים שהסלידה מכוסברה נקבעת על ידי הגנים שלנו רק באופן חלקי. לדבריו, זה לא חקוק בסלע: "זה לא כמו הגובה שלך. אתה לא תקוע עם הסלידה מכוסברה. אנשים יכולים לשנות את זה."

מחקר אחר שבחן סלידה מכוסברה פורסם גם הוא בשבוע שעבר, בכתב העת  Chemical Sciences. המחקר אסף מ-527 תאומים תגובות לשאלה האם הם אוהבים את הטעם והריח של כוסברה טרייה קצוצה. המדענים במחקר גילו ששלושה גנים משפיעים על האופן שבו בני אדם תופסים כוסברה. שניים קשורים בטעימה של מאכלים מרים והאחר - בטעמים חריפים, כמו וסאבי.

כתב העת Nature מציע פסטו מכוסברה כפיתרון אפשרי לשונאי כוסברה שרוצים לשנות את העדפותיהם, כשהוא מצטט הצעה מכתב המזון הרולד מקגי, במאמר שפורסם בניו יורק טיימס בשנת 2010: "על פי מחקר יפני... מעיכה של העלים תאפשר לאנזימים של העלה להפוך בהדרגה את האלדהידים לחומרים אחרים, נטולי ארומה."

אם אתם מחשיבים את עצמכם כמי שנמנים על האנשים הרבים ששונאים כוסברה – ולמען האמת יש המון כאלה – אנחנו מציעים לכם לדפדף בכמה ממתכוני הפסטו של ההפינגטון פוסט, שניתנים להתאמה אישית, ולהקפיד להחליף את הכוסברה במידת הצורך.

עוד מאכלים שנויים במחלוקת

לקריץ



הפער הזה נפער לעתים קרובות בגיל צעיר – בין הילדים שיכולים ללעוס במבליק לבין אלה שמעדיפים חטיף שוקולד. החלוקה בין אוהבי הלקריץ לשונאיו ממשיכה לשנות הבגרות, עם רכיבים כמו אניס ושומר, שמשולבים בתבשילים. מרקים, סלטים, קינוחים וקוקטיילים עשויים להיהרס או להשתפר פלאים אם מוסיפים להם אניס, שומר או או לקריץ, תלוי באיזה צד של משוואת הלקריץ אתם נמצאים.

פלפל ירוק


פלפלים אדומים לא מהווים בעיה מבחינת רוב האנשים, אבל פלפל ירוק הוא עניין אחר לגמרי. למעשה, למרות שאנחנו מכירים הרבה מאוד אנשים שאין להם בעיה עם פלפל ירוק, קשה לנו לחשוב על מישהו שאוהב אותו במיוחד. בעוד שלפלפלים אדומים וצהובים יש מתיקות מסוימת, והם יכולים להוסיף מורכבות למנות מסוימות, פלפלים ירוקים בדרך כלל מחרבים אותן. סליחה, נכון שאנחנו אמורים להציג גם את הבעד וגם את הנגד של המזונות האלה, אבל במקרה הזה, קשה לנו לראות את הבעד. אין ספק שפלפל ירוק הוא הכי פחות אהוב. כך למשל, השף עטור הפרסים דן ברבר  אוסר להכניס אותו למסעדות שלו.

מרציפן


נכון, התמונה כאן מקסימה לגמרי, אבל המשיכה הוויזואלית לא ממש מיתרגמת לאוכל נחשק. מרציפן עשוי ממחית שקדים וסוכר, מה שיוצר טעם סכריני מאוד. בעוד שאוהבי קינוחים מתאווים למתיקות יתר, אלה שנוטים יותר למלוח מעדיפים בדרך כלל להתרחק ממנו. למרות שמרציפן גמיש וקל לעיצוב, לפעמים הוא נראה יותר טעים מכפי שהוא באמת.

מיונז


מיונז הוא רכיב מרכזי בכריכים ותבשילים רבים – לטוב ולרע. יש לו מרקם קרמי חלקלק שיכול לספק הקלה חיונית מאוד מיובש – כמו במקרה של כריך שעשוי מרכיבים רבים, אבל הוא גם יכול להפוך את הכל לעיסה. לעומת זאת, כשהמיונז הוא מתוצרת בית, זה כבר סיפור אחר לגמרי. מיונז שעושים לבד גורם להרבה פחות תלונות מאשר צנצנת מיונז קנויה, בתנאי שאתם יודעים איך לגרום לתערובת להתחלב כמו שצריך.

גבינת רוקפור


בעוד שפרנקופילים עשויים לשבח גבינה עם כמות בריאה של עובש, אחרים עלולים  להירתע ולו מהמראה שלה. הרעיון הוא להתחיל בצד העדין של הספקטרום: גורגונזולה דולצ'ה – המתוקה והקרמית - היא גבינת רוקפור טובה למתחילים. אחר כך אפשר להרגיל את החיך בהדרגה לגבינות רוקפור חריפות יותר.  למרות כל זה, זיווג לא מוצלח של גבינת רוקפור עם יין או מאכל מסוים עשוי להדיר אנשים מהגבינה הזאת לנצח. במלים אחרות, שימו לב למאכלים האחרים שאתם מגישים עם הגבינה.

קוקוס


הנה לכם משחית קינוחים אמיתי מבחינת אנשים מסוימים. קוקוס תמיד היה הטעם הכי פחות פופולרי בבונבוניירות. ולמרות שאנשים מסוימים אוהבים שברי קוקוס כציפוי על גלידות, יש לנו תחושה שהרוב היו נמנעים מהתענוג. אלא שטירוף מי הקוקוס החדש מעמיד את הפרי באור אחר לגמרי. מסתבר שאנשים רבים מוכנים להקריב טעם לטובת יתרונות בריאותיים לכאורה.

כבד


כבד מקושר לעתים קרובות עם טעם מריר – מה שלא מחויב המציאות אם מכינים אותו כמו שצריך. אין ספק שמדובר במזון בעל טעם עז ומרקם דחוס, אבל לכבדים של בשר עוף, ברווז וארנב יש לעתים קרובות טעם מתקתק, במיוחד אם מכינים אותם כפאטה. הכל עניין של הכנה – ובהינתן השכיחות של כבד בתפריטים של כל כך הרבה בארים, אין ספק שהוא חזר לאופנה.

סלרי


סלרי, לצד גזר ובצל, הוא רכיב מרכזי בצירים המשמשים כבסיס למרקים, רטבים ועוד. אבל הירק הירוק לא תמיד זוכה להרבה אהבה. כשלא מבשלים אותו כפי שצריך, ה"קראנצ'יות" יכולה לפגום במרקם של הארוחה. למרות שאלה שמקפידים על דיאטה נשבעים בו, אנחנו לא באמת מאמינים שמישהו יכול לאהוב את "הירק המזיק והזדוני הזה.

תרגום מאנגלית: אלה בשן


לכתבה המקורית בהפינגטון פוסט

הפינגטון פוסט הוא אתר החדשות והבלוגים המוביל בארצות הברית בייסודה של אריאנה הפינגטון. עם 10 מליון גולשים מידי חודש, הוא הפך למוקד עוצמה והשפעה על התקשורת ועל קובעי המדיניות בגבעת הקפיטול



מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה