האם כדאי לחסן ילדים נגד שפעת?

השפעת הגיעה וכבר גבתה קורבן: ילדון בן 3, שכפי הנראה נפטר מסיבוך של המחלה. האם מומלץ לחסן ילדים, מה התופעות שכדאי להכיר ולמה יש אנשים שמפחדים מהחיסון?

06/11/2012
אפרת מונשרי גורן קבלו עדכונים מאפרת
  • RSS
» חיסוני שפעת לילדים בטוחים או לא (צילום: Thinkstock)

מקרה ראשון ונורא של שפעת בישראל: ילד בן 3 נפטר, כנראה כתוצאה משפעת החזירים.

כבר בתחילת החורף יצא משרד הבריאות בקריאה להתחסן נגד נגיף השפעת, בחיסון המתאים לתינוקות מגיל חצי שנה ומעלה. המטרה, מסבירים במשרד הבריאות, למנוע מגפה ותחלואה של שפעת. החיסון יעיל כשבועיים לפני החשיפה למחלה. בעקבות מותו של הילד שבים ומזכירים לנו להתחסן, ומתברר שעדיין לא מאוחר מדי לנסות לחמוק מהמחלה, שעלולה להיות קשה ולהיגמר באסון.

יש חיסון נגד שפעת חזירים

לפי משרד הבריאות החיסון מומלץ לכל אזרחי המדינה מגיל 6 חודשים ומעלה. וניתן חינם בכל סניף של כל קופת חולים. השנה החיסון משלב שני זני שפעת חדשים, שלא נכללו בחיסון של שנה שעברה. תרכיב החיסון נגד שפעת עונתית בחורף 2012-2013 השתנה בהתאם להמלצת ארגון הבריאות העולמי בהשוואה לתרכיב בעונה הקודמת.

המרכיב שנותר זהה לשנה שעברה הוא הנגיף שעלול לגרום לשפעת החזירים (H1N1/A).

ד"ר צחי דגן, מומחה ברפואת ילדים מהמרכז הרפואי "אסף הרופא" ומומחה בטיפול תרופתי והרעלות, מסביר כי בשוק ישנם 2 סוגי חיסונים: חיסון הניתן בזריקה וחיסון הניתן בתרסיס. "החיסון הניתן בזריקה מחדיר נגיף מומת. זה בתרסיס מכיל נגיף מוחלש. היתרון של החיסון השני הוא שהוא אינו כואב ולכן קל יותר לתת אותו לילדים צעירים"

בעד: החיסונים בטוחים ומונעים סבל

השפעת היא מחלת חום המלווה בתחושה רעה, בחולשה ובכאבי שרירים, הקאות או בבחילות. הרופאים מדגישים כי השפעת חולפת מעצמה ומלבד תרופות להורדת חום אין צורך להשתמש בתרופות אחרות. תרופות ניתנות רק כאשר ישנם סיבוכים של השפעת כמו דלקת ריאות, שאופייניות באוכלוסייה המבוגרת או בחולי ריאות כרוניים. ד"ר דגן מסביר: "נכון שהשפעת היא מחלה שאינה מסוכנת במרבית המקרים אבל כמו כל מחלה ויראלית יכולים להיות לה סיבוכים. בנוסף, מדובר במחלה לא נעימה, מלווה בחום גבוה ובתחושה רעה. אם מדובר בילד חולה, הוא עלול להדביק את הילדים האחרים בבית או בגן וכמובן מחייב שאחד ההורים יישאר בבית"

שאלה: החיסון בטוח לשימוש?

ד"ר צחי דגן: "כל החיסונים הניתנים בארץ בטוחים לשימוש. חשוב לי להדגיש שהחיסונים הניתנים בישראל מאושרים שנים אחרי שהם ניתנו בארצות אחרות כמו ארה"ב ואירופה. הם ניתנים כאן רק אחרי שהוכח שהם יעילים ובטוחים לגמרי. כרופא אני שומע על החששות לחסן ומדגיש שגם החומרים המשמרים בחיסונים, מהן פוחדים חלק מהאנשים נמצאים בהם בכמות זעירה ובטוחה. גם המחקר עליו מדברים כולם הקושר בין החיסון המשולש MMR  לאוטיזם הוכח כמחקר לא בעייתי שנמחק".

שאלה: אפשר לחלות מהחיסון עצמו?

"החיסון המכיל נגיף מומת ניתן בזריקה והוא לא גורם למחלה", מדגיש ד"ר דגן. "למעשה לחיסון גם אין תופעות לוואי, מלבד אנשים מעטים להם יש אודם מקומי או כאב מקומי באזור ההזרקה. רוב האנשים מתחסנים ועוברים את התקופה ללא תופעות. לפעמים אנשים חולים לאחר החיסון ומשייכים את המחלה לחיסון עצמו. מי שחולה לאחר החיסון כנראה היה בתקופת דגירה של מחלה אחרת".

החיסון מומלץ, כאמור, על ידי משרד הבריאות ורופאי הילדים ומטרתו למנוע מגיפה, שמתחילה בדרך כלל במוסדות החינוך. ד"ר דגן מדגיש: " לרובינו אין את הידע המקצועי להחליט ומומלץ לתת לאנשי המקצוע להחליט לגבי חיסונים. כרופא אני רואה את הסבל, את המיטות במסדרון ואת כמות המשפחות המושבתות בגלל שפעת. מדובר במחלה שניתן למנוע בצורה פשוטה ובטוחה, אז למה לא?"

נגד: החיסונים מחלישים את מערכת החיסון

עדי ברומר, הומיאופתית קלאסית לא בטוחה שחייבים לקבל חיסון שפעת כדי להתמודד עם נגיף השפעת: "חיסוני השפעת הרגילים הניתנים בזריקה מכילים חומרים שלטווח ארוך מחלישים את מערכת החיסון של האדם. לפעמים זה באמת מונע את המחלה הספציפית אבל מגביר מחלות אחרות. חשוב להבין שהשיקול כאן הוא תועלת מול סיכון. אולי נוריד את מספר החולים במחלה הספציפית, אך יתכנו השפעות שליליות אחרות".

ברומר מדגישה שהחיסון מכניס לגוף את הנגיף בצורה ישירה: "כאשר נדבקים בשפעת, ההדבקה מגיעה ממערכת הנשימה והגוף מתמודד עם המחלה, אבל יכול להתמודד עם עוד מחלות או בעיות. כ-40-60%  ממערכת החיסון תתמודד עם הנגיפים. בחיסון החומרים נכנסים ישירות לגוף וגורמים ממש לשוק. כ-90% ממערכת החיסון מכוונת להתמודד עם החיסון ולכן כל מחלה אחרת שהאדם או הילד פוגשים, מתפתחת במהירות גדולה יותר. אדם בריא עם זיקה למחלות אוטואימוניות במשפחה צריך לחשוב פעמיים, לדעתי, כי שפעת בדרך כלל לא תסתבך אצל רוב האנשים הבריאים, אך חיסון עלול לעורר התפרצות של מחלה אם קיימת זיקה אליה במשפחה.

"לפעמים יש מקרים של מחלות כגון אטופיק דרמטיטיס, אלרגיות וכדומה המתפרצות כמה ימים לאחר חיסון, כך שניתן לומר בוודאות שהוא מעורר את ההתפרצות של המחלה. ואז זו שאלה מה עדיף, וכל הורה צריך לעשות את השיקול שלו ולא חברות התרופות במקומו".

ברומר מדגישה עוד, כי בחיסונים בכלל יש מספר חומרים שכדאי להיות מודעים לקיומם:

כספית: מגבירה היפראקטיביות, הפרעות דיבור, אוטיזם ובעיות התפתחות שונות.

אלומיניום: ידוע כחומר שמזיק למוח, גורם להפרעות התנהגותיות, יוצר תגובה מקומית שיכולה להמשך בין ימים לשנים.

אנטיביוטיקה: מסוכנת לאלרגניים.

פורמלדהיד: חומר קוטל פטריות ומשמר- ידוע כמסרטן.

"ילדים בריאים לא זקוקים לחיסון שפעת", ממשיכה ברומר, "ילדים ומבוגרים יחלו בנגיפים או מחלות שונות, וזה בסדר וטבעי. אפשר לעזור לגוף ולתגבר בוויטמין C  או לקחת אסטרגלוס.  הם לא מונעים את המחלות, אבל משפיעים על העוצמה ועל התדירות שלהן. תרופה נוספת הומאופתית, המוכרת לשפעת ונמכרת כתרופת מדף, נקראת אוסילוקוקסינום והיא יכולה להקל מאד ולקצר את תהליך המחלה".




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה