פתאום גילית את הפרעת הקשב שלך

יותר ויותר נשים מגלות את הפרעת הקשב שלהן כאשר הילדים מגיעים לגיל בית הספר. עכשיו הן מתחילות לטפל בהפרעה שגררו במשך שנים

06/12/2012
מירב אמיתי כהן קבלו עדכונים ממירב
  • RSS
» 10% מהאוכלוסיה לוקה בהפרעות קשב וריכוז. צילום: ThinkStock

"שוב שכחתי את הסיר על האש", "איחרתי לאסוף את הילדה מהגן, זה פשוט פרח לי מהראש", "אני קורא שני עמודים בספר ולא מסוגל יותר, זה מתסכל" - האמירות האלה מוכרות לרבים, שהרי קורה ששוכחים, מאחרים או מתקשים להתרכז. אבל  ל-10% מהאוכלוסיה הלוקה בהפרעות קשב וריכוז (ADD ו-ADHD), מדובר בקושי תמידי.

עד לאחרונה השיח עסק רק בילדים עם הפרעות קשב, אך בשנים האחרונות עולה המודעות לכך שגם מבוגרים סובלים, שכן הפרעת ADD  לא נעלמת עם השנים והילדים שלא אובחנו, ממשיכים לסבול בבגרותם מהתסמינים ולשלם על כך מחיר.

רבים מהסובלים ביצעו מיני מעקפים במשך השנים ולמדו להתמודד, לפחות באופן חלקי, עם חוסר הארגון והשכחה, אך פעמים רבות הסובבים אותם חשים את הלקות שלהם היטב. היא באה לידי ביטוי במקום העבודה, בהתנהלות מול בתי הספר של הילדים, ובעוד משימות חיים שדורשות ארגון, סדר, תכנון מוקדם וירידה לפרטים. הם מקבלים פידבקים לא נעימים וסובלים מדימוי עצמי נמוך ומתסכול מתמשך. לא קל.

"דעתי מוסחת מכל דבר קטן"

ההיכרות האינטימית של ליה גולדין, בת 37, אמא לשלושה ובוגרת תואר בפסיכולוגיה, עם ה-ADD , התחילה בחודשי הלימוד הראשונים שלה, אותם החלה בעשור הרביעי לחייה. "שמתי לב שיכולת המיקוד שלי בשיעורים לא גבוהה. אני מקשיבה למרצים או קוראת ספרי לימוד ומפנימה מעט יחסית לזמן שאני משקיעה. הייתי קוראת 10 עמודים ולא מבינה מה היה כתוב שם בעצם. בכיתה דעתי הייתה מוסחת מהפטפוטים מסביבי, מרעש המזגן, ומכל הפרעה הכי קטנה".

גולדין המודעת, שחשדה שאולי מדובר בהפרעת קשב, פנתה לרופא המשפחה שהפנה אותה לנוירולוג ומשם למכון שאבחן ואישש את חששותיה: "אמרו לי שם שהסיבה להישגים הנמוכים היא ההסחות הרבות שגורמות לי להתייאש מהר ולוותר".
//
במה זה בא לידי ביטוי ביום-יום?

"מבקשים ממני לעשות או להביא משהו, אני מסכימה ואז שוכחת כי פשוט לא הייתי מפוקסת כשדיברו איתי אלא מרוכזת במשהו אחר. קשה לי להתארגן לפרויקט גדול, בייחוד כשהזמן קצר יחסית. הכי מעצבן זה כשטכנאי מגיע אליי הביתה, מסביר לי במשך חצי שעה איך לתפעל מכשיר חדש, ואחרי שהוא הולך הכל נמחק כלא היה. אין לי מושג מה הוא אמר. זו הרגשה מאד מתסכלת".

איך מתמודדים?

"היום אני רושמת הכל, ביומן או בסלולרי ובהמון פתקים שתלויים על המקרר. בנוסף, אני מבקשת מבתי הבכורה שתזכיר לי דברים מסוימים. עם הזמן למדתי לתעדף משימות ולהתמקד קודם בדברים החשובים. אני משתדלת לארגן את הזמן כך שלא אגיע למצבי לחץ. אם אני לא יוצרת מרווחי זמן גדולים שיאפשרו לי להירגע כשאני מבצעת פרויקטים, אני משלמת מחיר נפשי גבוה. לקראת מבחנים נטלתי ריטלין, אבל היו לתרופה תופעות לוואי מטרידות. אחר כך נכנסתי להריון והנקתי, כך שלאורך השנים לא השתמשתי בתרופה הרבה. יש תחושה של חוסר אונים כשמבינים שבלי הכדורים המצב לא ישתפר, אבל בסך הכל למדתי לחיות עם ההפרעה ואני לוקחת תוסף אומגה".//

הורים מגיעים לאבחון בעקבות הילדים

לד"ר איריס מנור, מנהלת יחידה להפרעות קשב וריכוז בבי"ח גהה של שירותי בריאות כללית, אין מספרים מדוייקים אבל בתקופה האחרונה מגיעים אליה הרבה יותר בוגרים בעלי הפרעות קשב, מכל שכבות האוכלוסייה. חלקם חווים חוסר סיפוק בחיים, מרגישים תקועים בעבודה וחוסר יציבות בזוגיות; חווים גירושים חוזרים וקושי לקיים מערכות יחסים לאורך זמן. הם מספרים על רעשי רקע ותחושה מציקה שקשה לשים עליה את האצבע. רוצים פעם בחיים ליהנות מחופשה בלי פקס וטלפון, להיות מסוגלים להתמקד ולהירגע ולא יכולים".

מדובר בתופעה תורשתית?

"כן, יש מרכיב גנטי חזק ומכיוון שחלה עלייה גדולה במודעות להפרעות קשב בקרב ילדים, רבים מההורים מגיעים לקליניקה כדי לאבחן את ילדיהם ומיד אפשר לראות מאיפה זה הגיע. רובם לא אובחנו בילדות, כל החיים עשו מעקפים כדי להתמודד ושילמו על כך באי שקט, מצבי רוח משתנים ואפילו בדיכאונות כבדים. חלקם מגיעים כשהם כבר מטופלים בנוגדי חרדה כמו ציפרלקס, עם התמכרויות קלות - כמו סיגריות, אינטרנט וקניות, והתמכרויות קשות - כמו הימורים וסמים, ופעמים רבות גם הפרעות אכילה.

"ואגב, כשיש בבית מבוגר וילד שסובלים מהפרעות קשב וריכוז, הם נוטים 'להדליק' אחד את השני וליצור חיכוכים", אומרת ד"ר מנור, "אחרי אבחון וטיפול הרבה פעמים מרוויחים אווירה יותר נעימה ומקבלת בבית".

באמת אפשרי לטפל בתופעה בגיל כזה?

"בהחלט. לאחר שעושים אבחון מלא, משלבים טיפול תרופתי עם טיפול התנהגותי-קוגניטיבי. במבוגרים הטיפול הזה הרבה יותר חשוב כי הדימוי העצמי כבר רעוע. רבים חוששים שהטיפול התרופתי ישנה אותם אבל לרוב הוא עוזר. אנחנו נותנים ריטלין LA או כדור בשם קונצרטה, כי הם נדרשים ליותר שעות ריכוז מילדים".

שירלי קטרון, דיאטנית קלינית ורוקחת בסופר-פארם, מפרטת על הכדורים: "הטיפול העיקרי הוא בעזרת ריטלין וקונצרטה - כל אחד משפיע  למספר שעות שונה. יש ריטלין שאפקטיבי לארבע שעות, ריטלין SR שעובד 6 שעות וריטלין LA המכסה 8 שעות. לכדורים עלולות להיות תופעות לוואי כמו עוררות יתר, עצבנות, חוסר תיאבון ולעתים דופק מואץ ועלייה בלחץ הדם. מדובר בניסוי וטעייה עד שמוצאים את התרופה המדויקת, אבל היא בהחלט יכולה לסדר את החיים". גם קטרון מודה שהיא רואה כיום הרבה יותר מבוגרים שנעזרים בתרופות לטיפול בהפרעת קשב.

שירלי קטרון, דיאטנית קלינית
ורוקחת, סופר-פארם
/

ציירו בדמיון את הספרה שמונה

יהודית עמרה, רוקחת בכירה ומנהלת המעבדה ההומיאופתית בסופר-פארם, פחות מאמינה בטיפול התרופתי. בניגוד לנוירולוגים היא רואה את המקור להיפר-אקטיביות בהצפה רגשית שלא נפתרה ואת ה-ADD כחוסר איזון בין החלק השכלי לנפש והרוח. "אנשים הסובלים מכך הם בדרך כלל חולמים ומעופפים, לא מצליחים להתרכז כי המחשבות שלהם נודדות לכיוון הבעיות הרגשיות שלהם. במקרים כאלו ריטלין לא יעשה את העבודה".

מה מציעה הרפואה המשלימה?

"אנשים כאלה צריכים סדר וארגון, להכניס את עצמם לשיגרה שבה יודעים בדיוק מה עושים ומתי. בנוסף, כדאי לעשות באופן קבוע פעילויות מרגיעות שישקיטו את המחשבות המתרוצצות ואת החששות, למשל יוגה או מדיטציה, אפילו לשכב 10 דקות על מחצלת, לעצום עיניים ולהתחיל לשחרר את איברי הגוף, מהראש ועד הרגליים.

"שיטה אחרת שעובדת היטב היא להניע את הגוף כמו בריקודי בטן וליצור את הספרה 8. אם זה קשה, אפשר פשוט לדמיין את הסיפרה וללכת בצורה הזו על הרצפה. זה יוצר אינטגרציה בין שני חלקי המוח ומשפר את יכולת הריכוז".//

השינוי צריך להתבטא גם בתזונה. "כדאי להוריד סוכרים בתפריט ולצרוך יותר מאכלים שמכילים אומגה 3 כמו סלמון ואגוזים", אומרת עמרה. "ממדף התרופות אני ממליצה על כמה מוצרים הומאופתיים מבית לייף כמו אומגה גולד, Memo pro Professional שמשפר את הזיכרון ו-Dormi pro שמסייע בהרגעה. לנסות לא מזיק".

//צילומי אילוסטרציה: Thinkstock




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה