לבן, אבל בצבע

קשה לכם לוותר על הבית הלבן? מעצבת הפנים סנדרה גלר מוכנה לסלוח לכם, אבל מבקשת שלפחות תגוונו עם אביזרים צבעוניים

07/05/2014
סנדרה גלר קבלו עדכונים מסנדרה
  • RSS

היה חם בחוץ, עם הלחות הנוראית של סוף הקיץ. וכשסופסוף הגעתי, צלצלתי בדלת ונכנסתי לדירה - קפאתי. הרגשתי שהטמפרטורה צנחה מתחת לאפס. האווירה הייתה קפואה. דמיינתי בעיני רוחי הרים מושלגים וכמעט יכולתי להרגיש פתיתי שלג. תהיתי ביני לבין עצמי אם היו אלה איילי הצפון שנראו באופק. ואז החברה שאל ביתה הגעתי פנתה אליי ושאלה "נו, איך הדירה החדשה שלנו?".

אופנת הבתים הלבנים והקרים היא לא טרנד חדש. בכל מגזין שתפתחו תוכלו לראות אינספור כאלה. בתים קרים, שלא תאמינו שמישהו אמיתי גר שם. אין זכר לציורים של הילדים, ואין הדום עם הדפס ממש מגניב שמישהו נדלק עליו.

האמת שלבן זה לא כזה רע. זה נקי, זה יפה. זה מתאים לדירות המודרניות של היום. ובעצם למה לא? עם עוד תוספות טעימות שמחממות את האווירה?

בבית שעיצבה ושיפצה קרן אבני עבור אחותה, אורית זילברמן מטווילינגן דיזיין, למשל, הן בישלו לנו משהו טעים ביותר. הבסיס הוא לבן, אבל הדובדבנים שבקצפת צבעוניים ומחממים את האווירה. קבלו הצצה גם למוצרים של אורית ותראו שיש קשר הדוק בין העיצוב שלהם לבין עיצוב הבית.

חגיגה לעיניים. צילום: דנה ישראלי

.

ונעצור לאתנחתא קלה בפינתנו, פינת הפילוסוף הצעיר: "האם גם הבית שלך משקף אותך?". טוב, די להתפלסף. בואו נגיע לתמונות. נתחיל בסלון.

הכיסאות מהשוק לאחר טיפול עשרת אלפים

.

אתם צודקים אם אתם חושבים שלבחור כורסאות בצבעי פוקסיה וטורקיז זה קצת מלחיץ. ואם זה יראה כמו בדיחה לא מוצלחת? בואו נלך על לבנים או אולי שחורים ואפורים, שם אין סיכוי שנטעה. נכון. צודקים. רק חבל שהבית יראה כמו של כולם. הרי מי לא אוהב שנכנסים אליו ושואלים אותו "מאיפה הבד המהמם הזה?". וכשאנחנו מתחילים בסיפור הארוך הזה של "לפני כמה חודשים ממש במקרה טיילנו לנו ברחוב... ופתאום ראיתי ...". הכיסאות הללו אכן נקנו בשוק הפשפשים ועוברים חידוש כל הזמן. גם אני לא הייתי מוכנה להפטר מהם.

ושימו לב לכיסא הלבן הזה. קלאסיקה משכבר הימים. אפילו יש לו שם, כיסא ברצלונה, והוא משהו בסגנון רוברט רדפורד. תמיד רלוונטי ורק משתבח עם השנים.

כיסא בסגנון רוברט רדפורד

.

ומה עם פינת האוכל? אלו מכם בעלי הנטייה להסתכל לאופק שמו לב אליה כבר בתמונה הראשונה. כשדיברו על פינה מזמינה כנראה שהתכוונו אליה. ריח הפשטידות מגיע עד לפה.

אני בספסל!

.

בטח כבר פגשתם ספסלים בפינת האוכל. יש בספסל משהו מגניב, לא? אני עדיין מתלבטת אם אאמץ את זה אצלי פעם. מה שבטוח, זה יפה.

וראיתם את הכיסא הזה שם בסוף? זה שמסתתר? מגיע לו קלוז אפ. קבלו אותו.

כיסא המלכה

.

וחידה קצרה על הדרך: איזה ריצוף נדמה לכם שיש בבית הזה? שמעתי בטון מוחלק? לא, ממש לא, גם לא גרניט פורצלן. ממש לא מה שציפיתם. הריצוף של פעם – השומשום בכבודו ובעצמו ו"שטיח" בנוסף. הרי לבן יכול להיכנס גם לבית ישן, לא? אז בואו איתי למטבח ותציצו גם בריצוף.

בננה, מישהו?

.

חביב ביותר. תראו את המטבח החמים והמזמין. דווקא לא בצבע לבן. בננה שכזה. ואם תשימו לב הצבעוניות במטבח מגיעה רק מהאביזרים על המדפים. ובעצם אפשר לשנות בקלות את הצבעים במטבח. מגבת כתומה, זר נוריות צבעוניים והופ - מטבח צבעוני. וברגע שנמאס שמים הכל בארון וחוזרים למראה הנקי.

ואיך החדרים נראים? כבר הבנתם את הסגנון. מה זה הנוף הזה? לא לכולנו יש. למי שאין שלפחות ינסה שהחדר יהיה נעים וישרה אווירה דומה. עד כמה שאפשר.

עם כזה נוף לא צריך תמונה

.

ואחרון חביב, למי שהתעייף מהטיול - מבט מהיר לחדר השינה.

בטוחים שזה לא בכפר בהולנד?

.

אבל רק שתדעו שבבית הזה לא רק נחים. הסטודיו של אורית כאן, והוא נראה בדיוק כמו שאתם מדמיינים

דווקא עושה חשק לעבוד

.

אז בפעם הבאה שאתם נכנסים הביתה, תבדקו שלא קר לכם מדי.

צילום: יונתן בלום




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה