סליחה, אתה מוכן כבר להתנפל עלי?

לילי רוז יצאה ללקט לה סטוץ אחרי חודשי התנזרות רבים, ונתקלה דווקא בגבר שלא הבין סימנים. מתברר שיש כאלה שבאמת חושבים שבאנו אליהם לחדר לשמוע תקליטים

10/10/2012
רביד גולדשטיין קבלו עדכונים מלילי
  • RSS
» לצייר לך מפה? צילום אילוסטרציה

שמונה חודשים. בדיוק שמונה חודשים עברו מהפעם האחרונה שנכנסתי עם יצור חי למיטה. לא שזה באמת משנה, מבחינתי התרגול הזה של הלבד רק מסייע לי להתמקד בפעילויות פרודקטיביות אחרות, שאינן כוללות הרצת תסריטים בראש, ציפייה לשיחה ובדיקת מצב הגוף בעירום חלקי או מלא. אבל אם כבר חגי תשרי וחודש חופש מהעבודה המסעירה, למה שלא אפרגן לעצמי עם איזה בחור חדש, חשבתי. מיד ארזתי את עצמי לדרום תאילנד, לאיים הרחוקים, היכן שלא מכירים אותי ולא אצטרך להתנצל על סטוץ בלילה חד פעמי, בגיל 35. יש משהו פאתטי בסטוצים אם חצית את השלושים. בגילאי העשרים זה חינני. החברה רואה בזה חלק חשוב של התנסות וחוויה. בגילי, החברה מצפה ממך לגדל ילדים ולהתייעץ לאיזה גן לרשום אותם בשנה הבאה, או להתלונן על מחירי המטפלות והגנים הפרטיים. אבל אם כבר תאילנד, חשבתי, עליי לברור את זכר האלפא הכי מקסים בחוף, ופשוט ובלי משחקים לשדל אותו לפתות אותי באמתלה אידיוטית להתלוות לחדרו.

באופן כללי תמיד העדפתי ללכת אליהם, כך את לא חשה מחויבת או כלואה בסיטואציה, ויכולה להתחפף מתי שבא לך. יצא לי פעם ליפול על מתעלק מהגיהינום, האיש שאינו מבין רמזים, שנתקע עד הבוקר וניסר את הכרית שלי בנחירות מחרידות. כשביקש שאכין לו ביצה לארוחת בוקר, ניסיתי לרמוז לו בעדינות שזה מוגזם ואני ממהרת לעבודה, אך הוא סירב להתפנות. לא רציתי להיות גסת רוח מצד אחד, אך גם לא תכננתי אירוח על בסיס פנסיון מלא, מצד שני. כך בדרך הקשה, הפנמתי שעדיף לי להיות בעלת השליטה בחוויה.

ואכן באחת ממסיבות החוף נלכד מבטי בעיני ש' - ברנש גבוה וחביב, צעיר ממני בכמה שנים טובות, שעד מהרה הסתבר גם כאיש שיחה רגיש ומצחיק. לי באופן אישי היתה תמיד בעיה להיכנס למיטה עם אדם זר שטרם אובחן על ידי מינימום כסופר מחונן או כאחד כזה שכששוכבים אתו, משהו מהגאונות שלו נדבק בך גם. אני צריכה להעריך ולכבד את הפרטנר, גם אם מדובר באירוע חד פעמי. כמו אצל רוב הנשים (נראה לי), גם אצלי ההתפשטות היא יותר מנטלית מאשר פיזית, סוג של סטייט אוף מיינד. וכדי שאוכל באמת ליהנות ולהשתחרר, המשיכה חייבת להיות קודם כל למוח של הבחור. ש' אמנם לא פיצח את האטום, לפחות עד כמה שידוע לי, אבל השיחה אתו היתה בהחלט נעימה וזורמת.

כשהגענו לחדרו, הוא שם לנו מוסיקה על המרפסת ורק ישבנו נבוכים וחיכינו שהצד השני יעשה את הצעד המתבקש הבא. הצעד לא הגיע. בשלב מסוים, אחרי שניסיתי להבין מה פשר התנהגות הבחור, אספתי את עצמי ואמרתי יפה ליל מנוחה וחלומות נעימים. הוא ליווה אותי לריזורט וחזרתי לחדר, לישון לבד.  אוקי, אמרתי, כנראה שהוא לא ממש נמשך אליי. אולי הוא מתלבט, אולי לא התאים. לא ידעתי אם אני יותר מופתעת או נעלבת. מה שבטוח, היו אלו ארבע שעות מבוזבזות לריק. כמה אנרגיות על כלום. הרי יכולתי לבחור כל בחור זר אחר שפיזז במסיבה ונתלה על הרמקולים. לא נורא, מחר יום חדש, ניחמתי את עצמי ונרדמתי.

בבוקר שוב נמלאתי תהיות: הרי אם הבחורה כבר באה אליך, יושבת אצלך במרפסת בארבע בבוקר אחרי שאכלתם אחד לשנייה את הראש במשך ארבע שעות, איפה כאן הכשל? איפה טעינו? אולי בחינוך. הולך ופוחת הדור.

למחרת בערב שוב ראיתי אותו במסיבה. ניסיתי לחמוק אך הוא תפס אותי. "ברחת אתמול" חייך. "לא ברחתי" גמגמתי, "הבנתי שאתה עייף ופרשתי בשיא". "אבל לא נתת לי הזדמנות", מחה. "אם רק היית מחכה שניה, נורא רציתי לנשק אותך. ואני חמור שלא עשיתי כלום. פשוט הסיטואציה שבה ישבנו.. הפריד בינינו שולחן, ולא ממש ידעתי איך לדלג מעליו ולהחזיק לך את היד כמו שעשינו בחוף. שלא תחשבי שלא רציתי. לא ידעתי אם את רוצה". הוא תפס אותי לא מוכנה, אני מודה. "בוא אספר לך משהו," חייכתי במבט מבין וטוב. "אם בחורה כבר מגיעה אליך לחדר, אחרי שהתעכבה במשך שעות ודיברה אתך, היא בעניין. לגמרי. אין יותר רמז עבה מזה. היא הבת. זה לא יבוא ממנה. היא צריכה שיכבשו אותה. אחרת הפרשנות שלה למצב תהיה שאתה פשוט לא בעניין שלה, או לא מאד נמשך אליה". הרגשתי כמו מורה נבוכים. שנאתי את הסיטואציה המסבירה והלימודית. "אני מבין. ומצטער. ואני הכי נמשך אלייך. ומיד נתקן את זה. עוד הערב". תכננתי להיסחף עם זכר אלפא, ובמקום זה קיבלתי מישהו שרק נראה כמו גבר, אבל ההססנות וחוסר הביטחון שלו גימדו את כל יתר המעלות שלו. וזה חתיכת טרן אוף. גם הסטוץ עצמו היה פושר, למקרה שתהיתם, למרות שאני לא נוהגת לחלק ציונים וכוכביות. להבא, בנים, אני מאד מבקשת: דברו פחות. עשו יותר. החזירו אליכם את המכנסיים, והשליטה, והמושכות. אנחנו ניקח את זה מכאן. אבל הפור פליי חייב להתחיל מנקודה מאד ברורה. זו שבה אנחנו משוכנעות שאתם ממש תשמחו שנתפשט.

>> לכל הפוסטים של לילי רוז




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה