מבצע חיסול

גברים, שימו לב: אם התיאור שלכם נמצא באחד הסעיפים הבאים, סימן שעופרי ארבל כללה אתכם בתשליך שעשתה לראש השנה - וזרקה אתכם לכל הרוחות. אל תטרחו ליצור איתה קשר

27/09/2012
עופרי ארבל קבלו עדכונים מעופרי
  • RSS

בערב יום כיפור, או יותר נכון בצהריי ערב יום כיפור ישבתי עם חברה שלי לארוחת בוקר אחרי שעשינו לילה לבן. אנחנו תמיד עושות לילה לבן לפני כיפור, בשביל שנהיה ממש ממש עייפות. בכל אופן, היא שאלה אותי אם אני חושבת שמישהו יתקשר אלי בשביל לבקש ממני סליחה לפני שכיפור נכנס ומשליך את שמיכתו הכבדה ל-24 שעות הקרובות. היא התכוונה למישהו מאוד ספציפי, אבל אמרתי לה שעל פי ההגיון הזה, אני צריכה לקבל היום לפחות 20 שיחות טלפון ושכדאי מאוד שאלך הביתה ואכין כמה ואזות ריקות בשביל כל הפרחים שאני אמורה לקבל עם כרטיס בעל שתי מילים מלאות משמעות: אני מצטער.

כמובן שמיותר לציין שלא קיבלתי אף לא טלפון אחד בנושא, שלא לדבר על פרחים. האמת היא שממש קל לבקש ממני סליחה, כי אני תמיד סולחת. לא רק שאני סולחת, אני גם שוכחת, כי לדעתי סליחה ללא שכחה לא שווה כלום. אני מאמינה שיש להשאיר את הדברים מאחור ולפתוח דף חדש, גם אם הדף הקודם היה מלוכלך אחול שקשוקי. מעבר לזה, חברות שלי אף פעם לא מבינות איך אני תמיד שומרת על קשר עם כולם. אני חושבת שראשית זה בגלל שככה חינכו אותי ושנית אני קיבוצניקית, אצלנו אף פעם לא היו נועלים דלתות וכמו שהמשפט האלמותי אומר: אפשר להוציא את הילדה מהקיבוץ, אבל אי אפשר להוציא את הקיבוץ מהילדה.

ולמרות שלעיתים מדיניות הדלת הפתוחה שלי מאפשרת לכל מיני מיותרים להיכנס, אני מאוד אוהבת את המדיניות הזו שלי. אני חושבת שזה עושה אותי מיוחדת. מלבד זאת, מי שהיה אצלי בבית, יודע שממש כיף להיכנס לשם. הוא תמיד נקי ומריח ממש טוב ותמיד יש ממתקים.

בראש השנה עשיתי בפעם הראשונה בחיי תשליך. תמיד שמעתי על זה, אבל אני קיבוצניקית, מה לי ולזה. אבל  השנה נפל לחיקי המזל ועשיתי חג כהלכתו, כשאחד הדברים שעשיתי היה תשליך. ועמדתי לי ככה בים ודמיינתי איך אני משליכה את כל החטאים שלי, אבל לי יש דמיון מאוד מפותח ואת החטאים המעטים שלי הספקתי להשליך תוך 3 שניות, ומכיוון שכולם היו עדיין בעיצומה של ההשלכה, הפלגתי בדמיוני ודמיינתי לעצמי איך אני משליכה את כל הגברים שבאמת מזמן הייתי אמורה להשליך. הקטע הוא שאני האדם הכי לא אגרן שיש, אני זורקת כל דבר שאני לא משתמשת בו בלי בכלל סנטימנטים, אבל לא כך עם אנשים. אולי בגלל שאני נורא נחמדה.

אבל השנה החלטתי שאני עושה את הדברים אחרת (בעזרת השם) וגיליתי שכשאומרים את הדברים בקול, אז הרבה יותר לא נעים לא ליישם אותם, כי כאילו מה אני יוצאת פארשית וכאלה ולכן להלן רשימה כמעט מלאה אני חושבת של כל אלה שהשנה אני משליכה מעלי ואני ממש ממש מאחלת להם בהצלחה, כי בנוסף לדלת הפתוחה שלי, יש לי עוד מדיניות: No hard feelings

1.  אנשי המילים. כן, אני יודעת שזה ישמע מוזר, הרי אשת מילים אנוכי ואני חושבת שהיכולת לחבר מילים יפות למשפט יפהפה הינה סקסית להחריד,אבל מה שלא סקסי זה לא לעמוד מאחורי המילים שאתה אומר. אני יודעת שזה נראה שקל לקנות אותי במילים, כי אני מתעלפת ממילים יפות, אבל לא באמת.

2. אנשי הביקורת. אם אין לך משהו יפה להגיד עלי, אל תגיד, זה לא מעניין אותי מעצם העובדה הפשוטה שאתה פשוט לא מכיר אותי. כמובן שלא צריך להכיר אותי בשביל לראות כמה אני מהממת, את זה רואים ישר, אז תישאר בשדות האלה.

3. אנשי ההתחכמויות. אצלם כל משפט צריך ביאור. לא באמת, כי אני נורא חכמה ואני מבינה גם כשהם מתבלבלים, אבל בחייאת אח שלי, דבר פשוט. אל תנסה להרשים אותי בכל מיני דברים מתוחכמים, כי אם יש משהו שלא מרשים אותי, זה מישהו שמתאמץ להרשים, או כמו שאחד המורים שלי לעיצוב אמר לי: שלא יראו את הזיעה.

4. אנשי הדיכאון. לא היו לי הרבה כאלה, אבל אחד זה מספיק. אלו אנשים שאיך שאת שומעת אותם, את נכנסת למיני דיכאון קליני. הכול אצלם כ"כ כבד, שרק מלחשוב על זה, קשה לי לכתוב. אגב, אני חלילה לא מזלזלת באנשים שהינם בדיכאון באמת. הם לא באמת, הם פשוט לא אוהבים לחיות במובן הנהנתני של העניין ואני, מה לעשות, נהנתנית לא קטנה.

5. אנשי ה – Anything you can do, I can do better. אלה כל הזמן נמצאים איתי בתחרות. מה שהם לא מבינים זה שאין לי שום בעיה להודות בזה שאני לא מבינה או לא יודעת הרבה דברים, אבל אני חושבת שזה מה שעוד יותר גורם להם להיות איתי בתחרות ידע. אני דווקא אוהבת שמלמדים אותי דברים. הם לא כל כך והמשפט האהוב עליהם הינו: "אני לא מבין בהרבה דברים, אבל בזה אני מבין". הם אומרים את זה על כל דבר.

6. אנשי הלבטים. אני באמת רוצה להחשיב את עצמי כאדם צנוע, אבל אם אתה מתלבט אם להיות איתי, אתה אדיוט רציני. מי שלא מבין מי עומדת/יושבת/שוכבת לו מול העיניים שילך לעזאזל. אגב, כהערת ביניים, באופן כללי, זה לא ממש סקסי או גברי לא להיות החלטי. רק שתדעו.

7. אנשי המיטה. באמת שאין לי בעיה אם אתה רק רוצה לזיין, אבל תעמוד מאחורי זה. אל תעטוף את זה בעשרים אלף דברים, פשוט תגיד. זה הרבה יותר גברי מלנסות להסתיר את זה. יחד עם זה, תגיד, אבל תיקח אותי לפני לאיזו ארוחת ערב, בשביל שיהיה לי כח וכאלה.

8. אנשי המשחקים. או מיי גוד! למה אנשים לא משחקים איתי טאקי או דמקה או פיינטבול או דברים כאלה? למה כל משחקי האגו המטופשים האלה ועוד איתי! בודהיסטית ידועה שחושבת שאגו זה הדבר הכי מיותר ביקום. עכשיו, הקטע הוא שככל שהאגו שלי לא בא לידי ביטוי, ככה זה יותר מעצבן אותם. סוג של אוקסימורון. לך תבין אגו.

9. אנשי אני לא בנוי לקשר. אם יש משהו שאני לא ממש מעריכה, זה אנשים שמכריזים על עצמם כל מיני הכרזות. אני חושבת שאלו אנשים עוורים שלא צועדים בעיניים פקוחות. אלו אנשים צרי אופקים שמפספסים כל רגע נתון בחיים. פעם, לפני שהייתי בודהיסטית בלי אגו הייתי נהנית להוכיח להם אחרת, אבל היום זה לא מעניין אותי. ממש התפתחתי יפה!

10. כל מי שעשה אותי עצובה. היו כאלה ואני לא אוהבת להיות עצובה. אני בין האנשים הכי אופטימיים שיש ואני לא רוצה יותר אנשים שמעציבים אותי, אז מכל מי שהעציב אותי אני מבקשת ממש יפה ובלי שום כעס, אם אתה לא מתכוון לשמח אותי, אז לך קיבינימט. זה הכי יפה שאני יכולה לבקש את זה.

אבל אני רוצה לסיים עם משהו חיובי, כי אני באמת אדם הכי חיובי שיש, יש אפילו כאלה שיגידו נאיבית וקצת אולי אינפנטילית, אבל יש משהו בחיבור למקום של פעם, בו חשבנו שכל האנשים טובים, לפני שהבנו שהם לא, שהוא מופלא ואני אוהבת דברים מופלאים. אז לסיום, אני רוצה להזמין ולזמן את כל הטובים. את אלה שיגידו, אבל גם יעשו, את אלה שלא ישפטו, גם אם יש על מה, את אלה שיהנו מכל דקה בחיים, את אלה שלא יתחרו איתי, אלא שיהיו כרוח מתחת לכנפיי, את אלה שפשוט ידעו, את אלה שירצו להכניס אותי למיטה, אבל לא ישר, את הכנים, המופלאים, המצחיקים, הטובים, הנהדרים ובעיקר את אלה שפשוט יעשו אותי מאושרת. זה לא הרבה לבקש, נכון?

>> לכל הפוסטים של עופרי ארבל




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה