עם אופנוע חדיש

"אופנוע אצל גברים זה חלק מהשלב הפאלי, אם עלית לו על האופנוע מבחינתו סיימתם את הפרק של המשחק המקדים עכשיו נותר רק לשים גז אל הסוף"

24/09/2012
דניאל דותן קבלו עדכונים מדניאל
  • RSS
» הוא שפע חיטובים אבל לא אינטיליגנציה. דותן

אישה צריכה לדעת באילו רגעים להיות אינטליגנטית ובאילו אחרים לא. כשאת יוצאת לדייט, למשל, עד שאת לא מוודאת שהבן זוג שלך נמצא כרגע בעיצומו של הפוסט דוקטורט, תתעקשי על הצד הבלונדיני. לכן לפני שיצאתי לדייט עם האופנוען שהכרתי בצומת, קפצתי קודם למספרה רק ליתר בטחון לחזק קצת את הגוונים.

פגשתי אותו כשהרכב נתקע לי בלי דלק. שני דברים שאישה חייבת לדעת על רכב ומן הסתם היא לעולם לא תדע: 1. זה נוסע על דלק  2. כשאין דלק זה לא נוסע!

אז אני הובסתי פעם נוספת על ידי המפלצת הטכנולוגית, הקטנוניות הממונעת הזו חנתה את עצמה במרכז הצומת, בין הנתיבים ואם לא די בכך היא יצרה פקק מכאן ועד הקצה השני של העיר. לאחר מטח צפצופים וקללות שגרמו לשערותיי לסמור הואיל בטובו החתיך הזה עם האופנוע לעצור בצד ולהגיש עזרה. אני הסברתי הוא הנהן, אני סובבתי הוא דחף, לאחר שהוא הזיע את נשמתו על הכביש והמפלצת לא זזה הוא שאל בקול חלוש "הורדת הנדברקס?"

"אה.. צריך?"

אומרים שרק כמזיעים לומדים, אני חושבת שהוא הזיע די הרבה תוך כדי זה  שלמדתי.

המפלצת שיתפה פעולה ועברה לחנות בצד, על המדרכה באדום לבן, סיפור הדו"ח יגיע בהמשך. "אני לא יודעת כיצד להודות לך" הושטתי לו מגבון לח מסדירה את נשימתי "תרשי לי להזמין אותך לקפה" הוא אמר והזיע עוד קצת "בכיף" הסכמתי "בתנאי שתתקלח קודם".

ישבנו בקפה פסטורלי ליד הבית שלי, מאחר והרכב נותר אי שם ברחבי העיר ועל האופנוע שלו אין לי את המסוגלות הנפשית לעלות. בכלל אופנוע אצל גברים זה חלק מהשלב הפאלי, אם עלית לו על האופנוע מבחינתו סיימתם את הפרק של המשחק המקדים עכשיו נותר רק לשים גז אל הסוף.

אז ישבנו בחצר בית הקפה, תחת ענפי הוורדים ושתינו בירה, וככל שהשיחה התארכה למדתי לגלות שהבחור אומנם שופע חיטובים אך לא בהכרח אינטליגנציה. העקביות שלו בהימנעות מכל מקור השכלה באשר היא הייתה כמעט מרשימה וההתלהבות שלו ממני הלחיצה אותי במקצת. אני חוששת שמפגן הגוונים שלי משך את תשומת לבו. הוא החזיק לי ידיים, התקרב לנשיקה ולמרות ההתרחקות המתמידה שלי לא היה נראה שהוא מתכוון לוותר. הדרך הטובה ביותר להבריח מועמד שאינו שווה ערך  היא לשלוף את טפריי האינטליגנציה, נכון זה לא היה מאוד פייר אבל זה היה מתבקש.

"אז מה דעתך על הדיכוטומיה של החילוניים והדתיים?" שאלתי אותו בתמימות מעושה, לוגמת בשלווה מוחצנת מכוס הבירה שלי

"ממה?" הוא שאל מאבד מעט משלוותו שלו.

"אתה יודע, סינתזת הניגודים" הוספתי מבט תמוה, מה אתה לא מבין?

הוא מצדו הוריד את כל הכוס שלו בלגימה ומחה זעה קלה ממצחו, לא עברו כמה שעות והוא שוב פעם מזיע.

"את מי זה מעניין" הוא נסה מוצא מהמלכודת, אני איגפתי מימין.

"מה, זה נורא מעניין" ביטלתי אותו "אני סבורה  שלדתיים יש משום דיספוזיציה מולדת שמביאה אותם בסופו של דבר להכרה במציאות הדתית כתנאי לחיים נטולי דיסוננס" .

"החילוניים לעומת זאת", אני לא עצרתי, למרות שהוא התחיל להחליף צבעים, "רואים בדת דיסטונציה ולכן מתרחקים ממנה בכל דרך אפשרית"

הבחור התפתל על הכסא, הוא סימן ביד חלושה למלצר להביא את החשבון

האמת שיכולתי להפסיק. המשחק כבר הוכרע, לקחתי בסיבוב הראשון, אבל הרגשתי צורך להביא את הגביע הביתה.

"אני אשמח שנרחיב בנושא, מתי תרצה להיפגש שוב?"

"אה? אני לא יודע" הוא לגמרי גמגם, "יש לי שבוע קשה, מלא עבודה הילדים אצלי עד אוקטובר, גרושתי בבית חולים, חמותי נפטרה" התאפקתי שלא לצחוק משלל התירוצים שנעשו דרך וידוא הריגה. הוא שלף איזה שטר וברח ואני קמתי לאט מותחת את הרגע, כיביתי את הנר שהונח על השולחן משכתי את התיק מהכסא וחייכתי לעצמי בהנאה, אם כבר חוזרים הביתה לבד אז לפחות בסיפוק של ניצחון.

מחר אני הולכת לצבוע לחום שטני, נראה אותם מתמודדים עם זה.

לילה טוב.

>>  לטורים הקודמים של דניאל דותן



תגיות: ,

מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה