תוסיפו קצת דבש

שנה חדשה היא זמן מצוין להחזיר למערכת היחסים את מה שהכי טוב בה: המתיקות. מיה גרינברג מציעה תרגיל בשלושה שלבים, ולא, לא תצטרכי למרוח דבש על בן זוגך, רק לדבר איתו

11/09/2012
מיה גרינברג קבלו עדכונים ממיה
  • RSS

מרגישים באוויר רוח קלה, צינה בשולי היום מזמינה נשימה עמוקה וריח חדש ונקי. סתיו. סוף תקופה, מעגל של שנה שחלפה, מציב אותנו בפתחה של שנה חדשה. תמיד זה מזמין בי חשבון נפש. כשלא הייתה לי זוגיות, איחלתי לעצמי שנה של אהבה, ומאז שאני בזוגיות? אני עדיין מאחלת לעצמי שנה של אהבה. אין מנוס, חשבון הנפש שמגיע כל שנה בסתיו קשור אצלי לאהבה. והשנה כמו תמיד זה צריך להיות אחרת.

אני מודה בזה בפה מלא, עד לא מזמן כשהיה לי "מטען" על בעלי זה היה מחריב לי את היום. למעשה אין שום דבר במציאות שיכול היה להשתוות להשפעה של הזוגיות שלי עליי. כל תנודה בה שלא הייתה לרוחי, מיקמה אותי מיד בתחתית סקלת הרגשות שלי. מצאתי את עצמי מסתובבת חסרת אונים, כעוסה, ממלמלת לעצמי משפטי דו קרב הרואיים וסותמת על הזוגיות שלנו את הגולל.

יום אחד החלטתי לשים לזה סוף. הזמנתי אותו לשיחה וחלקתי עימו את כל תחושותיי שהכינותי מבעוד מועד על פיסת נייר, שמא לא אפספס משהו חס ושלום. בסוף המונולוג  שלי, לקח בעלי היקר עט, חתם את שמו על פיסת הנייר שלי ואמר: "יקירתי, גם אני ממש כמוך, מרגיש בדיוק אותו דבר", ושטח בפניי את העיקר. הייתי נבוכה. נו, מה יש לומר? נסתם לי הפה. שתקתי. שתקנו. ואחר כך הסתכלנו אחד בשני וצחקנו.

הבנתי שאני כל הזמן הסתכלתי עליו מתוך עצמי, מתוך נקודת המבט התועלתנית שלי, שכמו מסננת מציגה לי רק מה שטוב לי או לא טוב לי ובכלל לא מציגה לי באמת את מי שקיים מולי, את הצרכים שלו, את התחושות שלו, את מה שהוא מרגיש.

החלטתי שאני רוצה לשנות, וגם הוא ומתוך הצורך המשותף עשינו תרגיל שמאוד עוזר לנו בהמתקת היחסים. אנחנו שבים אליו מדי פעם כי זה פשוט עושה פלאים.

תרגיל מעבדה בזוגיות

עושים ערב כזה: פותחים בקבוק יין, וקצת נשנושים שאוהבים.

שלב ראשון (כרבע שעה) – כל אחד מבני הזוג מספר לשני על התכונות שלו שמפריעות לזוגיות. הכי פתוח ובצורה אובייקטיבית, בלי לשפוט, כמו שבאים לרופא והוא מתאר לי את מצבי. לכל בן זוג יש כ- 7 דק', ואז מתחלפים. לא מתווכחים, פשוט מציפים, קודם עלי ואחר כך עליו. עוזרים אחד לשני לראות את מה שמפריע לכל אחד בשני.

אחרי שכל צד אמר את דברו, יש לפנינו ערימה מלוכלכת שבדרך כלל דרכה אנחנו מסתכלים על בן/בת הזוג, ורואים בהם פגמים.

שלב שני (כרבע שעה) – כעת אנחנו פשוט מפנים את הערמה הזו מהשולחן וכל אחד נזכר ברגע שבו הוא הסתכל על בן/בת הזוג והחליט שהוא מתחתן איתה. הרגע הכי הכי מתוק שהיה. אפשר לעצום עיניים, להיכנס להרגשה, ולספר זה לזה על אותו רגע מיוחד.

מתוך המצב הרגשי שאופף אותנו, אנחנו מתחילים לספר אחד לשני כמה בן/ת הזוג מושלם/ת בעיני. לפרט כמה שאפשר עד כמה התכונות שלו, הרצונות שלו, האני מאמין שלו הם הדבר הנעלה ביותר שקיים בעיניך.

אחרי שכיסינו את הלכלוך בציפוי מתוק של דבש, וכל אחד שיבח את השני אפשר לעבור לשלב המעשים:

שלב שלישי – מעשים (כרבע שעה) – מה אתה מצפה ממני? מה אני מצפה ממך? מה חשוב לי בקשר שלנו? מה המשותף בינינו? כל אחד פותח לשני את מה שהוא היה רוצה. מהדברים הכלליים, הגדולים, ועד הדברים הקטנים, הפרטיים והאינטימיים.

"מעז יצא מתוק", זאת ההרגשה שלנו כל פעם מחדש עם התרגיל הזה. ממש כמו גוף אחד עם מטרה משותפת ליצור ביחד זוגית הרמונית ומתפקדת. ולסיום שמתי לב לעוד ערך מוסף של "המעבדה הזוגית", שדרכה אני יכולה לשפר גם את יתר מערכות היחסים שלי עם הסובבים, כי בסופו של דבר הזוגיות היא כמו מודל שלהן.

אז שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה בזוגיות וביחסים בכלל.

>> לכל הטורים של מיה גרינברג




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה