ראש הממשלה שלנו: שלי יחימוביץ'

שלי יחימוביץ' יכולה להיות ראש הממשלה הראשונה בתולדות המדינה עם תפיסת עולם חברתית מובהקת - אבל האם היא בשלה גם לגבש אג'נדה מדינית? ענת סרגוסטי סבורה שהתשובה היא כן, לרווחת נשים וגברים כאחד

12/09/2012
שלחו לחבר
 תגובות 
» ענת סרגוסטי קבלו עדכונים מענת
  • RSS
» לא גולדה, יחימוביץ' (צילום: רמי זרנגר)

אין ספק שמדובר בהצלחה מטאורית. גם מי שלא נמנית על תומכיה של שלי יחימוביץ לא יכולה שלא להתפעל מהמהירות שבה התקדמה. רק שש שנים חלפו מאז עזבה את עולם העיתונות ועד שנבחרה לראשות מפלגת העבודה. ורק שנה חלפה מאז ההתמודדות הדרמטית בינה לבין עמיר פרץ על הובלת המפלגה – התמודדות שבה ניצחה וגרפה 54% מקולות הבוחרים – והייתה ליושבת ראש המפלגה השנייה בגודלה (על פי סקרים אחרונים). ומאז הייתה שלי יחימוביץ למועמדת רצינית לראשות הממשלה (אולי אפילו בסיבוב הבחירות הקרוב).

לאחרונה הציב אותה מגזין דה-מארקר במקום החמישי ברשימת מאה המשפיעים לשנת 2012, והפרשן רותם שטרקמן משרטט כאן בהתפעלות את הדרך שעשתה מאז נכנסה לפוליטיקה.

לשלי יחימוביץ יש כמה תכונות מנצחות: היא רצינית, מעמיקה, מדברת רק על דברים שהיא מבינה בהם, בדקה אותם ומכירה את התמונה הרחבה שלהם. היא חושבת בצורה אסטרטגית והיא בעיקר חרוצה מאוד ויודעת להשתמש היטב בתקשורת. באתר כנסת פתוחה, שבודק את פעילותם של חברי הכנסת ואת שיעור השתתפותם בישיבות מליאה, ועדות הכנסת והצעות חוק – יחימוביץ מקבלת ניקוד גבוה בכל המדדים. גם בפרוייקט בית הנבחרות של סלונה, היא הגיעה למקום ה-3 בחקיקה למען נשים.

בחירתה של יחימוביץ' לראשות העבודה שידרה רעננות, חדשנות, והפיחה רוח חיים ואנרגיות חדשות במפלגה שהלכה והתכווצה בשנים האחרונות והפכה אותה בחזרה לרלוונטית. הבחירה הזאת איפשרה למפלגה לגייס קהלים חדשים שבאו בזכותה של יושבת הראש. ובשנה האחרונה היא מקפידה לבנות את המפלגה מחדש ועושה זאת, בדרך כלל, הרחק מעיני התקשורת.

עם זאת, יוסי שריד, שר לשעבר, ח"כ לשעבר ויו"ר מרצ לשעבר חושב שסדר היום החלקי שלה הוא בעוכריה: "אני שייך לאסכולה שגורסת שאי אפשר להפריד בין המדיני-בטחוני לבין הכלכלי-חברתי. זו חלוקה מלאכותית לצורך נוחות. זו הפרדה מלאכותית ואופורטיוניסטית," לדבריו.

אבל כשעוקבים אחריה ניתן להבחין שהיא כבר מתחילה לחרוש גם את השדה הזה. לאחרונה עמדה להיפגש עם המועמד הרפובליקני לנשיאות ארה"ב מיט רומני, אך היה זה דווקא ראש הממשלה שטירפד את הפגישה ברגע האחרון. ואת פגישתה עם נשיא צרפת פרנסואה הולנד בארמון האליזה בפאריס לפני כשבועיים פירסמה רק עם סיומה. וזו, מן הסתם, תשובתה למה שנראה לאחדים כחולשה: העובדה שעוד לא ניסחה תפיסת עולם מדינית-ביטחונית כוללת ומקיפה.

וכדאי לזכור שעוד בטרם נכנסה לפוליטיקה, כבר הייתה יחימוביץ' מעורבת בצורה אקטיבית במאבק ארבע אימהות להוצאת צה"ל מלבנון וידעה תמיד להציב סדר יום אזרחי. יותר מכך, יחימוביץ השתתפה לא אחת במאבקים פמיניסטיים מובהקים, גם אם מעולם לא הצהירה שהיא כזאת.

לנושאים של צדק חברתי וזכויות עובדים שבהם בחרה לעסוק בכנסת יש היבטים מגדריים מובהקים: "בסולם החברתי נשים תמיד נמצאות בתחתית המדרגה," אומרת יפעת זמיר, מנכ"ל עמותת כ"ן (כוח נשי), הפועלת לקידום נשים במסגרות פוליטיות, "גם אם יחימוביץ' אינה מניפה דגל מגדרי, היא עושה את זה בפועל, ולא תמיד צריך להניף את הדגל."

בראש 26 מדינות בעולם כיום עומדות נשים, שלוש מהן ירשו את התפקיד במסגרת מלוכנית (שאר הנתונים כאן) אחדות מהן עומדות בראש מדינות גדולות וחשובות (ברזיל, ארגנטינה, ליבריה, גרמניה, דנמרק, שווייץ, תאילנד, אוסטרליה ועוד). ולצידן אינספור שרות חוץ, ביטחון ועוד. בפרספקטיבה היסטורית מדובר במגמה עולמית לפיה יותר נשים תופסות עמדות יותר בכירות.

אם תגיע יחימוביץ' לראשות הממשלה היא תהיה האישה השנייה בתפקיד בתולדות ישראל ולכן ההשוואה לגולדה מאיר, ראש הממשלה בין 1969 ועד שפרשה בעקבות ועדת אגרנט ב – 1974, כמעט בלתי נמנעת. כשנכנסה גולדה מאיר לתפקיד, עם מותו הפתאומי של לוי אשכול. היא הייתה בעלת נסיון כשגרירה, שרת חוץ ושרת העבודה. אבל גולדה הובילה שתי מלחמה (ההתשה ויום הכיפורים) ושמה בהיסטוריה לעולם ייקשר למחדל ההיסטורי שהביא להתפטרותה. "גולדה היא אם אימהות החטאת," אומר עליה שריד, "היא הגרועה בכל ממשלות ישראל שהיו. היא כיהנה בתקופה המכוננת, כשאפשר היה להטות את הכף לכאן או לכאן ובכך חרצה את גורלנו."

"העובדה שיחימוביץ' בחרה לעסוק בנושאים חברתיים חשובה," אומרת דורית אברמוביץ', פעילה פמיניסטית ומקדמת קמפיינים של ארגוני נשים, "משום שמדובר בסדר יום אזרחי, משום שהיא הולכת בהחלטה מודעת בשדה אחר מהשדה שבו הולכים מנהיגים גברים – שדה של בטחון המדינה והצבאיות", עם זאת, אברמוביץ' מצפה שיחימוביץ' תלך עוד צעד אחד ומתוך הבחירה הזאת תקרא אולי לקיצוץ בתקציב הבטחון. "ראוי שלא יימשך אותו פיצול מגדרי שבו גברים מדברים על בטחון ונשים על בטחון חברתי-תעסוקתי," אומרת אברמוביץ', "ראוי שנשים ידברו על המכלול."

אז ליחימוביץ' חסר אולי הניסיון המדיני, והיא עדיין נמנעת מלהתבטא בכמה מהסוגיות המרכזיות השוסעות את החברה הישראלית: כמו שאלת השטחים וההסדר עם הפלסטינים, גיוס חרדים, השאלה האיראנית, האפלייה כלפי המיעוט הערבי בישראל ועוד. אבל היכרות עם פועלה ועם הדרך שבה היא בונה את עצמה מעידים שזה רק עניין של זמן עד שתלמד גם את הנושאים האלה ותציב בפני הבוחרים תפיסת עולם מגובשת וכוללת לשלל הסוגיות שעל סדר היום.

>> הכותבת היא מנכ"ל ארגון אג'נדה הפועל לשינוי השיח התקשורתי בנושאים חברתיים.




« נהנית? הירשמי לניוזלטר של סלונה

כתבות נוספות שיעניינו אותך

בחזרה למעלה