השרה שלנו לבטחון פנים: ח"כ זהבה גלאון

הגיע הזמן להגיד זאת: אלימות נגד נשים בישראל היא איום אסטרטגי לא פחות מכל סכנה שנשקפת מבחוץ. אנחנו צריכות אישה נחושה, שתצא איתנו למלחמה על הביטחון האישי ותוביל אותנו לנצחון

10/09/2012
שלחו לחבר
 תגובות 
» טל שניידר קבלו עדכונים מטל
  • RSS
» מצטיינת בחקיקה. גלאון (צילום: דור גרבש)

גם הבלש הכי חכם ומעמיק, שיחקור את פני הארגון מלמעלה עד למטה וישתמש באמצעי החקירה הטובים ביותר לא יוכל למצוא במשטרת ישראל את מה שאין שם: נשים בהנהגה. האגף החשוב ביותר של המשרד לבטחון פנים, המשטרה, הוא ארגון גברי, מנוהל על ידי גברים, טבוע בשיח גברי ובעצמו מדיר נשים. בקושי רב אפשר לאתר כמה נשים שהגיעו לדרגות בכירות במשטרה לאורך ההיסטוריה: ביניהן נציבת בתי הסוהר לשעבר אורית אדטו, מפקדת בית סוהר כרמל דליה ניר, ראש אגף משאבי אנוש לשעבר, אסתר דומינסאני, ראש היחידה לחקירות הונאה לשעבר מירי גולן ונציבת קבילות שוטרים וסוהרים לשעבר, רות גדות. משטרת הגברים של המדינה שלנו לוקה בחסר. אף פעם לא שירתה אישה כשרת בטחון הפנים, אף פעם לא שירתה אישה כמנכ"ל המשרד.

ח"כ זהבה גלאון, יו"ר מרצ, אחת המחוקקות הפעילות ביותר בישראל, בעלת אידיאולוגיה פמינסטית מוצקה תכניס למשטרת ישראל ולשאר גופי בטחון הפנים רוח חדשה. בזמן הקצר שבו היא מכהנת בכנסת ה-18 (היא נכנסה באמצע הקדנציה אחרי שהחליפה את חיים אורון), יזמה גלאון חוקים רבים הקשורים לבטחונן האישי של נשים: הבטחת הכנסתן של נשים השוהות במקלטי הגנה, הענקת מענקי הסתגלות לנשים העוזבות מקלטי נשים והכרת פגיעה מינית כתאונת עבודה ותמכה בהצעת החוק (של אורית זוארץ) בנוגע להפללת לקוחות הזנות ועוד. על כל אלה זכתה כח"כ הפעילה ביותר למען הנשים בפרוייקט בית הנבחרות של סלונה. לאחרונה זכתה גם בפרס עמותת אומץ על ביעור השחיתות הציבורית וטיפוח מנהל תקין.

המצב שבו גופים כה גדולים וחשובים (כמו המשטרה) מנוהלים על ידי גברים בלבד הוא כל כך אבסורדי שעצם העלאת השאלה מה תעשה אשה באופן שונה ואחר בראש ארגון מסוג זה מיותרת. אם כבר, יש לשאול, איך החזקנו מעמד עד היום בלי נשים בצמרת משטרת ישראל.

“הניהול של בטחון הפנים הוא הרבה מעבר לעבודה היומיומית, כי מי שמופקד על הגופים הללו הוא השומר של הדמוקרטיה הישראלית. הרעיון שרק גברים יכולים להיות שומרי הסדר אינו הגיוני" אומרת תמר זנדברג, חברת מועצת עירית תל אביב מטעם מרצ. “במקום מן הסוג הזה, שמטפל באלימות, באישורי הפגנות, באכיפת החוק ומניעתו, נחוצה ראייה רחבה, הומניסטית שתנסח מחדש את היחסים בין האזרחים לבין המשטרה. ראינו לאחרונה משבר אמון גדול בין המשטרה לבין מפגינים בקיץ האחרון. ובהרבה מקרים, השוטרים הם נוכחים נעדרים. איפה הם היו בלינץ' שנעשה בערבי במדרחוב בירושלים? איפה הם במקרי אלימות נגד נשים?”

איפה צריך לשים יותר דגש?

"שני נושאי קריטיים שמצריכים יותר משאבים הם אלימות במשפחה ואלימות מינית. גם המשטרה בתוך עצמה צריכה להיאבק בבכיריה (כמו בפרשת ניסו שחם). מדובר במערכת שיש בה מעט מאוד נשים, בעיקר בתפקידים זוטרים, ולכן גם הנשים שמנסות לטפס בתוך המערכת, מושפעות ממנה בדרך ומאמצות את דפוסי ההתנהגות והאתוסים של הגברים.”

ולמה את חושבת שזה לא יקרה לזהבה גלאון? שהיא לא תתפס לאתוסים הגבריים?

“כי היא מגיעה עם תפיסת עולם מגובשת. היא אמיצה ופורצת דרך והיא עשתה את הכל בשילוב דרכה הפמינסטית. אני מאמינה במנהיגות שלה ובכך שהיא לא פריירית ולא תהיה לה בעיה להתמודד עם המערכת הגברית הזאת.”

מיכל רוזין, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בישראל, אומרת שבעשור האחרון נעשה שינוי מאוד גדול בתוך המשטרה, מבחינת ההגנה על נפגעי עבירות, אך עדיין העבודה בתחום רבה מאוד. “משרד בטחון הפנים, זה לא רק סדר ציבורי, זה צריך להיות גם סדר חברתי ואישה צריכה להיות מסוגלת להסתכל על המשטרה ועל מערכת בטחון הפנים באופן שונה. אמנם חקיקה שהובלה בכנסת בשנים האחרונות, גם על ידי גלאון, מאוד עזרה וקידמה נושאים, אבל עדיין גורמי אכיפת החוקי בישראל הם גבריים, מילטריסטיים, היררכיים כשחלק מנושאי התפקידים הבכירים מוצנחים להם מן הצבא.”

יש בישראל מספיק שוטרות?

“יש נשים בתפקידים זוטרים, אבל הקידום שלהן ותוספת כוח אדם צריכה לבוא מן המשטרה. זה עניין של המערכת שיצמחו שם יותר נשים, ובתור מי שמכירה את נושא תלונות ההטרדות המיניות, אני חייבת לציין שבתוך המשטרה יש הטרדות רבות וזהו חסם תעסוקתי משמעותי. מדוע שנשים ירצו לעבוד במקום כזה?”

"אישה לבדה בראש המערכת אינה דבר מספיק”, אומרת ד"ר נויה רימלט מהחוג למגדר באוניברסיטת חיפה. “מעבר לעניין של צדק פורמלי, של למקם אישה בתפקיד שלא היתה בו אישה מעולם, יש את הנקודה של מסה קריטית בעמדות כוח. כדי שנשים, כמו זהבה גלאון, יביאו איתן קול שונה ואחר, מערכות צריכות לכלול מסות קריטיות ומחקרים הראו שהמסה הקריטית היא לפחות שליש.”

כלומר, במשרד ממשלתי כמו בטחון הפנים, השרה צריכה לשאוף גם להביא לכך ששליש מן הפיקוד העליון של המשטרה יהיה נשי?

“כן, כי שינוי בחשיבה של גופים מתחיל להתרחש רק במצב הזה וכיום בישראל, איפה שלא מסתכלים, כנסת, ממשלה, קבינט, יש מספרים זעומים של נשים וצריך להבין שנשים כמיעוט, כשהן ניצבות לבד במערכות, אינן משמיעות קול שונה או את קולן האמיתי.”




« נהנית? הירשמי לניוזלטר של סלונה

כתבות נוספות שיעניינו אותך

בחזרה למעלה