התאונות, ההתמכרות והמחלה של לי קורזיץ

החיים של קורזיץ רצופים מכות ומאבקים, שהיו שוברים מנוסים ממנה. למרות זאת, היא שועטת לקו הסיום בלי לעצור. קורזיץ אמנם לא זכתה במדליה בלונדון, אבל בשבילנו היא אלופה

17/08/2012
שחר שילוח קבלו עדכונים משחר שילוח
  • RSS
» לי קורזיץ הולכת ביחד ונגד הרוח. צילום: GettyImages

במהדורות החדשות ובסיקורי האולימפיאדה מה-8 באוגוסט עם ישראל ראה על מסכי הטלוויזיה את העיניים העצובות של השייטת לי קורזיץ. היא הגיעה אל שיוט המדליות באולימפיאדת לונדון עם הצפייה - הלא מוגזמת כלל לאור הישגיה הקודמים - לקחת הביתה מדלית זהב או כסף.

אבל היא סיימה במקום השישי. ורק מעטים ידעו את הסוד: שמלבד המאבק הספורטיבי, קורזיץ מנהלת מזה שנים רבות מאבק במחלת דם כרונית, קשה. על כך בהמשך.

קורזיץ סיפרה למצלמות שהיא מאוכזבת כי הגיע לה, פשוט הגיע לה לזכות. אולי זה נשמע כמו שחרור קיטור של ספורטאית שכשלה, רגע לאחר ההפסד, אבל מי שיודע מה האישה הצעירה הזאת עברה בדרך לאולימפיאדת 2012 ולשלל התארים שקטפה עם השנים, מבין שהיא צודקת.

איך היא מצליחה לעמוד זקופה על הגלשן?

העובדה שגופה של לי קורזיץ, שספג כל כך הרבה מחלות, תאונות, שברים ותרופות עדיין מצליח לעמוד זקוף על הגלשן היא הישג מדהים לכשעצמו.

קורזיץ גולשת כבר מגיל שמונה, אבל ההישג הרשמי הראשון שלה כספורטאית מקצועית הוא דווקא יבשתי מאוד – בגיל 14 היא זכתה באליפות ישראל בג'ודו לנוער. באותה תקופה היא החלה להתמודד עם מחלת דם (קורזיץ מסרבת לחשוף את שמה המפורש של המחלה).

רק היום (17/8) היא הסכימה לחשוף לראשונה את דבר מחלתה, בראיון שנתנה לסמדר שיר במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות". מי היה מאמין שקורזיץ החסונה, הספורטיבית, שמשדרת כל כך הרבה עוצמה, נתונה במשטר של תרופות כימותרפיות, הקזות דם, הזדקקות למשככי כאבים וסכנה חמורה מכל פציעה בגלל מדללי הדם שהיא נוטלת. הפחד שתלוי מעל ראשו של כל חולה במחלה קשה, כרונית, שסובל מכאבי התופת, כפי שהיא מתארת, והידיעה שאין עדיין טיפול יעיל למחלתה, היו גורמים לכל אחד אחר לחיות את חייו סביב המחלה או לפחות למצוא לעצמו שגרה נטולת סיכונים פיזיים. לכל אחד אחר, לא לקורזיץ. היא לביאה שרגילה למכשולים גדולים, והיו כאלה. בשפע.

מתחת לגלים, עם צלעות שבורות

ב-2003, כשהיא בת 19 בלבד, תחת חסותו של הגולש גל פרידמן כמאמן, קורזיץ קטפה אליפות עולם והייתה המתחרה הצעירה ביותר שזכתה אי פעם בתואר. אבל אחר כך באה תקופה נטולת מדליות ורבת התרסקות. בהתחלה היא נאלצה להתמודד עם עודף חשיפה תקשורתית ואחריה עם פרידה מפרידמן כמאמן, ומכך שכל הפוקוס והתמיכה הועברו אליו כמתחרה אולימפי.

באולימפיאדת אתונה ב-2004 קורזיץ אלופת העולם הידרדרה למקום ה-13. למשלחת לאולימפיאדה בבייג'ינג כבר לא הצליחה להתברג וברקע היו גם חיכוכים עם הממסד הספורטיבי, אכזבות שלה מעצמה ושל אחרים ממנה והכרזות על פרישה מהתחום (אבל לא מהים, חלילה).

ואולם לקורזיץ תמיד הייתה רוח במפרשים והיא אף פעם לא עזבה את הים. ב-2009 היא שהתה בהוואי, בבקרים עבדה בחברת גינון ישראלית ובשעות אחר הצהריים יצאה להתאמן ולגלוש. באחד מהימים המפרכים האלה קורזיץ צולמה עבור הספונסרים שלה. במהלך הצילומים היא תפסה גל בגובה עצום, בעוד גולש אחר, כנראה פחות מקצועי, ניסה לברוח מהגל, לא ראה את קורזיץ ופגע בגבה עם הגלשן שלו. מהבהלה הוא גם זרק עליה את הציוד שלו. היא מצאה את עצמה מתערבלת מתחת לשני גלשנים עם צלעות שבורות, נאבקת לנשום. קורזיץ נסחפה לסלעים ואז בא גל נוסף שגרם לה להיחבט ולשבור גם רגל.

מתמכרת ונגמלת

היא אושפזה במחלקת טיפול נמרץ בבית חולים בהוואי עם שתי צלעות שבורות ומנותקות מעמוד השדרה. בגלל הכאבים הקשים נאלצה לבלוע כמויות עצומות של מורפיום שגרמו לה להתמכרות. הרופאים ניבאו שתהיה משותקת. קורזיץ נגמלה מהמורפיום בסבל איום, הוחזרה לארץ בעזרתו של פרמדיק שהוטס במיוחד כדי ללוותה במסע, והגיעה הביתה כמו בובה שבורה שחלקיה הודבקו מחדש. היא התחילה בתהליך שיקום ארוך, מייגע וכואב, כשהיא שומעת כל הזמן מהרופאים שלא תוכל לגלוש שוב.

התחזיות, כידוע, התבדו ובסופו של דבר קורזיץ נעמדה מחדש על הגלשן, נחושה להסתער על היעד הבא.

טובעת, מאבדת הכרה ועוברת החיאה

באליפות אירופה 2010, כשקורזיץ כבר מסוגלת להתחרות אבל עדיין סובלת מכאבים, נחתה המכה הבאה. בגלל המבנה הגדול שלה, לקורזיץ קל יותר להגיע להישגים ברוח חזקה. בשיוט התשיעי בתחרות נשבה רוח כזאת וגם רוחה של הגולשת הישראלית הייתה בהתאם, אבל אז "דרסה" אותה גולשת אמריקאית. קורזיץ נלכדה מתחת למפרש הגלשן, והאוויר בריאותיה נגמר לפני שהצליחה לשחות אל פני המים. הגולשת שפגעה בה לא הצליחה להרים את המפרש הגדול. קורזיץ איבדה את ההכרה. מאמן צרפתי של הגולשים שהתכוננו למקצה הגברים הבחין שהיא נמצאת זמן ארוך מדי מתחת לפני הים, מיהר לשם, חילץ והחיה אותה. היא התאוששה במהירות, רצתה לחזור ולהתחרות, אך לא קיבלה לכך אישור.

כמו תמיד, הראש של קורזיץ תמיד עולה בסופו של דבר מעל המים, וב-2011 כבר אספה לחיקה שלוש מדליות חדשות: מדליית ארד בתחרות גביע העולם שהתקיימה בווימות', אותו מקום שבו הגיעה "רק" למקום השישי באולימפיאדה; מדליית כסף באליפות אירופה שנערכה בבורגס ומדליית זהב באליפות העולם בפרת' שבאוסטרליה. השנה היא לא הביאה הביתה מדליה אולימפית, אבל היא כן גרפה מדלית זהב באליפות העולם שנערכה בקדיס, ספרד; וחודשיים בלבד לפני האולימפיאדה, באותה ווימות' המוכרת לה היטב, זכתה במדלית ארד בגביע העולם.

אז כן באמת מגיע לה.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה