הכלב שלו, הכלבה שלה

הוא חושב שקוזו שלו מפתח לו את שרירי הלב, היא למדה שפטל שלה מקנאה בכל זכר פוטנציאלי שמתקרב. האם הכלבים של חגי קראוס והדס בשן מרחיקים אותם מהאהבה או מכינים אותם לזוגיות?

16/08/2012
חגי קראוס // הדס בשן קבלו עדכונים מחגי קראוס //
  • RSS


הבטיחו שהוא מגנט לבחורות  /  חגי קראוס, וואלה! גבר

קוזו זכה בחיים החדשים שלו בזכות שינייד, האימא הרוחנית שלו. הוא לא פגש בה מעולם, למעשה אין לו מושג היא הייתה קיימת בכלל. שינייד, מתה לפני יותר מעשר שנים. קוזו נולד לפני קצת יותר משנה. אבל ללא שינייד, כלבת הזאב הזקנה, החכמה והיפה כל כך, של אודי, כנראה שלא הייתי לוקח את קוזו אליי כל אותם שנים מאוחר יותר. היא הייתה הכלבה הראשונה ששבתה את לבי, אהבתי אותה נורא. בכל פעם שהייתי מגיע אל אודי, היא הייתה מתיישבת לידי ומתרפקת עליי, מביטה עליי בעיניים החומות הענקיות והטובות שלה. מאז, רצף של מערכות יחסים עם בנות זוג שלא מתו על הרעיון להביא הביתה כלב ובעלי בית תל אביביים קפדנים ורעים במיוחד, השאירו אותי בלי כלב.

לפני תשעה חודשים זה השתנה. שוב, צירוף מקרים של מעבר לדירה מרווחת עם בעל בית נוח ופרויקט אימוץ של וואלה! בעלי חיים, הפגיש ביני לבין קוזו. חיפשו לו בית. תמונה אחת הספיקה לי כדי לרצות לפגוש אותו, שתי דקות יחד השכיחו ממני את החיים בלי כלב. בתשעת החודשים שחלפו, קוזו הפך לחלק בלתי נפרד ממני, היצור החי החשוב בחיי היומיום שלי. באותם תשעה חודשים לא נכנסתי למערכת יחסים זוגית משמעותית. אל תאשימו את קוזו, חבורת סוטים. הוא דווקא קפץ וליקק כל מי שבאה אליי הביתה. הוא לא מאמין במונוגמיה, רק במנהיג הלהקה שלו – אני. העובדה שההתאהבות ההיא בשינייד הביאה אליי את קוזו, באיחור של עשר שנים, מעידה שלעובדה שהוא זכר אין שום משמעות, לא בבחירה בו ולא בתפיסת הנפח שלו בחיים שלי. נכון, תמיד נחמד כשמישהו שמח לקבל אותך כשאתה חוזר לבית ריק, בלילות החורף ההיצמדות שלו לרגל שלי בפינת המיטה הייתה נעימה וגם כשהיה חולה מאוד התרוצצתי בין וטרינרים והכנתי טבלה עמוסה של הכדורים והמשחות שהוא צריך לקבל כל יום, בדיוק כמו אז עם שירה, שהייתה שלושה שבועות במחלקה פנימית ואחר כך החלימה עוד חודש בבית, כשאני לצדה כל הזמן.

לפעמים אנחנו רבים ואני כועס עליו, אבל כמו בריבים הקטנים עם בנות הזוג שלי, אני סולח מהר. גם הוא, כמוהן, יודע לעשות בדיוק את הפרצוף הנכון כדי לפתוח לי את הלב מחדש. קוזו הוא המכשיר הכי טוב לתרגול שרירי הלב בתשעת החודשים שהוא אצלי. כשאין מישהי בסביבה כדי לעשות את זה כלפיה, קוזו תמיד שם כדי לשמור אותי בכושר. הוא מרחיב את משאבת הדם וגורם לאנדרופינים לטוס, שומר שלא אאבד את היכולת לאהוב באמת. הבטיחו שהוא מגנט לבחורות, איימו שהוא יהפוך לתחליף זוגיות. שטויות. מי שלא יודע איך להתחיל בבר לא מגלה פתאום תכונות חדשות באמצע השדרה ולזוגיות הבאה הוא בסך הכל מכין אותי. אולי בעצם קוזו הוא קורס הכנה ללידה. אם ככה זה מרגיש כשיש לך ילד, קשה כבר לחכות לבת הזוג המתאימה להביא לו אח קטן.

המאהבת הלסבית הקנאית שלי / הדס בשן, סלונה

ממה שאני יודעת על מערכות יחסים לסביות, הן מלאות בדרמה. כן, זה סטריאוטיפי, אבל גם הגיוני: אם לאישה אחת קשה להימשך למישהו שהפסיק להסעיר אותה רגשית, אז מה יהיה עם שתי נשים? אנחנו הרי לא יכולות שישעמם לנו בפנים, וגם כשאנחנו אוהבות אנחנו מייצרות את הסיפורים שישמרו עלינו עירניות בתוך הקשר. כשאני עושה זאת, בדרך כלל יש שם לידי גבר עייף שרוצה לישון, וזה איכשהוא ממתן את הטירוף. אבל שתי נשים? יא וולי. מי יאזן שם את התקפי הרכושנות והקנאה?

אני חייבת להודות שיש משהו נחמד בזה שמישהו מקנא לך בטירוף, כאילו יצא מסרט של אלמודובר.  מעולם לא חוויתי זאת עם בן זוג, אבל  אני מקבלת פיצוי מזוגתי הלסבית השמנמנה מזה עשר שנים – כלבתי פטל. הנקבה הזו עצבנית. היא לא אוהבת אנשים זרים שמגיעים לבית, במיוחד לא זכרים, במיוחד לא כאלה שעטים עלי. אם אתה רוצה לגעת בי, אתה צריך לעשות את זה לאט, לא במפתיע, הידיים צריכות להגיע מלמטה למעלה – ובכלל, עדיף שתלטף אותה לפני שאתה מנסה איתי משהו. אחרת היא תנהם, תיילל ואולי אפילו תנשך – "את האויר!" אני נשבעת בפני הפרצוף המזועזע של דייט אקראי, שמחפש את הדרך החוצה "היא נשכה את האויר!  האצבע שלך פשוט הייתה קרובה! בוא אני אביא לך קרח!!!". אבל הוא כבר לא יחזור.

בכל זאת, בעשר שנותינו ביחד הגיעו לשם כמה אנשים ליותר מערב אחד, היו גם כמה כאלה שנשארו לעונה שלמה, מה תדעו,  והם תמיד היו אלה שהסתדרו איתה הכי טוב. הם התיחסו אליה בסבלנות, גם כשקפצה עליהם ודרשה תשומת לב מיידית. הם שיחקו איתה, דיברו איתה, שמחו לצאת לטיולים, חלקו לה מהאוכל שלהם. היו אלה בחורים מצויינים וחכמים, שהבינו את ההיררכיה בבית, לא ניסו לערער אותה, ומקסימום נהנו מהעובדה שיש להם שתי נקבות במיטה, ואחת מהן שחורה – נו, זו לא פנטזיה?

היום זה רק היא ואני. מרוחות על הספה, מתגרדות ליד האוזן, רואות הישרדות. אני כבר לא יודעת אם אנחנו מחכות לצלע השלישית שלנו, שתצליח לעבור את מחסומי הקנאה שלה. ובעצם, אם אני אשים את היד על הלב, אולי אני צריכה להודות שמה שקורה כאן לא קשור ברצונה של פטל בתשומת לב, ולמען האמת הוא לא קשור בפטל בכלל. הוא קשור בי. הרי כשנכנסים לבית חברים, חברות ובני משפחה, היא לעולם לא תתקוף אותם, לא משנה כמה נשיקות וחיבוקים ירעיפו עלי. פטל מרגישה שאני רגועה, שקטה, שאני הכי עצמי – וזה מרגיע גם אותה. אבל כשבחור חדש עם כוונות רומנטיות נמצא במרחב הפרטי שלי, היא כנראה מקבלת תשדורות של לחץ, ואין לה ברירה אלא להגיב אליו באינסטיקט החייתי.

אומרים שכלבים יודעים להריח פחד. מתברר שזה תקף גם לגבי הפחד שלי מזוגיות.



>> עוד בוואלה! גבר:

השאפות של מתחם המותגים בדיזנגוף סנטר

נשות הכדורגלנים: טוני פול הביטה מהצד על שערוריית הענק של בעלה

הרנטגן: אמיר בן-דוד תוהה מה העונש המידתי למתעלל בחתול




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה