מכתב למרילין

"באחד היומנים שלך כתבת 'למה אני חשה פחות אנושית מכולם? למה אני רעה מכולם? תמיד הרגשתי שמשהו לא בסדר איתי', ממש כמוך, גם ציר חיי הנפש שלי נע בין הקטבים ולא מכיר דרך ביניים", נונה ד. מציינת 50 שנה למותה של מרילין מונרו

09/08/2012
נונה ד. קבלו עדכונים מנונה
  • RSS

מרילין היקרה,

השבוע הזכירו לי שעברו כבר חמישים שנים מהיום שמצאו אותך חסרת חיים, שרועה על מיטתך עם שפופרת הטלפון ביד; ספק קוראת לעזרה, ספק כבר קראת, ועל פי אחת מתיאוריות הקשר הרבות בסוגיית מותך, כנראה הצקת עם המכשיר הזה לא מעט למיסטר פרזידנט הנשוי - וגם קצת לאחיו, עד שבאו כמה חבר'ה מהסי איי אי והשתיקו את שפתייך הצמאות לאהבה אחת ולתמיד.

ככל שנחשפתי ליותר פרטים על חייך ומותך כך הלכה וגדלה השתוממותי מההקבלה בין חיי לחייך. נכון, המבט הראשון שתעיפי בי ממרומי הענן שלך, בטח יגרום לך להתפוצץ מצחוק; שהרי לעומת שיערך הגולש בבלונד ומידותייך המושלמות, מחלפות ראשי הן סתם אסופה דלילה של שיער חום מקליש, וממני גולשים רק מפלי שומן וכובד משקלי הולם יותר את מידותיה של פרת מחמד ממוצעת – אבל כמוך, גם אני חלמתי להפוך מילדה זנוחה עם תחושת יתמות (למרות שהורינו הביולוגיים אינם בין המתים) למישהי בלתי נשכחת; כמוך, גם אני הקדשתי את מרבית ימי נשיותי לחיוכים פתייניים משולבים במבט עגמומי ונואש, וכמוך, גיליתי שמדובר במתכון מנצח בעולם הגברי בו גדלנו.

ברור שרשימת הגברים שלי פחות נוצצת משמות כמו איב מונטאן, ג'ו דימאג'יו, מרלון ברנדו, ארתור מילר... אבל במונחים המקומיים גם אני באתי משכונת מצוקה אל העיר הגדולה, ובניסיון להתערות ולהיפטר מהתחושה של בת המשרתים בביתם של אדונים טרחתי להתחבב על גברים חזקים, מרתקים ואינטליגנטים כדי לקבל חותם שאיני סתם מוצצת מעולה חלולת מוח.

בדומה לך נשאבתי גם אני למערכות יחסים הרסניות ובתומן נותרתי מפורקת לרסיסים, הלומת צער, עם לב מקומט מכאב כשכל כוחותיי ניטלים ממני. ואמנם אין לי ברזומה תינוי אהבים עם מרלן דיטריך וג'ואן קרופורד, אבל בהחלט סימנתי "וי" על טעימת עסיסי נשים ושאר אהבהבים ושעשועי מיטה עם כמה וכמה אמזונות מקומיות.

נזכרתי שקצת לפני מותך נמאס לך מבעלי ההון והמושכים בחוטים שכבלו אותך אליהם בחוזים דרקוניים, ובאומץ - שלא תאם את ההסדרים החברתיים ואת מעמדן של הנשים בשנות החמישים - הקמת חברת הפקות משל עצמך, וגם אני פיתחתי תיאוריית קונספירציה קטנטונת משלי: אולי הרוח במפרשיך הגיעה מבין סדיניך, והאומץ לצעד הזה נבע מייעוץ מעצים שקיבלת מאחד שלא מפחד מאף אחד, כמו למשל מיסטר קנדי – ברשותך, אני מדמיינת כיצד אחרי מעשה אהבהבים במיטתך אתם מציתים סיגריה והגבר הראשון של ארצות הברית מקשיב לתלאותייך מול בעלי האולפנים ודוחף אתך לקום על שתי רגלייך ולעשות מעשה אמיץ ופמיניסטי כל כך. מוזר ככל שזה יישמע, גם חלק גדול מהעצמאות שלי כאישה נשאבה מתוך מערכות יחסים עם אלפא-מיילים.

באחד היומנים שלך כתבת "למה אני חשה פחות אנושית מכולם? למה אני רעה מכולם? תמיד הרגשתי שמשהו לא בסדר אתי..." אז ממש כמוך מרלין - גם ציר חיי הנפש שלי נע בין הקטבים ולא מכיר דרך ביניים; לצד הטיפוס החרדתי ומלא המצוקות שבי, חי בשלווה בוטחת צד הדוניסטי כאילו העולם נוצר במיוחד כדי לענג את חושיי ולספק את משאלותיי; גם אצלי מתקיימים בדואליות הסבל וההנאה, המרירות והסיפוק, העצב וההומור, החברותיות וההתבדלות, הצורך להתחבא והרצון לתפוס את מרכז הבמה, הרגישות וקהות החושים, השנינות והסתימות, היופי והכיעור – כמוך, גם אני שני כל אלה.

במהלך שנים נמוכות יותר (נפשית) קינאתי גם באומץ שלך להתאבד (אם זה באמת מה שקרה), כי רק מי שכתבה משפטים כמו "למה אני מרגישה כל כך מעונה?" או "הצילו, הצילו, הצילו. אני מרגישה שכל מה שאני רוצה זה למות. חיי רק ייאשו אותי..." תוכל להבין את הרומן הסוער שאני מנהלת עם המוות עוד טרם צימחתי ניצני שדיים ראשוניים; את הידיעה שהוא אורב לי בכל פינה וצומת; את ההמתנה לשקט שהוא יביא כשיעטוף אותי בגלימתו השחורה ויערסל אותי אל חיקו הנצחי.

לסיום מרלין יקרה, רציתי לספר לך אנקדוטה על חמותי שתחיה, שהגיחה לעולם בדיוק בשנה בה את נולדת, וכיתומה, גם היא נזרקה למוסדות ולמשפחות אומנות. כמוך, גם עיניה המצועפות ושפתיה הבשרניות הקרינו הבטחה לאושר נסתר, גם היא שפעה שדיים נהדרות שהתנוססו מעל מותניים צרות ואחוריים בלתי נשכחים שהותירו שובל של קסם מכשף על הגברברים השווים ביותר בתל אביב של שנות החמישים. האמיני לי, לו רק היית רואה באיזו קלות השמידו הקמטים והכתמים את הסקסאפיל הלוהט, היית עושה סיבוב ניצחון בגן עדן ומעיפה את השמלה מעל פתח איוורור, הרי מותך המוקדם העניק לך את המקום הראשון והמכובד כל כך בפנתיאון: אלילת מין נצחית עבור גברים - ומודל לחיקוי או מושא לקנאה עבור נשים.

שלך באהבה,

נונה

>> לכל הטורים של נונה ד.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה